|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:05 |
 |
| |
מיציץ יפה .
ואם שתים מהנשים הללו לקחו עו"ד אחד שיתבע עבור שתיהן . ואילו השלישית לקחה עו"ד אחר לעצמה .
האם העו"ד המיצג את שתיהן יקבל 133 מהמאתיים והעו"ד השני יקבל רק 66 ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:09 |
|
| |
מציץ
ההסתייגות שלך היא בהחלט במקום וחשובה. בכלכלה המודרנית קוראים לזה שעבוד צף - שלא על נכס נסוים, לעומת שעבוד ספציפי - על נכס מסוים. ברור שכל ההתלבטות יש לה מקום רק במקרה של שעבוד צף ולא במקרה של שעבוד ספציפי. לכן תמצאו שהבנקים תמיד מעדיפים לקבל כבטחונות שעבוד ספציפי, ולא שעבוד צף.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:30 |
|
| |
תלמיד
שאלה טובה. איני יודע, יתכן שיש בהלכה מושג של השתתפות בתביעות ואז רואים אותם כאדם אחד אבל יתכן גם שלא.
אבל מה הרלוונטיות של השאלה הזאת לכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:31 |
|
| |
מיציץ
מה שייך השתתפות בתביעות . העו"ד מיצג שתי תובעות שאתה אמרת שמגיע להם 66 לכל אחת . וא"כ הוא צריך לקחת 133 מהמאתיים והשני רק 66 .
תוקן על ידי - talmid - 14/10/2005 0:33:05
תוקן על ידי - talmid - 14/10/2005 0:34:03
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:35 |
|
| |
אם אתה מוכן לשמוע את תשובתי...
אכן בשיטה הזאת כדאי לעשות קואליציה, כי השתים תקבלנה 150 והשלישית רק 50.
אבל האפשרות להרוויח מקואליציה אינה פוסלת את השיטה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:48 |
|
| |
כנראה לא הבנתי מה שאלת
חשבתי ששאלת אם יש אפשרות להרוויח מיצירת קואליציה כמו שכתב חמדת . אם אפשר ליצור קואליציה אכן מרויחים שכן המשתתפות בקואליציה תקבלנה כל אחת 75 . על זה השבתי שאיני יודע אם בהלכה יש מושג של השתתפות ויצירת קואליציה.
עכשיו אני לא מבין בכלל מה אתה רוצה לשאול. אם אין המדובר ביצירת קואליציה, אלא כל אחת מקבלת מה שהיתה מקבלת אילו היתה תובעת בנפרד , הרי 66.63 + 66.63= 133.66
תוקן על ידי - מציץ_ונפגע - 14/10/2005 0:49:10
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:52 |
|
| |
כמובן , כל זה בהנחה שהחלוקה היא לפי חלוקת שנים אוחזין.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 00:53 |
|
| |
מיציץ
ברור שאין הבדל בין שטר אחד של 200 לשני שטרות של מאה .
וא"כ אם עו"ד אחד מיצג שטר של 200 והשני רק שטר של 100 הרי הירושה של 200 תתחלק בהתאם 133,66 לבעל ה-200 ו-66.66 לבעל ה- 100
תוקן על ידי - talmid - 14/10/2005 1:04:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:06 |
|
| |
אם החלוקה היא כמו בשניים אוחזין, הרי ששטר של מאתים אינו כמו שתי שטרות של מנה. וזה גם מה שמפורש במשנה (ללא האוקימתות שבגמרא).
בשנים אוחזין ברור שזה כך שהרי הטוען כולה שלי מקבל 3/4 ואילו במקומו היו שני אנשים הטוענים כל אחד חציה שלי , פשוט שהיו מקבלים ביחד רק 2/3 .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:10 |
|
| |
מיציץ
איך אתה יכול לטעון ששטר של מאתיים אינו גובה כמו שתי שטרות של מנה ?
וכי בשופטני עסקינן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:11 |
|
| |
אני לא ממש מבין את הדיון כאן, שמסתובב כל הזמן סביב הזנב בלי לחדד את המחלוקת (אם ישנה).
אני מציע לתועלת העניין שיאמר תלמיד באופן חד מה ההבדל בין חלוקת ודאי לחלוקת ספק, או באיזה מקרה יצא הבדל ביניהם, אם בכלל (שהרי בכל המקרים זה כנראה יוצא דומה)? האם לדעתך באופן מקרי זה תמיד יצא אותו דבר, ובכל זאת אלו שני קריטריונים שונים? האם במקרה שעליו התחלתם לדון (לפני שנכנסתם ללשכת עורכי הדין) של תביעות מאה ומאתיים על סכום של מאתיים אתה טוען שיהיה הבדל?
לאחר ההבהרה הזו אולי יאמרו מייציץ ורמב"ם וסיעתם מה דעתם על ההבדל הזה, או האם הוא הכרחי.
איך לכל הרוחות הגעתם לעורכי דין, לשטרות של מאתיים ומאה, ולקואליציות ומשחקים שיתופיים (זה אמנם מתאים לתחומי עניינו של אומן, וגם של נש, אך מדוע זה קשור לדיון כאן?)?
אפשר כמובן להיכנס גם להערכת בחינות של לישכת עורכי הדין, או למשחקים שיתופיים של אלמנות וכתובות, אם זה משעשע מישהו...
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:12 |
|
| |
איך אתה יכול להסביר שאדם אחד הטוען כולה שלי אינו גובה כמו שני אנשים הטוענים חציה שלי? וכי בשופטני עסקינן?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:29 |
|
| |
מיכי
איני יודע למה חותר התלמיד , אבל זה בהחלט מחדד את הבנת העניין שאם חלוקת המשנה היא כחלוקת שנים אוחזין, הרי שאפשר להרויח בה מיצירת קואליצה (לבד מבמקרה שבו הניח 300)
אגב, עלה בדעתי שאלה מעניינת, הקשורה לנושא. במקרה הכללי יש אפשרות להרויח מקואליציות . אבל יש מקרים שבהם אי אפשר להרויח מקואליציה (כמו בדוגמה השלישית במשנה), האם כאשר מחלקים לפי החלוקה שמציע פרופ' אומן יצא תמיד שבאותם מקרים שקיימת חלוקה שאי אפשר להרויח בה מקואליציה , זו אכן החלוקה המתקבלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:31 |
|
| |
מיכי
לגבי השאלה אם במקרה זה יצא אותה חלוקה ומתי כן יש נפק"מ, הרי התלמיד טוען שיש לפרש את המשנה על פי האוקימתות שבגמרא ולכן במקום שאין המציאות כמו אותם אוקימתות, הדין אכן שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2005 01:42 |
|
| |
אני מצטער נפל לי האתר ולא יכלתי להכנס
אני אענה אחד אחד
מיכי
ההבדל המהותי בין חלוקה מספק לבין חלוקה מודאי היא .
שבמקרה של הכתובות אנו מחלקים לפי הכתובות . שהם הוכחה לשיעבוד ולכן אנו מחלקים לפי מה שכתוב בהם . ואם יש לנו שני שטרות . אחד של 100 ואחד של מאתיים הרי כל הרכוש בגובה 200 משועבד לשניהם ואנו מחלקים להם לפי השטרות 1/3 ו- 2/3
ואילו בחלוקת ספק כמו בשניים אוחזים בטלית אין אנו יודעים מי אומר אמת ולכן אין אנו מחלקים להם לפי טענותיהם - אין אנו מתייחסים לטענותיהם כהוכחה לגובה בעלותם ולכן לא מחלקים לפי גובה הטענות והתביעות .
מה שאנו עושים הוא בידוד החלק שעליו יש מחלוקת והחלק שעליו אין מחלוקת . והחלק שעליו יש מחלוקת מחלקים ביניהם כדין ממון המוטל בספק חולקים
( אילו היתה הטלית של אדם שלישי היינו זורקים את שניהם החוצה ומחזירים את הטלית לבעליה . )
|
|
|
|
|
