|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:07 |
|
| |
מיציץ
אין חלוקה צודקת . רק במשפט החילוני השופט פוסק כפי שהוא חושב שזה צודק .
במשפט הדתי החלוקה צריכה להיות לפי הדין, עלינו לקבוע ראשית מה הדין , דהיינו עד איזה גובה מהירושה משועבדת לבעלת הכתובה - ללא קשר כמה נשים תובעות או כמה בעלי חובות יש .
לאחר שהדין ידוע ( ללא קשר למספר התובעים/ות ) אין יותר ספק כיצד לחלק את הירושה בכל מספר תובעים/ות ובכל סכומים שבכתובות .
אם יש ספק מה הדין הרי שכל אחת יכולה להוציא מהיורשים רק את הסכום המינימלי .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:21 |
|
| |
אני ממש לא מבין מה אתה רוצה.
לפי הדין לכל אחד יש שעבוד על המעות עד כמה שחייבים לו. כאשר יש יותר מתובע אחד , הרי שלמרות שלכל אחד מהם יש שעבוד , אין כל אחד מהם יכול לממש את שעבודו בלי למנוע מהשני לממש את שעבודו. לכן צריך לחלק זאת ביניהם בצורה כלשהי . החלוקה משקפת הגיון מסויים לגבי כיצד ראוי לחלק ממון שיש ליותר מאדם אחד תביעה עליו. וזה נקבע על פי "הדין" . דהיינו מה ש"הדין" קובע שהוא מהווה חלוקה ראויה , הוא החלוקה ש"הדין" קובע. לפי הפרופ' אומן "הדין" , אליבא דר' נתן , הוא שיש לחלק בשווה את הממון שעליו יש יותר משעבוד אחד ולשים בצד את חלק הממון שאין עליו יותר משעבוד אחד. פשוט מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:29 |
|
| |
מציץ
אתה כותב
< לפי הפרופ' אומן "הדין" , אליבא דר' נתן , הוא שיש לחלק בשווה את הממון שעליו יש יותר משעבוד אחד ולשים בצד את חלק הממון שאין עליו יותר משעבוד אחד. פשוט מאוד.>
אכן פשוט מאד . וא"כ רק תסביר בבקשה אם יש ידושה של מאתיים ושתי כתובות אחת של מאתיים ואחת של מנה .
מה הוא הממון שיש עליו יותר משעבוד אחד ומה הוא הממון שאין עליו יותר משעבוד אחד ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:32 |
|
| |
על מנה אחת יש רק שעבוד אחד (של בעלת המאתיים) ועל מנה אחת יש שני שעבודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:33 |
|
| |
אומן בהקשר לצופן התנכ"י:
When Rips and Witztum made their Torah Codes discoveries, Rips described them to colleagues at The Hebrew University. One, Robert Aumann, a well known game-theorist and also an Orthodox Jew, took a particular interest in the work. He played a prominent role in bringing it to the attention of the scientific community. Being more fluent in English than Witztum and Rips, he rewrote their research report, turning it into the dry, tight, and lucid version that was later published in Statistical Science (and is reproduced in full in The Bible Code). He also arranged for Rips to give a public lecture in the Israeli Academy of Sciences, an event that caused much embarassment and furor in the Academy. Perhaps most significantly, Aumann, also a member of the American National Academy of Sciences, attempted to have the paper published in the prestigious journal of the Academy, the PNAS. This journal will only publish a paper that is sponsored by an Academy member. Aumann was willing to sponsor the paper, and sent it for peer review to a bevy of world reknowned statisticians, among them Harvard's Persi Diaconis.
המקור: http://www.dartmouth.edu/~chance/teaching_aids/books_articles/Maya.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:35 |
|
| |
האם השאלה היא איזה מנה היא זו שיש עליה שני שעבודים , זו שאלה לא רלוונטית. גם בשניים אוחזין אין זה בהכרח רלוונטי. האם בשנים אוחזין , צריך זה שטוען חציה שלי לפרש איזה חצי? מה אם הוא טוען שקנו את הטלית בשותפות?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:36 |
|
| |
מיציץ
יפה !
אתה טוען כי הכסף מסומן ובעלת כתובת המנה שבאה לתבוע כתובתה מהיורשים יכולה לגבותו רק מהמנה הראשון שיש להם בירושה . ואינה תובעת את כתובתה מכל הירושה .
האם הבנתי אותך ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:41 |
|
| |
אין זה צריך להיות דווקא מנה מסויימת. אבל כן , היא דורשת רק מנה אחת ולכן אין לה שעבוד על יותר ממנה אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:44 |
|
| |
מיציץ
או קי
אז אתה טוען כי הכסף לא מסומן ובעלת המנה תובעת מנה מכל הירושה . ואילו בעלת המאתיים תובעת מאתיים מבל הירושה . כך שאין כאן מנה מסויים שעליו יש שני שיעבודים ומנה אחד שעליו אין שני שיעבודים.
האם הבנתי אותך נכון ?
לגבי שניים אוחזים בטלית ברור שהטוען חציה שלי אינו טוען לחצי מסויים אלא טוען ששניהם הרימו את הטלית ביחד .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:44 |
|
| |
וזה זהה לגמרי למקרה של הטלית, שבו אחד טוען כולה שלי וחברו טוען חציה שלי, ולכן גם שיטת החלוקה, אליבא דר' נתן, היא זהה.
תלמיד,
ההבדל שאתה מוצא בין מקרה הטלית שבו יש ספק לבין מקרה הירושה שבו לכאורה אין ספק, אינו רלוונטי. במקרה של הטלית, מאחר ואי אפשר להוכיח או להפריך דברי מי מן הטוענים, מתייחסים לדברי שניהם כאמת, או כאילו יש בידם שטר חוב, ואז אנו עוברים למקרה הירושה. אין הבדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:46 |
|
| |
אכן אין מנה מסויים כמו בשניים אוחזין.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:46 |
|
| |
חמדת
הסברא כדבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:52 |
|
| |
מיציץ
זאת אומרת כי אם יש מאתיים בירושה ויש שתי כתובות שבאחת כתוב 100 ובשניה 200 הרי כל אחת תובעת מהיורשים את כל כתובתה.
איך הייתה אומר לחלק ירושה זו של 200 אם היו 3 נשים שלכל אחת מהן כתובה של 100 ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2005 23:59 |
|
| |
זה פשוט. שווה בשווה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:02 |
|
| |
3 נשים , תביעת כל אחת מהן שווה , לכל הדעות יש לחלק שווה בשווה (אלא אם כן יש כאן דין של תפיסה).
|
|
|
|
|