|
|
| נשלח ב-23/10/2005 10:54 |
 |
| |
ווטו תודה
לדבריך, הרי ש"טעם" במובנו המדויק, הינו "הטעמה" דהיינו נתון מסוים שאינו תרגום של המהות של הדברים, כמו למשל "לא תגזול" יש בו את התרגום של כלל הדבר ל"לא תנתק" ויש את ההיבט החלקי כמו "צערו של הנגזל", שהוא נתון חלקי ואין בו אלא כמו "טעם" לאוכל. אך הבנת המהות הכוללת והישירה כמו "לא תנתק" את הראוי להיות מחובר, הוא בגדר "משמעות", ובמובן של התוכן העצמי.
השימוש במונח "טעם" שנקטתי לעיל, התייחס אכן למשמעות, ובמחלוקות ר"ש ורבנן יתכן והחילוק ביניהם לכלל המקרים, יהא ששם הנידון על פי נתון מרכזי אך חלקי שאינו אלא "הטעמה" ולא מהות, וזה אשר ניסיתי לבאר בדעת תורא"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 11:20 |
|
| |
שרירא היקר
רק עתה ראיתי דבריך בעמ' 1
פירושך נפלא, שבפן הציבורי עלינו להדגיש את קיום המצוות כ"ציות", ולא כמחמת הטעם, לעומת היחיד המעיין והמטמיע כוונת התורה בקרבו, או העוסקים בקביעת ההלכה, ובהתאם לזה פירשת הגמ' בברכות בטו"ט.
ייש"כ
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 15:29 |
|
| |
ווטו,
האם ניתן לסכם כך?
מהמשוער לודאי : "טעם" - השערה כללית לפי טעמו של המשער , כתבלין למאכלו .
"גדר" - פירוק הנושא/המצוה לחלקים וקביעת תפקידיהם לדרגותיהם .
"משמעות" - קביעת הנושא/המצוה עצמו , כלליו ופרטיו , כחלק המשתלב בהוויה .
["גדר" - סידור הפרטים ב"תוך" המצוה . "משמעות" - סידור מוכח/אובייקטיבי של המצוה ,כלליה ופרטיה , מ"בחוץ" ביחס לכלל ההווה/הידוע ]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2005 23:41 |
|
| |
Yehosef-
I thank you very much for the compliment. -
However, I am still inclined to say that the pashtut is that according to Rashi's perush- the inyan of Kol HaOmer al kan tzipor vechu'- expresse a gishah that is hostile to a taama dekra approach. As to how that can be reconciled with the Tosafot Rosh- I don't know.
Ben Ish Echad-
Thank you for the quote from the Tosafot Rosh.-
סשמאל]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 00:00 |
|
| |
בירושלמי עוד שני פירושים ל"על קן ציפור" -
דף מ,א פרק ה הלכה ג גמרא
ר' פינחס בשם ר' סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך
ר' יוסי בשם רבי סימון כנותן קיצבה למדותיו של הקדוש ברוך הוא עד קן ציפור הגיעו רחמיך
אית תניי תני על ואית תניי תני עד מאן דמר על מסייע לר' פינחס ומן דמר עד מסייע לרבי יוסי
א"ר יוסי בי ר' בון לא עבדין טבות שעושין למדותיו של הקב"ה רחמים ואילין דמתרגמין עמי בני ישראל כמה דאנא רחמן בשמים כך תהוון רחמנין בארעא תורתא או רחילה יתה וית ברה לא תיכסון תרויהון ביומא חד, לא עבדין טבאות שהן עושין מדותיו של הקב"ה רחמים.
בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 00:43 |
|
| |
Thank you, Linky-
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2005 13:35 |
|
| |
מראיות חזקות, נראה שכשרש"י נוקט אין טעם, (ויקרא ט"ו כ"ו, וכן שם י"ט י"ט), היינו שהאדם הממוצע שומר התורה אינו מוצא בהם טעם, ואין הכוונה לחכמים.
והיינו שלרוב בני אדם אין הטעם נגלה ועליהם היכולת לשמור הדבר הוא אך מכוח "סמכות" ולדעת רש"י זה אשר מבטא לשון חוקה.
וכן ל' רמב"ן אחר ציטוט דברי רש"י הנ"ל -
ואין הכונה בהם שתהיה גזרת מלך מלכי המלכים בשום מקום בלא טעם, כי כל אמרת אלוה צרופה (משלי ל ה), רק החקים הם גזירת המלך אשר יחוק במלכותו בלי שיגלה תועלתם לעם, ואין העם נהנים בהם אבל מהרהרין אחריהם בלבם ומקבלים אותם ליראת המלכות, וכן חוקי הקב"ה הם הסודות אשר לו בתורה שאין העם במחשבתם נהנים בהם כמשפטים, אבל כולם בטעם נכון ותועלת שלימה: והטעם בכלאים.... . עכ"ל.
ולרש"י נמצא שבדברים ממין זה ראוי לחנך כלל הציבור לקיים כחוקה ומצד הסמכות, ועפ"ז יש להבין גם דברי רש"י בברכות על כל האומר על קן ציפור וכו'. ועוד יותר לדיוק שרירא שמדובר שם בציבור.
תוקן על ידי - יהוסף - 24/10/2005 13:47:34
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2005 22:01 |
|
| |
מעיון בערך "טעמא דקרא" באנציקלופדיה תלמודית נראה, שעיקר המחלוקת בין ר' שמעון וחכמים היא, האם מותר להתייחס לטעם כדי לצמצם את הדין, ולפסוק שהדין נוהג רק במקרה שבו הטעם נוהג (בין אם זה לקולא או לחומרא);
אולם, כאשר רוצים להרחיב את הדין, ולמצוא את הכלל שמאחד את כל הפרטים - כאן בוודאי יש חשיבות רבה לטעם, שהרי במקרים רבים מצאנו שחז"ל לומדים "בניין אב" ומסתמכים - בין השאר - על טעמים הגיוניים:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1637807
(ואולי הדברים שלי הם בסה"כ דרך אחרת להציג את האבחנה של ווטו בין "טעם" לבין "משמעות")
תוקן על ידי - אראלסגל - 26/10/2005 22:02:53
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2005 12:37 |
|
| |
בשולי הדברים אוסיף עוד מקור
בסוגית מודה במקצת דנו חלק מהראשונים לגבי טעמו של רבה - איך הוא דורש טעמא דקרא?
חלקם תרצו שהוא בא לענות על השאלה מדוע לא נלמד מדין מודה במקצת לכל מיגו ובעצם אין כאן דרישת טעמא דקרא אלא יישוב בין שתי סוגיות.
המרדכי בב"ק קז. נותן תירוץ מתודולוגי ועונה שאין דורשין טעמא דקרא רק במקומות שבהם הטעם הוא מובן אבל במקומות שהדין הוא מוזר כמו במודה במקצת כי לכאורה הוא סותר את דיני מיגו אנחנו דורשים טעמא דקרא.
דבריו אינם ברורים לי, אולם לכאורה נראה שהוא אומר שכשיש דין שהוא מובן מאליו לא דורשים בו טעמא דקרא אבל כשיש דין שצריך להסביר אותו, הרי שדורשים ודורשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2005 03:06 |
|
| |
Yehosef
RE: Al kan tzipor vechu'
See the Maharsha on that Gemara who says-
1. That the inyan of meshatkin oto is that we seek to prevent the individual from being mitpalel in this fashion in the future but we do not interrupt his present tefilah. It seems, then, that this mode of tefilah, -al kan tzipor- has , in some way, a certain legitimacy. This fits in with the distinction I made earlier- and with which you agreed- between -beyachid- and betzibur.
2. The MAHARSH"A understands the inyan of -oseh midotav shel HKB"H rachamim- in terms of the idea that the avodah of -kabbalat ol- is a greater avodah- -. - He says there is more -kibul sachar for the avodah of gezerat haMelech because the Yetzer Hara fights more strongly aginst such an avodah- al derech - the inyan of- Gadol metzuvah veOseh. At any rate, it seems that the MAHARSH"A is understanding the inyan in such a way that there is a legitimacy to the derishat hataam. There is, however, an inyan in avodah- that the avodah - the conscious motivation for the kiyyum hamitzvah- ought to be - mipnei shekach tzivani bor'i.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2005 08:02 |
|
| |
שרירא ייש"כ
העניין של לעשות מפני גזירת המלך, הוא כאמור עניין של קבלת הסמכות, מתוך הבנה והכרה כללית, שללא זה אין כאן תורה מלשון הוראה וחינוך, וכאמור, שכל שאין האדם בגדר התורה בקרבו, ורואה דרך שמירתו וחינוכו לאמת ויושר על ידי שמירת דבר התורה, הרי שזה הטעם הגדול לחזק את סמכות התורה והציות אליה ודווקא "ללא התנייה בטעם", כי כאן נדרשת קבלת הסמכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 00:48 |
|
| |
לזכר אחד מבני החבורה יונתן בנימין בן נחום אליהו הכהן ז"ל המכונה שרירא טו"ב [Sherira17].
דברים שדן בהם עם להבלח"ט יהוסף בתיבה האישית כהמשך לאשכול זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 00:49 |
|
| |
יהוסף: חן חן נשלח 28/10/2005
ראשית אני מביע שמחתי ביושר ובעומק שלך (והמקבל מתנה מחברו צריך להודיעו). שנית, גבי ההודעה שכתבת בעניין בציבור ויחיד, הוא נפלא, ורק עתה שמתי לב והגבתי לך שם. תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2008 00:51 |
|
| |
Sherira17:
........ Bebakashat slicha al sheani matridcha ubirshutcha-I would like to ask a question? What is the relationship of the inyan of taama dekra to the inyan of chukim umishpatim? You were meramez to this in your last message to me by referring to a possibility that the inyan of avoiding taama dekra might apply only to chukim vechu' The distinction between chukim and mishpatim is generally taken to be a matter of our understanding the reasons for mishpatim but not for chukim. However, the Ramban in VaYikra seems to be saying that with the right hitboneneut vehaamakah we can also see the reasons for chukim. What then is the difference between chukim and mishpatim? I remember once hearing that the Chatam Sofer says that it is possible for us to see a taam al pi sechel haenoshi in Chukim- al derech the Ramban you cited in VaYikra. The Chatam Sofer says that what sets mishpatim apart is that we would come to the conclusion that the law ought to be that way even if these laws were not included in the Torah. For instance, the chiyyuvim of gezel and mazzik. In the case of chukim, we would not be able to see the wisdom of legislating in this way ourselves. However, once the Torah reveals to us that this is the din, we can, with the right hitbonenut, arrive at a -sichli- understanding of these mitzvot, the chukim. Can you please tell me, ... whether this makes sense? I would like, if I may, to pose another question. Rashi says on the pasuk- Veeileh HaMishpatim- mah eilu miSinai af eilu miSinai- So- it seems that Rashi is taking the position that even in the case of mishpatim, we ought to view them as gezerat haMelech. I would very much appreciate it if you would let me know if you had any comment on this. I understand that you may not have the time or inclination to answer my questions. If you choose not to answer, I will accept that beSimcha. If you would give me the privilege of answering my questions I would be most grateful. Thank You Very Much In Advance- ...., Yonatan
|
|
|
|
|
|
]
