|
|
| נשלח ב-21/10/2005 02:52 |
 |
| |
קרני ראם
<"תיקו המורים בחיידר היו (וכנראה שעדיין) אומרים ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'איבעיות. אולם גם ע"ז שמעתי כי הדבר אינו אלא בגדר רעיון נחמד, ובאמת 'תיקו' מסמל את מיצוי הסברות ההגיוניות ללא הגעה לפתרון, ותו לא">
אולי תופתע שאמרו כן, עוד לפני שמוריך בחיידר נולדו, או אף לפני שהם היו בתוכנית.
נוטריקון זה כבר כתב מחבר שחי בין השנים ד"א תשצ"ח- ד"א תתסו, (ראה מבוא לערוך השלם חלק א עמוד 1).
בספרו "הערוך", ערך "תק" הוא כתב:
"תק ... פירוש כמו דבר שעומד בתוך התיק, ואין יודע מה בתוכו... אבל מה שאמרו שמילת תיקו בנוטריקון: "תשבי יתרץ קושיות ו*הוויות*", סימן הוא ואינו פירוש".
מדבריו ניתן להבין, שנוטריקון זה היה ידוע עוד לפניו.
נוטריקון זה הובא גם בתוך הערה בתוספת יו"ט על המשניות, (ה"א של"ד- ת"ד), עדיות פרק ח, במשנה האחרונה:
"ונראה לי, דמהכא רגילין לומר דתיק"ו שאמרו בגמרא היא נוטריקון: "תשבי יתרץ קושיות ו*אבעיות*".
על דבריו הגיב היעב"ץ, (תנ"ח-תקל"ו), בספרו "לחם שמים", סוף עדיות:
"מה שכתב בהגה תוך תי"ט, שמכאן רגילין לומר בתיקו נו"ט /נוטריקון/ תשבי יתרץ כו', *הבל* (הדגשה במקור) הוא, כי על פי האמת אין יו"ד במלת תיקו, שהיא רק מלה מקוצרת מן תקום...".
זה לא עצר כאן. על דברי היעב"ץ כתב החיד"א, (עין זוכר, מערכת ת' אות לו):
"כתב הרב יעבץ ... כי אין יוד בתיבת תיקו", "ובכל הספרים כתוב תיקו ביוד, וכן כתב בספר התשבי, אך שח ושחק גם הוא על הנוטריקון הנז', ושרי להו מארייהו, כי בספר *הקדוש "קנה" ובפרקי הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה שלא נדפסו* (הדגשה במקור), כתבו נוטריקון זה".
על בעייתיות ספר ה"קנה", ראה מ"ש החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים בערכו.
שבת שלום ומועדים לשמחה.
תוקן על ידי - נישטאיך - 21/10/2005 2:54:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 03:19 |
|
| |
ייתכן שמלה נוספת שהפכה בטעות לנוטריקון היא "קרוב"ץ".
יש המפרשים קרובה=פיוט. (הערוך ערך פייט).
וראו ויקרא רבה פרשה ט"ז:
"א"ר אלכסנדרי בר חגאי (בשם) ר' אלכסנדרי קרובה (קרובץ)".
וויקרא רבה פרשה יא, ג:
שחורות כעורב: ר' אלכסנדרי בר הדרין ורבי אלכסנדרי קרובה אמר".
לדברי הב"י (או"ח סימן סח, בד"ה בענין ההפסקה):
"ושמעתי /שקרוב"ץ/ היא ר"ת *ק*ול *ר*ינה *ו*ישועה *ב*אהלי *צ*דיקים".
לדברי הפרי מגדים (סוף האגרת השניה):
"קרובץ, קרובת פיוטים, מחזיר יוצרת, ע"ש שאומרים בברכת יוצר אור מחזיר שחוזר בכל שנה, פיוטים לשון דיבור, י"א ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים, וי"א קרובת שמקרב לבן של ישראל לשמים, ועיין תשבי".
ראיתי שכותבים בשם התשבי, שה"קרובה", היתה פיוט שנאמר ע"י הש"ץ בעת חזרת התפילה, עד שהחליטו בטעות את שמה לקרובץ, ומשם לקרוב"ץ ושהיא שמחת צדיקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 11:24 |
|
| |
וי"א שבפרי מגדים הנ"ל הוא המעדני יו"ט ברכות פ"ה סי' כא אות א: ובערוך העתיק קרוב, ונראה שכוונתו לפרש לשון קריבה, כלומר שמקריבין אל הש"י בשבח והודיות. כך נ"ל לפי ענינינו שהביאו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 12:43 |
|
| |
אם כבר, קרוב"ץ<-קרובות (קרובעס)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 03:15 |
|
| |
הלבן
<"וי"א שבפרי מגדים הנ"ל הוא המעדני יו"ט ברכות פ"ה סי' כא אות א: ובערוך העתיק קרוב, ונראה שכוונתו לפרש לשון קריבה, כלומר שמקריבין אל הש"י בשבח והודיות. כך נ"ל לפי ענינינו שהביאו">
כדבריך כתב המעיר בהערה שבמהדורה החדשה של שו"ע הרב.
[;-]]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 06:00 |
|
| |
הלבן
אם תשאל: אם אכן ראית את ההערה בהערות שו"ע הרב, למה מנעת בר מבעליו?
הסיבה היא פשוטה:
כשעיינתי ב"מעדני יו"ט" (על הרא"ש) במקום שאליו צוין - ברכות פ"ה סי' כא אות א: גיליתי, שהמקור אינו שם.
בספרי-ש"ס ווילנא, החלוקה במעדני יו"ט היא לפי אותיות הא"ב, והיינו ...ט, י, כ, ל, מ, וכן הלאה, ללא יחידות, (למשל י"א או כ"א), וללא חלוקה לסעיפי משנה-סעיפים קטנים.
אודה לך אם אם תכווין אותי ל"מעדני יו"ט" שאליו ציינת.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 23:15 |
|
| |
ומי יענה לחידתי
במעלה האשכול...
אשר לא הלכה בעצת
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2005 10:04 |
|
| |
אלה
אל קצבי הרים ירדתי..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2005 12:00 |
|
| |
נישט
חשבתי לתומי שתבין בעצמך שהכוונה היא לסי' כא ברא"ש.
ואף שלא פירשתי, הרי חשבתי לתומי שתבין בעצמך שאין דרך אחרת לציין למעדני יו"ט, שהרי בכל פרק יש לו כמה א"ב, כלומר כל 22 ציונים מתחיל מחדש מאות א, וא"כ איך זה אפשר לציין אחרת?
בדוגמה שלנו, אם נציין לברכות פ"ה אות א, הרי במעדני יו"ט לברכות פ"ה יש 5 פעמים אות א. לכן ציינתי שכוונתי היא לאות א שבסי' כא של הרא"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2005 21:51 |
|
| |
נישטאיך בסך הכל כנראה שצדקתי, אכן, תיקו אינו ר"ת האמור.
ולשאר החברים
בדיון על ראשי תיבות מן העניין לדון גם בקיצורים אחרים, האם הם קיצורים מחמת קוצר הזמן או הדיו, או שהם סיבות אחרות אולי הלכתיות.
לדוגמא (וזו עיקר שאלתי): היה - מדוע שמים את הסימן ' לאחר האות י', ומקצרים ואין כותבים הה"א השניה. האם זו הלכה או סתם קיצור. וכן למילים אחרות: היו, אותיותי'ה, ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2005 07:30 |
|
| |
Karnei Reem
I have noticed that people seem to have a similar concern legabei the name Yonatan. It is clear that the original name, as it appears in Tanach, is spelled with a -heh- as the second letter. However, people very often spell it without the -heh.
I have an impression that the reason they do so is because to write it with a -heh- would be to write out the first three letters of the - shem havayah-. I think people almost always pronounce the name and write it without the -heh- even when referring to people whose name includes the -heh-. (I believe most people with this name acually were given the name that includes the -heh-.)
I don't know whether there is any real halachic consideration involved here. (Personally, I would be surprised if there were.)
Actually, one finds the name Yonatan without the -heh- in Chazal, as in R. Yonatan ben Uziel. Perhaps this shortened version of the name became the norm because of a natural tendency to kitzur; perhaps it is simply easier to pronounce.
I have even seen people write the name with a -heh- and put dashes after the first and second letters, seemingly, to avoid writing a shem.
My impression is that, for some reason, this kind of concern is shown much less often in the case of the name Yehudah.____________________________סשמאל]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2005 00:29 |
|
| |
שכני,
פתרת חידתי!
ולתומי חשבתי שזו קינה לתשעב באב...
חודש טוב!
אלה
אשר לא הלכה בעצת
|
|
|
|
|
