על הנשר והעיט בתנ"ך

נו, מה הבעיה הגדולה?

אפשר לומר שאנשי תקופת המקרא לא סיווגו עופות לפי מינים וקראו להם בשמות לטיניים. ייתכן ש"נשר" התרחב עד כדי שם גנרי לעוף דורס גדול, ולעיט קרא אותו הדבר בכיוון ההפוך - 'עיט' אינו אלא שם קיבוצי לעופות דורסים, וייתכן שהצטמצם לכדי קריאה בשם מין מסויים שנוכח הרבה בקיבוצי עופות כאלה.

ואם יתגלה שהתורה קוראת באותו שם גם לעורב אפור וגם לעורב שחור, היוציא הדבר אותנו מדעתנו?

.


אפשר לומר שהאתר "השפה העברית", לוקה בכמה דברים, אך מדוע לפרטם?


במקרים רבים, אין לנו רציפות של זיהוי בעלי החיים המופיעים במקרא, שכן בעוונותינו גלינו מעל אדמתנו ואף משפתנו.

הנשר, למשל, הוא אחד מהמקרים היחידים בו ברור לנו כי הנשר של היום, הוא הוא הנשר של התורה (אם כי גם העזניה עונה לקריטריון הבא, אך היא נדירה יותר, לפחות כיום). הנשר נקרא כך כי צווארו קרח (כדי שייטיב לתחוב את צווארו לתוך הנבלות שאת בשרן הוא אוכל), כי נשרו נוצות צווארו, וכדברי הנביא - הרחיבי קרחתך כנשר.

התנשמת שברשימת החיות הטמאות מופיעה בין מה שכנראה הוא סוג של לטאות, אך שמה יוחד כיום לעוף דורס לילה. האיה, הדיה ועוד - אין לנו כלל מושג על זיהויים המקורי, ומחדשי השפה העברית בחרו להעניק שמות אלו לעופות דורסים, מתוך ההנחה - הסבירה ביותר - כי שמות אלו היו שייכים לעופות ממשפחה זו גם אז.

בעלי חיים שהיו קיימים בארץ וגם בגלות, בד"כ זיהויים נשמר, ולכן אנו יודעים כי השועל הוא שועל, האריה, אריה, והחתול - שכלל אינו נזכר במקרא - נותר חתול.


מצד שני, לעתים, לקחת דימוי פואטי מנבואה ולהתעקש כי הוא עוסק בתאור מדוייק של עוף מסויים, יכול להביא לתוצאות משעשעות. "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף" - למי שאינו יודע, לנשר יש גוזל אחד כל פעם, לא יותר. זו משימה קשה דיה לגדל גוזל אחד בכל פעם, הוא דורש מזון רב ותשומת לב. שמא נאמר שגם הפסוק שקראנו אתמול, כלל אין כוונתו לנשר? או שמא, מי שמתעקש לזהות דקדוק זואלוגי בביטוי שירי, שוגה?

מואדיב:

עכשיו אני מבולבל יותר.
ביחזקאל מתואר הנשר כ"מלא הנוצה" - שזה בפירוש לא נשר המוכר היום בשפה העברית.
במיכה מתואר הנשר כ-"קירח" - שזה בפירוש הנשר המוכר היום בשפה העברית.

איך את מסביר את הסתירה הזו?


בשמות כתוב - אשא אתכם על כנפי נשרים - ורש"י מפרש שהנשר נושא את גוזליו על כנפיו - דבר שהוא לא נכון כלל לגבי הנשר המוכר לנו - אלא לגבי עיט הסלעים.


לגבי לשון הקודש - עיט נקרא כך כי הוא עט על טרפו כפי שכתוב בבראשית.
האם נשר אינו נקרא כך על שם היותו קרח (נשירת שיער)?

הנשר הוא מלא נוצה, גם אם הוא קרח. זה לא ממש סותר.

אבל לא הבנתי מה הבעיה שכמה עופות נקראים נשר בעברית? גם אם נשר נקרא כך במקור על שום שראשו נשור (וגם זה צריך עיון), אין זה מונע מלהרחיב את המושג. ועיין בהרחבה בחלק א' של מורה נבוכים על מילים מושאלות, משותפות ומסופקות.

.

יובל 19 :


ראיתי כמה עופות קרחים בחיי, בד"כ זה היה לאחר שחזרתי מהשוחט, והפקדתי אותם בידיה האמונות של אמי.

אגב, ראיתי בתמונות שפורסמו על ידי החמאס תמונה של אחד מבכיריו ז"ל, והפלא ופלא, למרות שהיה קרח כביצה, זקנו השחור היה עבות. היאך זה, גם קרח וגם שעיר?

[מורכז]============


אין אף עוף מעופף חי, שהוא גם נטול-נוצות.

הנשר (והעזניה), קרחים - אין להם נוצות בראשם ובצווארם. מנגד, יש להם כנפיים ארוכות (=אברות ארוכות), וכנפיהם מנוצות כדבעי, אחרת, לא היו יכולים להמשיך ולשוט להם בשמי השמים כדרך הנשר בשמים, שנפלאתה מהמשורר.

נשר, שמו מעיד עליו, שנשרו נוצותיו מראשו ומצווארו, ולכן על אף שהוא מלא הנוצא בכנפיו, הרי שאתה יכול להרחיב קרחתך כיול ברינר, או לחילופין - כנשר.

הנשר הוא נשר.

מצד שני, כאמור לעיל, אין להתפס בשירה ובמשלים לחיפוש דקדקנות זואולוגית, וכבר הערתי על כך לעיל. אין גם, כאמור, להתפס לדקדקנויות אחרות. מדוע, למשל, אינך שואל אותי איך בתורה מוזכרת הארנבת בין מעלי הגרה, כשכולנו יודעים כי הארנבת, אינה מעלה גרה (תשובה, אגב, באחד מהאשכולות הרבים, למשל - בשאלותיו המופלאות של מר ידען) ?!



העיט, אגב, נקרא כך על שום שהוא עט. האם הוא עט על טרפו החי או שמא על הנבלות? שמא גם אתה מתעקש לטעון לזיהוי זואולוגי של ברית בין הבתרים, ולקבוע, כי העיט שעט שם על הפגרים, לא היה Eagle אלא דוקא Vulture ?




בונוס למתקדמים:
יעקב אורלנד כתב בשירו "הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר" .

גבוה כזמר? האם יכול להיות שהוא התכוון לאותה בהמה מהרשימה "ואקו ודישון ותאו וזמר" ? מהו האקו? מהו הזמר?

לפי רס"ג, הזמר הוא "אלזראפה" (ג'יראף).

אם כן, ברור מהו "גבוה כזמר".

יובל19:

הנשר בתנ"ך

בספר חבקוק א,ח כתוב:

(ח) וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ יָעֻפוּ *כְּנֶשֶׁר* חָשׁ לֶאֱכוֹל


בספר מיכה א,ט"ז כתוב "
(טז) קָרְחִי וָגֹזִּי עַל בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ *כַּנֶּשֶׁר* כִּי גָלוּ מִמךֵּ"

כלומר ראשו של הנשר קרח

בספר שמות י"ט,ד כתוב:

(ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי *נְשָׁרִים* וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי

בספר דברים ל"ב,י"א כתוב:

(יא) *כְּנֶשֶׁר* יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ

גם שמות וגם דברים אינם מדברים על הנשר המוכר לנו היום (הוא אינו נושא את גוזליו על אברתו)
אלא בעצם עיט הסלעים
לעומת זאת הנשר במיכה מדבר בהחלט על נשר המוכר לנו היום (ראשו קרח - בניגוד לעיט שראשו אינו
קרח כלל).
בחבקוק מדובר בהחלט על הנשר המוכר לנו היום - כאשר הוא יורד על הפגר בני מינו מבחינים בירדתו
ממרחק רב ומצטרפים אליו

איך מסבירים סתירה זו?

ברי_ושמא:

עיין כאן.

http://www.safa-ivrit.org/fauna/nesher.php

Shlomo_L:

ר"נ מברסלב מזכיר את הנשר כמסמל התחדשות- "תתחדש כנשר נעוריכי" ועוד, איך זה מסתדר עם הנשר/עיט?

אראלסגל:

מה הבעיה בכך שיש שתי חיות שונות שקרויות נשר?

יש דבר הרבה יותר מוזר - שתי חיות שונות שקרויות "תנשמת", אחת מהן נזכרת יחד עם העופות
הטמאים, ואחת מהן נזכרת יחד עם השרצים והזוחלים הטמאים.

יובל19, זהו ?נגמרו השאלות על התורה שאתה צריך למחזר שאלות שלך משנה שעברה?

כבר שכחתי ששאלתי שאלה זו. אבל עכשיו שאני מסתכל בתגובות עליה אני מבין שהיא עדיין פתוחה. לכל הטוענים שאין ללמוד זאולוגיה מתיאורים בתורה אני שואל - והלכה יש ללמוד? מעבר לכך לא יתכן שהתורה תטעה ותרשום שנשר נושא את גוזליו (גם אם זה למטרות דימויים) אלא אם כן התורה אינה שונה מכל ספר אחר של אותה תקופה וסובלת מאותם חולשות שיש לבני אדם. הנשר חייב להיות נשר ולא יתכן שהוא יתואר כקרח ראש במקום אחד וכנושא גוזליו במקום אחר. מעבר לכך שהנשר מוזכר בתור אחד העופות שאסור לאכול לכן ההגדרה שלו צריכה להיות מדוייקת.