* קומבינה עוקפת מס *
רבים מקוראי הפורום, שיפשפו מן הסתם את עיניהם, לנוכח "אצילותו" של המרא שהסכים לוותר על שני שלישים מהסכום שנפסק לו ובכך לחסוך מכספי המועצה מאות אלפי שקלים.
גם "חלוקת התשלום" המוזרה גרמה להרמת גבות, ולא רק גבותיהם של גולשי הפורום...
הבוקר מתברר, כי התשובה לשתי השאלות המוזרות אחת היא:
"קומבינה סיבובית שנועדה לעקוף תשלום הוצאות מס", קומבינה, שבסופה נשאר המרא עם הרבה יותר מ"חצי תאוותו"...
העוקץ של הפשרה טמון במיסוי. בשל גובה שכרו המצטבר של הרב (הן המשכורת מהמועצה והן הכנסות משכר, מפנסיה וכו' ממקורות נוספים) עומד המס השולי שלו (דהיינו המס על כל שקל שנוסף לרווח שלו בשנים הרלוונטיות) על כ-62%.
הפשרה שהתקבלה בעקבות התייעצות עם מומחים בענייני מיסוי היתה שמרבית הסכום יינתן כהוצאות משפט ופיצויים על עוגמת נפש, מכיון שסעיפים אלו אינם מחייבים במס, כך שמחשבון פשוט עולה שאם היה המרא מקבל את הסכומים שנפסקו לו בפסק הדין הוא היה מקבל 238 אלף ש"ח בנטו, ואילו לאחר הפשרה הוא יקבל נטו 189 אלף ש"ח. כלומר, הוא ויתר על כ-20% מהסכום בלבד ולא על מרביתו.
בכך בעצם הרוויחו שני הצדדים, המרא מצידו קיבל את מרבית הסכום המגיע לו "בדין" (אם תרצו "בפסק-הדין") ראש המועצה מצידו "צימצם" הוצאות מקופת המועצה, ושני הצדדים יצאו טוב יותר כלפי הציבור.
השאלה היחידה שנותרה פתוחה הנה, האם "העלמה" שכזו נכללת בגדר "כשר אבל מסריח" או גולשת מעבר לכך, לעבר התחום האפור...?
לדידו של המרא, לכל הפחות, העסקה כשרה "למהדרין מן המהדרין", ובאשר לריח, לכסף, כידוע, כמו גם להכשר, אין ריח.
ובשורה התחתונה, מסתבר שבניגוד לדעה הרווחת, הרי שהקומבינות הסיבוביות של המרא והעו"ד המשפחתי, אינן תמיד רק על "חשבוננו", לעיתים חוסכים באמצעותן "שכר רב" על-אף שהוא מגיע בצדק ובדין.
 |
|
|
