קבלה בסגנון עצכח"י (אפשר בכל זאת?)

אשכול זה נועד לנסות להסביר קבלה בצורה הגיונית, אני טוען שאי אפשר, ו-א ב ג ד טוען שאפשר, היה דיון, ובסופו קצת עלו הטונים.

מכיוון שאני מאמין בהידברות, יהיה מי שיהיה, ומכיוון ש-א ב ג ד טוען שהוא יכול להסביר, ננסה שוב.

מה המיוחד בהודעה כאן, כי כאן נתמקד בלוז של ההסבר של הקבלה, לא נתייחס לשום מילת הגשמה, ולא נתייחס לשום כינוי מושאל, נתמקד בעיקר בהסבר של הקבלה, בבשורה שהיא באה ללמד.

לא נשאל שום שאלות על הגשמה, כי זה לא המטרה.
לא נשאל שום שאלות על מילים מושאלות, כי זה לא המטרה.

הדיון הוא ענייני, וזאת מטרתו, אין כאן שום כוונת התנצחות, ולא קינטור, הודעה זו היא ללימוד נטו.

כפי שנתבאר בהודעה הארוכה, ע"י הספירות ניתן להשיג את השפע האלהי. בלי הספירות היה אלהים נעלה מהשגתינו, ובזכות הספירות ניתן להשיג את ה'.

מדוע זה הבשורה של הקבלה, מדוע זה הלוז של הענין, כי השגת ה' היא המבוקש במדע האלהי, והמקובלים טוענים שבזכות הספירות ניתן להשיג את ה', נמצא שזה הלוז של הדיון במדע האלהי.

ע"כ הקדמה, הסבר לנושא הנבחר. (מכאן נעתיק מדברי א ב ג ד, ותודה לו למרות הכל, כי ללמוד ולדעת תמיד טוב).

השפע - הוא האלקי הנצחי המוזכר במקומות רבים בחז"ל - נעם ה', טוב ה', זיו השכינה ועוד. כיוון שהשפע מתפשט מעצמותו, לא ניתן להבין את מהות אותו השפע. רק לאחר קבלתו בכלים ניתן לתפוס את השפעתו על הכלי ולא את מהותו לכשעצמו (כפי שבואר בסעיף י'). השפע אינו בריאה של "יש מאין".

הסבר לנ"ל

כיצד ואם בכלל ניתן להבין את טוב ה' ? (ושוב נגיעה בצורך באותו טוב)

בסעיף זה רצוי שתתרכז. אין כוונה להוכיח מכאן דבר אלא להסביר את יכולת ההשגה ב"שפע".

אין מחלוקת על כך שאת מהות ה' ניתן להשיג רק בדרך השלילה, חכמת האמת כלל לא מתעסקת בעצמותו של ה' (וראה סעיף ו'). חכמת האמת מגלה שגם את שפעו האמיתי, כיוון שהוא נובע מהבורא, ניתן להשיג רק בדרך השלילה - כשהטוב מתקבל ע"י כלים שטבעם הפוך מטבע השפע. השפע טבעו להיטיב, ע"מ שתהיה הרגשה או הנאה מאותה השפעה, נצרך שהוא יתקבל אצל אלה שרצונם לקבלו - טבעם ההפוך ממנו - ובהם מתבטא השפע כפי שמתבטא. כל החומר ביקום הוא בריאה אחת של "יש מאין" (ועיין ברמב"ן לפירוש פסוק א' בבראשית) שקיבל צורות שונות (שורש של רצונות שונים), ולכן השפע האלקי מתבטא בכל חומר באופן שונה.

לימוד אודות שורשי הכלים והעולמות העליונים מאפשר להבין את הנהגת ה'. את האופן בו השתלשל כל פרט ממציאותו הרוחנית עד שהגיע למציאות חומרית. בעולמות העליונים ה"כלים" היו בעלי רצונות בלבד, ההתעבות ההדרגתית הפכה אותם לחומריים ממש. (ע"כ העתק מדבר א ב ג ד)

אם נרצה לחפש את הלוז של ההסבר, הרי שהוא נמצא במילים הבאות

"את עצמות ה' אי אפשר להשיג, גם הקבלה לא עוסקת בו, השפע מתקבל בכלים הפוכים ובהם הוא נרגש, השפע טבעו להטיב, אם נלמד על השפע בעולמות העליונים (ספירות) נבין את הנהגת ה' בעולם הגשמי, נבין את ההשתלשלות מהרוחני לגשמי"

קורא יקר, אל יחר אפך, אבל ללמוד אני באתי

זה כל העומק של הקבלה?
לימוד אודות מערך עולמות?
לימוד של סדרת השתלשלויות?

ואני חשבתי שיש כאן הגיון וסברא, אבל על פי האמור, יש כאן שינון של סדרת עולמות, והגיון וסברא לא נצרך, הוא אפילו איוולת בחכמה זו.

אשמח לשמוע על עומק בקבלה, אם אפשר בלשון מתונה ולא מתלהמת.

_________________

  א ב ג ד

כפי שכתבתי, באמת מטרתי ללמוד, אבל דא עקא, לאחר 2 עמודים היחסים בינינו עלו על סרטון, כי אתה טוען שאתה מבין בשכל, ואני טוען שאני לא מבין בשכל.

בהודעה הבאה נכתוב את ההסבר ל"סוד הצמצום" כפי שהוא מופיע בספר מבוא לקבלת האר"י  של הרב יצחק גינזבורג. 

תחילה נצטט קטע קצר מהספר חסדי דוד של רבי דוד מאגאר, אח"כ נסכם את דברי הרב גינזבורג, ולבסוף נעיר הערות בסוגריים מרובעות. 

לפני שנתחיל, דבר מפורסם הוא שהקבלה עברה תהפוכות מפליגות, בהתחלה סברו שסוד הצמצום הוא כפשוטו (הע' ה' עמ' יז') ואח"כ ביארו שהצמצום הוא באור ה', והוא רק כלפינו ולא כלפיו, כך שהקבלה שתוצג בשורות הבאות היא קבלה לפי דרך החסידות, וכדאי להדגיש את הדברים.   

חסדי דוד סימן א

תחילת הכל היה אור האין סוף פשוט ואין דבר פנוי ממנו, וכשעלה ברצונו לברוא העולמות שיכירו גדולתו צמצם עצמו ונשאר מקום חלל בנקודה האמצעית שבו, ובמקום ההוא האציל כל העולמות, והצמצום הוא שורש הדין, ומהרשימו נתהוו הכלים. (ע"כ חסדי דוד)

ביאורי הרב גינזבורג – עם הערות על דבריו בסוגרים מרובעות

תחילת הכל היה אור האין סוף פשוט ואין דבר פנוי ממנו. 
אור זה שאנו עוסקים בו, איננו מהות ה', ולא עצמות אור ה' השופע ממנו, אלא הוא גילוי אור ה' כפי שהוא מגיע אלינו, ובגילוי אור ה' המגיע אלינו חל צמצום. אבל בעצמות אור ה' לא חל כל שינוי, והוא ממלא את כל העולם, ואין מקום פנוי ממנו כלל.
קודם שנברא העולם היתה ההויה כולה אור אין סוף, היה זה אור פשוט שאיננו מתחלק, אור זה היתה בו אחדות פשוטה, ולא היה מקום אותו הוא לא מילא. 

***

[כדאי לשים לב, יש לפנינו 3 מושגים, 1- מהות ה'. 2- עצמות אור ה'. 3- גילוי אור ה'. בדברינו איננו עוסקים במהות ה', כי ה' לא ממלא שום מקום, מי שכן ממלא מקום זה עצמות אור ה', קודם שנברא העולם היתה עצמות זו ממלאת את כל העולם, גם לאחר שנברא העולם, עצמות זו ממשיכה למלא את כל העולם, אבל גילוי עצמות זו כפי שהיא נגלית לעיננו, חל בה צמצום. נמצא שהצמצום הוא רק ביחס אלינו ולא ביחס לעצמות אור ה'. 

ע"כ ביאור, מכאן שאלות.

כפי שכבר ביארנו, המקובלים עוברים נושא לנושא, והם מנסים לבאר כיצד נברא העולם לפי דעתם, מבלי להבחין בהגדרות השונות שהם מזכירים.
 
עצמות אור ה' מה היא, והרי אין שום יחס בין ה' לנבראיו, כיוון שכן, אם אור זה הוא ה' א"כ ה' לא ממלא מקום? ואם הוא נברא, א"כ הוא איננו ה'? תשובת המקובלים: אור זה הוא רק ביחס אלינו ולא ביחס אליו.   

תשובה זו מתחמקת היא, היא איננה מבארת כלום, בלשון התלמוד זה נקרא פיטומי מילי, מה נפשך, אם אנו מדברים על מציאות כל שהיא, א"כ מציאות זו חייבת להיות מוגדרת, לא ניתן לתאר מציאות מבלי להגדירה, ואם איננו מדברים על מציאות כל שהיא, כי ה' איננו נתפס בשכלנו, א"כ דברינו היו פיטומי מילי ונשארו פיטומי מילי, הגדרנו את אור ה', אבל איננו מתכוונים לא לאור ולא לה', א"כ לשם מה נזכר הביאור כשאין בו שום ביאור. 

תוספת הסבר, המקובלים יצאו עם בשורה לאומה הישראלית, נגלו לנו סודות עליון, אשר בכוחם ניתן להסביר בצורה שכלית כיצד נברא העולם, ועל פי הביאור נבין לעומק ונדע כיצד נברא העולם.

אם לאחר כל הביאור אין בידינו שום הבנה, נמצא שלפנינו עומד מבשר שאיננו מבחין בהיגיון שבדבריו, הוא להוט להסביר דברים, אבל בעצם הוא איננו מסביר כלום.

אצל הרמב"ם הם נקראים "מתכלמים" בעברית "מדברים" , הם מדברים ומדברים אבל בעצם הם אינם אומרים כלום, אז לשם מה כל הדיבור, יש בידינו מסורת מסודרת הגיונית כיצד נברא העולם, בלי פיתולים ובלי דיבורים נטולי הבנה.] 

***

וכשעלה ברצונו לברוא העולמות שיכירו גדולתו צמצם עצמו ונשאר מקום חלל בנקודה האמצעית שבו, ובמקום ההוא האציל כל העולמות.

הצמצום הוא הפעולה הראשונה בתהליך הבריאה, זו היוצרת את התנאים להתהוות העולמות, ה' צמצם את אור האין סוף, וכך נוצר באמצע אור זה חלל פנוי, חלל במציאות האור האלהי, בלי הצמצום לא תיתכן מציאות, כי אין עוד מלבדו, הכל בטל ונכלל באורו, וכל עוד האור האלהי גלוי לא תתכן מציאות.

צמצום זה הוא רק כלפינו, אבל אור ה' היה אין סוף ונשאר אין סוף, והוא ממלא את כל המקום כאז כן עתה. 

***

[בקטע שלפנינו יש דגש על אור ה' המהווה מחסום בלתי עביר לבריאת העולם, ולכן נצרך לצמצם את האור ביחס אלינו בכדי שהעולם יוכל להיברא.

אולם דא עקא, אין בין ה' לנבראיו שום יחס, מציאות ה' הרוחנית לא יכולה להפריע לבריאת עולם גשמי, כי ה' רוחני והעולם גשמי, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, הוא רוחני ברא עולם גשמי.

בכדי לעבור מחסום הגיוני זה, יצרו המקובלים מושג ביניים, אור ה', אור ה' ממלא את הכל, והוא מונע את האפשרות לברוא עולם.

כל מה שנכתב בקטע הקודם על אור ה', תקף גם בקטע כאן, המקובלים אומרים שהצמצום הוא רק ביחס אלינו ולא ביחס אליו.

וכבר הערנו שמילים אלו הם פיטומי מילי, או שיש כאן מציאות של אור ה', או שאין כאן מציאות, ואין כלום, נמצא שגם בקטע כאן, המקובלים להוטים להסביר כיצד נברא העולם, אבל מי שיתבונן יגלה שאין בדבריהם הסבר רק מילים ודיבורים.]

***

והצמצום הוא שורש הדין, ומהרשימו נתהוו הכלים.

הצמצום שהעלים והגביל את הגלות אור ה', הוא שורש כל ההגבלות והצמצומים המאפשרים לבריאה להתקיים, אבל עדין נותר רושם מאותה מציאות עצמית אלהית שקודם הצמצום, מציאות זו מתבטאת באמצעות "כח הגבול שבאין סוף", היוצר לה כלי ביטוי בעולם המוגבל. 

"כח הגבול שבאין סוף" ביאורו, לכאורה עלולים אנו לחשוב שהצמצום הגביל את אור ה', כי הרי אור ה' הצטמצם, לכן בא הדגש, גם בצמצום יש כח וגבורה לאור ה', כי ע"י כך נוצרה מציאות מוגבלת, נמצא שגם בכך מתגלה כוחו של אור ה'. 

***

[גם בקטע שלפנינו נמשך ההיגיון השזור בקטעים הקודמים, אור ה' מפריע לבריאת העולם, וכאן שמענו שגם בצמצום יש כח וגבורה לאור ה', כי בזכותו נבראה מציאות מוגבלת] 

***

סוף דבר

ספרי המקובלים יוצאים עם בשורה לאומה, גילינו את העומק וההיגיון שהיה בבריאת העולם, יש בידינו את ההסבר המעולה כיצד נברא העולם, מי שאיננו סובר כמותנו יש בידיו נמנעות והוא איננו יכול להסביר כיצד נברא העולם, אבל לאחר עיון קצר נמצא שאין בדברי המקובלים שום בשורה, ושום היגיון, ושום הסבר.

_________________

דרום חוקר,


***
 שוב נראה שהרמב"ם לא מסכים איתך:

הקבלה אינה מדברת ממהות ה' ולא מעצמותו, אלא רק כפי מה שאנו משיגים אותו, ולכן לפי הקבלה אין בינינו לבין הקב"ה שום יחס או יכולת הבנה.

אלא ש"אנו משיגים אותו". אותו? כן, אותו.


ועכשיו לדבריו הקדושים של הרמב"ם ***:

בזמן שאדם מתבונן בדברים אלו, ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם וכיוצא בו, ויראה חכמתו של הקדוש ברוך הוא בכל היצורים וכל הברואים--מוסיף אהבה למקום, ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא; ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו, כשיערוך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים, וכל שכן לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגלמים, שלא נתחברו בגולם כלל.  וימצא עצמו, שהוא ככלי מלא בושה וכלימה, ריק וחסר. 


מסתבר שניתן להכיר את הבורא מהבריאה, ניתן להבין את האור מהכלי. כך סבר הרמב"ם. ***

משפטים/מילים שלא מתאימים לפורום הוחלפו בכוכביות

תוקן על ידי עצכח ב- 12/07/2008 23:12:31

וקצת מעניין הצמצום.

מדובר בנושא שצריך בהחלט ללמוד לעומקו. אך בכל זאת אכתוב מעט בכדי לכסות מעט ***, משהו בבחינת 'זעיר אנפין'.


כשה'מלכות' נמצאת באין סוף, היא מתבטלת לאין סוף ולא נחשבת (לכן נקרא שמה "אין סוף" - לא עושה סוף על השפע).

לאחר הצמצום הכלי נתגלה ככלי, הרצון לקבל הצטמצם ובעקבותיו גם תחושת השפע. לפני כן לא היתה לו משמעות, עכשיו כשהוא ריק מן האור יש לו ערך כמשהו בפני עצמו. אבל אז מתגלה בו קיומו האמיתי של "הרצון לקבל את האור" - אותו רצון שמפרידו מן הבורא, הוא החושך, הוא הס"א, הוא הסבל והייסורים, אך הוא גם הגורם להורדת האור והשפע בסופו של דבר - כשיתוקן הרצון. כן גם נשאר 'רושם' בכלי מאותו האור שהיה מקובל בו וכעת הוא רוצה להשיגו. ***

משפטים/מילים שלא מתאימים לפורום הוחלפו בכוכביות

תוקן על ידי עצכח ב- 12/07/2008 23:14:03

בהודעה הבאה נצביע על הברקה מדהימה, המקובלים טוענים שהם סוברים כמו הרמב"ם, והם מגדירים את ה' בדרך השלילה. 

הא כיצד

הרמב"ם אומר ה' איננו חי כחיי הגופות, ואיננו נמצא כמציאות הגופות, ואיננו יודע כידיעת הגופות, וכל הדברים האלה נאמרו כלפיו בשיתוף השם להורות על מציאותו ושלמותו. 

המקובלים אומרים, אור ה' נישג אלינו רק ע"י שהוא נכנס בכלי ההפוך אליו, הכלי הוא בדרך השלילה לאור שהגיע אליו.

לך תתווכח איתם שזה לא דומה!!!


 

_________________

דרום חוקר,


*** אתה פשוט חולק על הרמב"ם שבשיטתו התגדרת עד כה. ***

הרמב"ם טוען שדעותיך על מסורת ישראל התקבלו בעם כאשר גדלנו עם הרגל השקפות הסכלים. אז כעת אתה חולק גם על הרמב"ם וגם על הרמב"ן ***.


הרמב"ן הגיע להבנת השתלשלות באמצעות שיכלו הזך, אך טען שהוא לא קיבל זאת מרבו במסורת, ולכן לא יכול היה להתחייב שהוא אומר אמת. הרמב"ן קיבל זאת במסורת. ***


-------  ולפניך המחלוקת בינך לבין הרמב"ם:
דרום חוקר:

"כאשר התברר לי בגיל 22 שהרמב"ם נטה בדעותיו אחרי פילוסופים מוסלמים ויוונים, ישבתי עם עצמי, ואז גיבשתי דעה"

הרמב"ם:

"וכאשר גדלנו עם הרגל השקפות הסכלים, באו הדברים האלה הפילוסופיים כאלו הם זרים לתורתנו כזרותם מהשקפות הסכלים, ואין הדבר כן"

------- (הרמב"ם יסלח לי שהקדמתי את דעת הסכלים לדעתו, כוונתי היתה טובה)


***


אסכם בקצרה כמה מן העניינים ***:


א. הרמב"ם טוען שכל שפע טוב המושפע בעולמות משתלשל דרך הנאצלים הקודמים ושורשיהם. אמנם בהודעה האחרונה התפתלת לנסות להציג את השפע שעליו מדבר הרמב"ם כ'שפע שונה' מזה של הרמב"ן, אך אין הדבר כן. הוא השפע המהווה את המציאות, היא הנהגת הבורא, היא חכמת הבורא אותה כתב הרמב"ם שניתן ללמוד מהנאצלים והמלאכים. ***

רק אעתיק כאן את דברי הרמב"ם במורה:

"אלו הגופים ההווים הנפסדים אשר חומר אחד כולל את כולם, ושההנהגה שופעת מאת ה' יתעלה על השכלים לפי מעלותיהם, ומן השכלים שופע מהם ממה שקיבלו טובות ואורות על גופי הגלגלים, ושופע מן הגלגלים כוחות וטובות על זה הגוף ההווה הנפסד בעוצם מה שקבלו ממקורם"

ב. גם חכמי התלמוד טענו שלכל פעולה המתהווה כאן בעולם החומרי ישנו שורש עליון - זו לא המצאה של הרמב"ם ולא של הפילוסופים, זו מסורת ישראל ורק הסכלים עיוותו אותה. האם אתה סובר כמו חכמי התלמוד?

ג. הרמב"ם מתוודה באופן מרגש ואמיתי - כיאה לרמב"ם, ומודה שלא היתה לו מסורת בסתרי התורה ולא ראה שום חזיון אלוהי, ולכן גם לא פוסל את אפשרותה של טעות. לעומתו הרמב"ן ועוד מחכמי ישראל כן זכו לקבלה בעניין. ***

"נוסף לכך, שמה שנתברר לי ממנו הוא על [רעה] דרך ההשערה והמחשבה, ולא נראה לי בו חזון אלוהי שילמדני שכך היא הכוונה בדבר, ולא קבלתי את דעותי בכך ממורה, אלא הורוני המקראות שבספרי הנבואה ודברי חכמים, עם מה שיש בידי מן ההקדמות העיוניות, שהדבר כך בלי ספק. ואפשר שיהיה הדבר בהפכו ותהיה הכוונה עניין אחר"

ד. אתה חוזר לטעון שאני סובר שהרמב"ם או הפילוסוף היו מקובלים וכך אתה גם חוזר ליפול בכשלים לוגיים שהערתי לך עליהם. ***

ה. כתבת למעלה:

"אור ה' צימצם את עצמו, אבל הצימצום היה מבחינתנו ולא מבחינתו. מפשט זה שקר הוא, או שהוא צימצם את עצמו או לא"

אין כאן משפט שקר. אם היית קורא את הדברים שנכתבים לך היית גם מבין:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1639143&whichpage=11#R_14

תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 0:39:02