|
|
| נשלח ב-28/9/2012 06:35 |
 |
| |
נישט דברי הר"מ שהבאת הם ההמשך לדבריו בבתחילת ההקדמה ששם כותב שהעם שמעו ממשה את עקרי הדינים אף שאינם מפורשים בחומש. אחת הדוגמאות לכך היא סוכה 7X7, ןמדגיש שבדברים אלו אין מחלוקת. בגמ' בסוכה יש מחלוקת בדין גודל הסוכה. ובהלכה למ"מ הדגים בהחזן קורא עם התינוקות כהוא כמובן דין דרבנן. הרי שהר"מ שתל רמזים כי זה לא בדיוק כפי שכתב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 08:17 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | " אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך". היכן ראינו שנטלו לולב או אתרוג בכל שנה מימי יהושע? |
|
מי זה ראינו ? איפה ראית לא כך ? איפה היית אמור לראות ולא ראית ? למה עדות הרמב"ם לא נאמנה בעינייך ?
פעם אחת אולי תסביר מאיפה אתה מקריץ את השאלות שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 10:14 |
|
| |
אבל שם החג "סוכות" נקוב וכן בעוד מקומות בתורה נקוב שם החג
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 10:42 |
|
| |
זה ששם החג הוא "סוכות" בחלק מהמקומות בתורה, אינו מעיד דווקא על "מצווה" לשבת בסוכה, אלא לכל היותר שזה מאפיין של החג. כלומר, ייתכן שאולי שהסוכות היו אחד המאפיינים המרכזיים של החג בגלל העולים לרגל הרבים שהיו יושבים בסוכות ובאהלים, או אולי אחד המאפיינים של "חג האסיף" היו סוכות החקלאים בשדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 11:02 |
|
| |
כתבתי כבר- הוא נספח כולל 4 המינים. כי לא חגגו אותה במדבר,
במדבר ממילא הם ישבו בסוכות, שלזכר ישיבתם שם אנחנו יושבים היום.
4 מינים לא היו להם במדבר, כי גם אסיף לא היה להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 11:23 |
|
| |
הטעם לישיבה בסוכה כי במדבר ישבו בסוככות הוא תמוה, שכן בכל תיאורי הנדידה במדבר בתורה, אין זכר לתיאור ישיבה ב"סוכות" אלא רק ב"אוהלים" (שמ' טז,טז; יח,ז; לג,ח וי; ויק' יד,ח; במ' יא,י; טז,כו וכז; כד,ה; דב' א,כז; ה,כז; יא,ו), גם לשון הפסוק הוא "הושבתי" בלשון עבר, ולא בלשון הווה (שעת הציווי).
אלא כנראה הכוונה היא לא לנדודים במדבר, אלא ליציאה עצמה ממצרים - "בהוציאי אותם מארץ מצרים". שהרי החניה הראשונה של ישראל ביציאתם ממצרים, היתה בעיר "סוכות" (שמ' יב,לז; במ' לג,ה). המחבר דורש כנראה את שם המקום "סוכות", על דרך הנאמר לגבי יעקב: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בר' לג,יז). אף ש"סוכות" של יעקב ממוקמת בעבר הירדן המזרחי, ולא ליד מצרים, אך המחבר דורש את השם "סוכות" הסמוכה למצרים באותו אופן.
אך אם אכן כך, בכך מתחדדים הקשיים בהסבר לישיבה בסכות בחג האסיף: א) ישראל חנו בסוכות בחג המצות (פסח) ולא בחג האסיף, אז מדוע מציינים את הישיבה בסוכות בחג האסיף דווקא? ב) מה היה מיוחד בישיבה בסוכות למספר ימים, במקום הנקרא סוכות, שיש סיבה מיוחדת לציין זאת בחג?
ואם קצירת העומר אינה מובאת בנספח, אלא בתוך הפרשה רק עם כותרת של "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (ויק' כג,י), למה לא הובאה מצוות הישיבה בסוכה והד' מינים בתוך הפרשה עם כותרת דומה?
תוקן על ידי מקרא ב- 28/09/2012 11:28:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 12:59 |
|
| |
ויקרא פרק כג
מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
(מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
לא כתוב ויחנו בסוכות. כי חנו בסוכות. בכל מקרה סוכות היא בארץ מצריים, ישבו שם אם בכלל יום או יומיים, בחג הפסח-אין להעלות על הדעת כי במעבר הקצר הזה יתן את השם ישיבה בסוכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 13:04 |
|
| |
היכן ישבו בסוכות במדבר ולא באוהלים? לשון הפסוק הוא שהיה זה "בהוציאי אותם מארץ מצרים" לא במדבר. המקום הכי מתאים היא החניה ב"סוכות" שהיתה מיד לאחר יציאתם ממצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 13:18 |
|
| |
מקרא
בדבריך בהוציא אותם מארץ מצרים סוכות עדיין היה במצריים!
היו שם כאמור אולי יום או יומיים במדבר ישבו 40 שנה בסוכה- סוכה פרושה מבנה ארעי,
כך אצל יעקב השם נקרא על שם המבנה הארעי שבנה לצאנו, בזמנו זה היה חידוש, לא בנו סוכות לצאן .
יעקב כרועה צאן הבין כי גם הצאן צריך מחסה מהשמש והקור. ועל חידושו זה נקרא המקום סוכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 13:36 |
|
| |
סוכות כבר לא היתה במצרים, שכן יציאת מצרים היתה נסיעתם מרעמסס לסוכות, ולכן מתאים ביותר לשון הפסוק "בהוציאי אותם מארץ מצרים".
ראה "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" (שמ' יב,לז), וכן "וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה ... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת" (במ' לג,ג-ה).
תוקן על ידי מקרא ב- 28/09/2012 13:37:08
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 14:17 |
|
| |
מקרא כתב: זה ששם החג הוא "סוכות" בחלק מהמקומות בתורה, אינו מעיד דווקא על "מצווה" לשבת בסוכה, אלא לכל היותר שזה מאפיין של החג. כלומר, ייתכן שאולי שהסוכות היו אחד המאפיינים המרכזיים של החג בגלל העולים לרגל הרבים שהיו יושבים בסוכות ובאהלים, או אולי אחד המאפיינים של "חג האסיף" היו סוכות החקלאים בשדו
סופר דחוק (המקרא מעיד כי בסוכות הושבתי)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 14:52 |
|
| |
הנספח מעיד "כי בסוכות הושבתי" לגבי "מצוות" ישיבה בסוכה, אך במקומות האחרים שנזכר "חג הסוכות" לא נזכרה חובת הישיבה בסוכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2012 23:52 |
|
| |
מקרא במחילה, אם סוכות היה מאפיין של עליה לרגל, הלא גם בפסח ושבועות שישנה עליה לרגל היו צריכים לעשות סוכות.. והאפשרות שזה מאפיין של האסיף די מוזרה, אין הגיון לקרוא לכל האסיף על שם הסוכות, אם לא שיש תוכן בסוכה עצמה. 'האסיף' הוא שם של התקופה, ולכן החג החל בה הוא 'החג שחל באסיף', אבל 'סוכות' אינו שם של תקופה לא של מקום ולא של זמן, איזה משמעות יש לקרוא חג על שם הסוכות, אם אינם חלק מתוכן החג??? ובנוגע להבדל בין סוכות לאהלים, בספר ישעיהו נראה כדברי רבי עקיבא שהסוכות הם העננים שהגנו על בני ישראל במדבר: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה: וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר" (ישעיהו ד' ה').
ומה ההבדל בין נספח ללא נספח, הרי גם אם היתה המצוה כתובה במפורש מאתיים פעם בתורה היית יכול לומר שהנספח הוסיף אותה, או להיפך שהיו עוד מצוות שהנספח מחק אותן, מה המשמעות של כל זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2012 04:31 |
|
| |
הוספת "נספחים" היכן שמתחשק אינה מרווחת יותר מהפרשנות המסורתית
|
|
|
|
|
