|
|
| נשלח ב-6/5/2008 21:06 |
 |
| |
סערה,
הדוגמא של חז"ל ל'לפני עיוור' היא הושטת כוס יין לנזיר. גם שם מדובר שהוא יודע את השלכות מעשהו, ובכל זאת כשזה בתרי עברי דנהרא (כלומר כשהוא לא יכול לעבור את העבירה בלעדיי) יש כאן איסור דאורייתא.
הערה כללית. מעבר לשאלות של הליך הגיור, יש כאן גם כמה עדויות די קשות על זיופים שגם הרב רוזן התריע עליהם. כל פסק הדין הזה מאד מעורר למחשבה.
בכל אופן, יש כאן דוגמא נפלאה להשלכות של ערבוב דת ומדינה. הדיינים דנים בפירוש על האג'נדה הציונית שמחמתה מקילים כאן בגיור, כפי שכתב נדב (וגם אנוכי).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2008 21:58 |
|
| |
מיכי:
'הדוגמא של חז"ל ל'לפני עיוור' היא הושטת כוס יין לנזיר. גם שם מדובר שהוא יודע את השלכות מעשהו, ובכל זאת כשזה בתרי עברי דנהרא (כלומר כשהוא לא יכול לעבור את העבירה בלעדיי) יש כאן איסור דאורייתא.'
אני חושב שאני מבין את השוואה: כי לפני עיוור גופו, כך משתמע, במי שמנסה לקיים תורה ומצוות ומציבים לפניו את התנאים לא לקיים תורה ומצוות- הכוונה, אם כך, לבית דין המגייר, מגייר משהו שעשוי לעבור עבירות אחר גיורו בגלל שהוא יימצא בחברה לא טובה- באופן וודאי, ורק הבית דין, הוא המפתח לכניסת הגוי ליהדות ולאותה חברה 'רעה'.
(ואם מדובר בבבית דין לגיורים המגייר מישהו שלמרות שהוא יודע שאסור לעבור על דברי תורה אם הוא מתגייר, הוא יעבור. אז הבית דין מסייע בדבר עבירה, הוא לא רק בגדר של 'לפני עיוור' - אלא אם כן זו גופא ההגדרה של מסייע בדבר עבירה).
האמת היא שאני עדיין מסופק: אין לדיינים אלא מה שהם רואים, וברגע שהגר מתגייר עם כל ההליכים הנדרשים (מודיעים לו מקצת מצוות וכן הלאה), אין הם יכולים לשלוט על מעשיו של מתגייר כזה או אחר, אלא במסגרת המשפטית הרגילה (אם חילל שבת אז צריך עדים והתראה- וכן הלאה). חוץ מזה, בשונה מהמגיש כוס יין לנזיר, לא מגישים עבירות למתגיירים, אלא הבית דין מציג את ההשלכות בקשר לקיום תורה ומצוות, זאת אומרת אין הבית דין מגיש בידיים גוי שעבר גיור לתוך חברה לא טובה, אלא שהבית דין מנסה לשנות את דרכי המתגייר, זאת אומרת הבית דין לא מגיש את היין אלא מנסה להשים חייץ בין 'הנזיר' (קרי המתגייר) לבין ה'יין' (קרי העבירה או החברה הלא טובה).
חוץ מזה, המתגייר הוא 'כקטן שנולד' יכולתו לעבור את העבירה היא בלעדי הבית דין, זו בבחירתו החופשית ואין זה הכרח כמו הנזיר שהוא לא יכול להימנע משתיית היין.
מעבר לכך, אנן סהדי שאנו לא מושלמים, על אחת כמה וכמה, גר שמתגייר ועבר עבירה אז למפרע זה פוסל את הבית דין?
חוץ מזה, מתי זה לפני עיוור? הרי לפני הגיור הוא גוי, בשלב זה 'הלפני עיוור' זה רק אולי בהקשר של שבע מצוות בני נוח (אם נתתי לגוי תבשיל מעורב בדם למשל אז יכול להיות שאני אעבור על לפני עיוור), רק כאשר האדם יהודי אז יש מצב שאנו עשויים לעבור על לפני עיוור כלומר העבירה של 'לפני עיוור' באה לאחר שהגוי מתגייר. אם כן, מתי וכיצד הבית דין עובר על לפני עיוור לא תתן מכשול?
'הערה כללית. מעבר לשאלות של הליך הגיור, יש כאן גם כמה עדויות די קשות על זיופים שגם הרב רוזן התריע עליהם. כל פסק הדין הזה מאד מעורר למחשבה.
בכל אופן, יש כאן דוגמא נפלאה להשלכות של ערבוב דת ומדינה. הדיינים דנים בפירוש על האג'נדה הציונית שמחמתה מקילים כאן בגיור, כפי שכתב נדב (וגם אנוכי).'
כמי שרק הצליח לקרוא לא באופן מעמיק בבפסק, אני רוצה לדעת: האם הובאה דעתו של הרב דרוקמן בנידון, או תגובת הרבנים שבפניהם התריע הרב רוזן בפסק?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 00:31 |
|
| |
[מתוך הכתבה במעריב]
"גיוריו של הרב חיים דרוקמן בכלל לא בוטלו על ידי בית הדין הגדול" כך טוען מנכ"ל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהאן... "לא רק שבית הדין הגדול לא ביטל מאות מגיוריו של הרב דרוקמן, אפילו הגיור הקונקרטי בתיק שעליו נסוב הדיון לא בוטל, אלא רק נקבע על ידי בית הדין כי נתגלו ספקות באשר אליו ולכן במידה והאישה המגוירת תרצה להתחתן שוב יהיה צורך בבירור נוסף של הגיור שלה".
...
גם מלשכתו של הרב הספרדי הראשי ונשיא בתי הדין הרבניים הרב שלמה עמאר נמסר: " הייתה ביקורת על הרב דרוקמן, אבל הגיורים לא בוטלו. ההרכב בכלל לא יכול להחליט על כך וגם לא החליט כך".
...
כשקראתי את פסק הדין התרשמתי אחרת, אבל זה לא משנה, העיקר שהם נסוגים ומנסים להרגיע את הרוחות. אני מאמין שבע"ה לא תהיה מלחמת אחים, לדעתי זו בשורה טובה מאד, ממש מתנה יפה לעם ישראל ליום העצמאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 00:37 |
|
| |
דעת1תורה שאל: "האם שייך תינוק שנשבה בגר?"
הבאתי למעלה מתלמוד בבלי שבת סח. , שדינו של "גר שנתגייר לבין הגויים" זהה לזה של "תינוק שנשבה לבין הגויים". אם כך, אם הבנתי נכון, לכאורה התשובה לשאלתך היא "כן".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 00:52 |
|
| |
אראל,
בעיני זו בשורה רעה. רציתי מאד שתהיה מלחמה, וסו"ס יבוטלו המוסדות האנכרוניסטיים הללו. יתכן ששיקולי הפרנוסה מביאים במקרה זה דווקא לשלום. מעניין.
אגב, כל זאת אני אומר על אף שמהותית אני תומך לגמרי בעמדת הבי"ד הרבני (לאו דווקא לגבי פסילת הרב דרוקמן, ואפילו לא לגבי פסילת הגיורים שעשה, אלא לגבי מדיניות הגיורים כשלעצמה שבאמת הפכה לחוכא ואיטלולה מסיבות לאומיות, זרות לדעתי).
סערה,
בכמה מטענותיך לגבי 'לפני עיוור' אתה צודק. אני דיברתי רק על ההיבט שכתבת שאם יש לו אפשרות לא לחטוא אין 'לפני עיוור', ולזה הבאתי את הגמרא. אתה בהחלט צודק בטענה שאין בעצם הגיור משום 'לפני עיוור', שכן הבחירה מסורה לו. אמנם יש לציין שהם דיברו גם על 'לפני עיוור' ביחס לסביבה שחושבת שהוא יהודי בעוד שהאמת היא שהוא גוי (לדעתם).
ולגבי השאלה שלפני הגיור הוא גוי אני לא רואה בזה טיעון. יש לפני עיוור גם כלפי גוי (אבר מן החי לבן נוח) וגם כלפי יהודי. אז מדוע המעבר שלו בין המצבים מנטרל את איסור 'לפני עיוור'?
זה מזכיר לי קושיא של ר' אלחנן וסרמן שמביא את הרמב"ן ששחרור עבד כנעני הוא איסור 'לא תחנם' (למרות שלדעתי הרמב"ן לא התכוין לומר זאת כפשוטו). הוא מקשה מה איסור יש לתת לו מתנת חינם, הרי אחרי הגיור (=נתינת ה'מתנה') הוא הופך ליהודי, ונמצא שהוא נתן את מתנתו ליהודי. ויש לפלפל בזה, ואכ"מ.
ככל שראיתי, תגובת הרבנים הראשיים (שפירא ואליהו) לא נמסרת שם באופן עקבי. וזה מאד מעניין, שכן יש דיון וציטוט מאד ארוך, וחוזרים שוב ושוב לטענות הרב רוזן, אך לא מובאת כל תגובה שלהם. זה באמת מסקרן.
טענות הרב דרוקמן גם הן לא נמסרות שם, ואני מניח שזה מפני שהוא לא הסכים לטעון בפניהם.
לגבי טענתך שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, הרי זו גופא המדיניות של הרב דרוקמן, והם מביאים גם את הרב דייכובסקי לטובת עמדה זו. אבל כאן חלוקים, ובצדק, כל גדולי הפוסקים, שכן במקום שהדברים הם בליבו ובלב כל אדם אין טענת דברים שבלב. וגם מה שהרב דייכובסקי טען שהתרשמותו של הבי"ד שבמקום היא הקובעת (כי לאחר מכן אפשר רק להעלות ספיקות, ואין ספק מוציא מידי ודאי), לא בהכרח נוגעת לנדון דידן. שהרי במקום שגם הבי"ד שבמקום אינו מתרשם באמת שיש כוונות כנות, אלא שהמדיניות המוצהרת היא שמתעלמים מהכוונות ולכן מכירים בגיור, בזה אינני בטוח בכלל שהרב דייכובסקי עצמו יעמוד על עמדה כזו. בכל אופן, אנוכי הקטן ודאי לא חושב כך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 01:50 |
|
| |
לנדב,
העובדה שהדיינים אינם מקבלים את הנימוקים של המקלים, ודנים האם הם שוגגים או מזידים, איננה חדשה, מצינו כזאת בכמה מקרים (למשל, בסרוב פקודה, מצאנו דיונים האם המבצעים את הפקודה הם שוגגים או מזידים).
העובדה שהדיינים אינם מקבלים את נימוקי הרב דרוקמן שליט"א איננה רלוונטית להגדרת שיטתו של הרב דרוקמן.
יש לציין, שאכן רבנים ציונים נוטים לראות את צורכי המדינה וכיו"ב כסיבות להקל בתוך ההלכה (ר' אורות עמ' ס-סא), כמו שהדיינים החרידים רואים כבסיס להקל בהל' עגונה (ר' שו"ת יביע אומר אה"ע ח"ד סי' טו ס"ק ד, ועוד).
עכ"פ, נכון שבמקרה זה, הקלו דייני הגיור באופן שאיננו מתקבל לדעת הרבנים החרדים, ואולי בצדק.
להרב מ. אברהם,
לא הבנתי מה כוונתך "כל פסק הדין הזה מאוד מעורר למחשבה".
אגב, ביחס לזיופים. בהתחלה נבהלתי מאוד לקרא דברים אלו, והתפלאתי מדוע מחפש הדיין סיבות רחוקות לפוסלם, הלא הם חתמו בשקר!
אח"כ חשבתי, שיתכן שד"ז אין בו איסור, שהרי רבים נוהגים לחתום על הכתובה קודם החופה, ע"מ שלא לגרום לטירחא דציבורא, ונמצא שהעדים חותמים על "...אנן סהדי איך הבחור ... אמר להדא פלניתא הוי לי לאינתו כדת משה..." וסומכים ע"ז שלממון מהני התחייבות, והחתן מתחייב בכתובה כאילו אמר 'הרי את מקודשת' (ואף המפקפקים בזה, וזהו מחמת מחזי כשיקרא, ולא שקר גמור). - ואולי יש לחלק וצ"ע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 10:11 |
|
| |
למאי,
שוב אינני מבין על מה בדיוק אתה בא להגן.
אתה רוצה להסביר שגם הרבנים המגיירים הם אנשים חושבים ויש להם שיטה שלדעתם על פיה יש לנהוג? אני לא חושב שמישהו טען או חשב אחרת.
אתה רוצה להסביר מדוע שיטתם זו אכן עומדת במבחן הסטנדרטי של התאמה לדברי הגמרא והפוסקים? לא עשית זאת, ולדעתי גם לא תצליח.
אתה רוצה להסביר שהרבנים המגיירים התחשבו בנימוקים מטה-הלכתיים וכך הם הגיעו לשיטתם? אני אישית מניח שאתה צודק, אבל חושב שהם לא ערים להשלכות של "התחשבות בנימוקים מטה הלכתיים", ושהרבה לפני הגיורים הייתי מצפה להפעלת אופן החשיבה הזה באלף ואחת בעיות אחרות.
גם אתה, כך נראה לי, מבין שאיך שלא יהיה היהודים האלו עובדים בחלל הפנוי המוחלט, בין החילוניים שלא אכפת להם מכלום לבין החרדים שבזים להם ברמות שלא יאומנו (שים לב איך בפסק הדין הם מצטטים את ר' משה שטרנבוך ביראת כבוד כאילו מדובר מינימום באחד מבעלי התוספות...)
לי נדמה שאתה מנסה לשמור על איזה שריד של האשליה לפיה עולם התורה מתנהל לפי התמונה שמתקבלת משיחות הרב צבי יהודה, שיש כבוד הדדי בין רבנים ושאע"פ שהם חלוקים מ"מ לא נמנעו וכו'. אם זה נכון, צא מזה.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2008 17:24 |
|
| |
בראיון עם הרב דרוקמן שליט"א בעיתון הצופה היום (גליון ליום העצמאות ה- 60, עמ' 12-13) הוא אומר:
"צריך לדעת שמדובר פה בכתב פלסתר מרושע, שאין בינו לבין האמת והצדק ולא כלום".
"אין להם, כנראה, שום טיפת אחריות לכלל ישראל, לא אכפת להם שום דבר, אכפת להם רק מהחבורה המצומצמת שלהם. אבל, לא מפהם אנו חיים, לא מפיהם אנו חיים".
"פסק ההלכה הזה שווה לפח. אם היו שם דבר תורה אז אי אפשר לזרוק לפח, אבל זה לא פסק-דין אלא עיוות דין, פשוט עיוות דין".
האם אתה יכול להגיב על תוכנו של של פסה"ד?
"אני לא מכיר בחוקיותו. אין פה לא פסק ולא דין. הרי זה עוול משווע. מבלי להתייחס לתוכן, עצם התנהלות הדיינים היא עוול משווע. אלה ראויים להיות דיינים בישראל?"
"פסק הדין נכתב מבלי שמשהו משלושת הדיינים שאל אותי משהו, כלום. הוא כתב עלי מבלי שהוא דיבר איתי אף מילה. ככה נוהג דיין?
"כשבועיים לאחר מכן [- אחרי כנס דיינים בניר עציון, לפני כשלושה חודשים, בו הוצג פסה"ד], זומנתי לאותו הרכב של בית הדין, להגיד את מה שיש לי להגיד. עניתי להם שאשמח להופיע בפני הרכב אחר, כי הם פסולים מבחינתי. אמרתי להם: 'היות שיש לכם כבר פסק דין כתוב, אתם כבר נוגעים בדבר, אז איך אתם שואלים אותי עכשיו אחרי שכתבתם פסק דין'. אבל הם ענו שהם לא פוסלים את עצמם".
[בעיקבות הדברים פנה הרב דרוקמן לרה"ר, הרב עמאר שליט"א, שהורה להעביר לעיונו את התיק ולא לפסוק בו]. "אם אתה רוצה לדון באיזה עניין, שקשור למה שנוגע לפלוני, אתה צריך לדבר איתו ולשמוע אותו, אחרת, איך אתה יכול לדון? כל ילד מבין את זה. פשוט התנהגות לא אנושית".
פסה"ד הזה עלול לפגוע בפעילות הגיור?
"זה בודאי עלול להרחיק מתגיירים, כי כאלה שיקראו את הדבר הזה, שודאי תורגם כבר לעתונות הרוסית, וישמעו אחרי 15 שנה שהם נמצאים בתהליך גיור – יש בעיה, הם יכעסו מאוד. גיור זה לא סתם ככה, צריך ללמוד, לעבור שלבים של בי"ד, ואם אחרי כל התהליך מבטלים את הגיור, הם עשויים לשאול את עצמם בשביל מה הם צריכים את כל הענין?"
"לקחתי על עצמי את התפקיד [- ראש מנהל הגיור], ואני עושה אותו, מפני שאני מרגיש אחריות לעם ישראל, במיוחד במציאות שאנו נתונים בה. מה לעשות שעם ישראל עבר גלות כ"כ נוראה? קח למשל את מה שקרה בחבר העמים, ברית המועצות לשעבר, שם היה דיכוי ברוטאלי של העם היהודי, וכתוצאה מכך התרחשו נישואי תערובת, ולא מתוך התבוללות רגילה, כמו שקורה בארצות המערב. כמעט אין בית אשר לא נפגע שם. הם עכשיו חוזרים בייתה, ומי שרוצה לחזור ליהדות מן הראוי לעזור לו להתגייר".
שלושת הדיינים לא יודעים את מה שאתה אומר?
"אני בטוח שאם היה מדובר באח או באחיין של משהו מהם, הם ודאי [? - לא] היו נוהגים אותו דבר. אבל זה בדיוק הענין, הם דואגים רק לאח שלהם ולאחיין שלהם, ואילו לדידנו, כולם אחים ואחיינים".
"הטענות על זיוף לכאורה, הם רכילויות ואף פעם לא הוכחו".
לפי דעתך, פסה"ד הנוכחי נגוע באינטרסים זרים?
"לא יודע. אני לא חוקר. מה שאני כן יודע הוא, שהם גרמו עוול שאין כדוגמתו, והרסו מפעל גיור. מדובר בענין כללי ולא אישי. אני לא חי מפיהם, אבל נעשה פה שימוש באיצטלה של בית הדין הרבני הגדול בדברים שהם עוול. אז איך אפשר לא להתקומם נגד עוול? והם עוד קוראים לזה 'פסק הלכה' ".
מה אתה אומר לכל אלפי המתגיירים הנבוכים שלא יודעים כעת מה מעמדם?
"אנחנו ודאי נמשיך, מתוך דאגה ואחריות לכלל ישראל. הגיור שלהם שלם ותקף. אנו נוהגים עפ"י ההלכה, ואין להם שום סיבה לחשוש".
לנדב,
הערותיך על דברי הם נכונות, אך לא על עצם דעתי.
אינני ראוי להכריע בשאלות הרות-גורל אלו, לגבי תוקפו של הגיור, ובפרט שלא עיינתי כרגע בתשובות האחיעזר המדוברות ובהשגות החולקים עליו.
עכ"פ, למיעוט הבנתי בסוגיות אלו, צודק בית הדין, שגיור ללא שמירת מצוות אינו תקף. פסה"ד של הגר"ש דיכובסקי שליט"א (שציינתי אליו לעיל אות ב) מדבר במקום שאין ודאות שבשעת קבלת המצוות - לא התכוון הגר ברצינות, ואז אין ספק שלנו מוציא מודאי שלהם. כאן, לפי תיאור פסה"ד יש ודאות שהמתגיירת לא קיבלה ברצינות עול תומ"צ.
אגב, גם אילו היה ספק, במקום שבית הדין איננו מנסה לברר האם כוונת המתגייר רצינית, לא שייך לומר 'ספק שלנו אינו עוקר ודאי שלהם' כי הם לא ודאי, כמו שהעיר בצדק ר' מ. אברהם, ומסתמא אף הגר"ש דיכובסקי שליט"א מודה לזה.
לגבי דעת הרב ישראל רוזן שליט"א, כפי שהזכרתי, אינני רוצה לפרט אותה בפרהסיה, אולם – לדעתי – היא נותנת לקבלת המצוות משמעות טקסית בלבד, וזה לא נכון לענ"ד. אולם, עצם הגישה שלו – בזה אני מסכים איתו – היא תפיסה הלכתית 'חרדית', בתוספת ראיית הבטים נוספים כסיבות להקל או להחמיר, בגבולות ההלכה.
אגב, גם האוריינטציה החרדית להחמיר בכל מצב, היא איננה 'נחלת אבותינו', כמו שניכר ללומדים. קראתי פעם, שהגרש"ז אוירבך זצ"ל היה אומר שפעם היו חומרות שאין הציבור יכול לעמוד בהם, היום יש קולות שאין הציבור יכול לעמוד בהם...
נ.ב. למיטב זכרוני, הגר"א שרמן שליט"א הוא בוגר ישיבת הסדר, ו'מינוי של' המפד"ל. האם הוא שינה את השקפותיו, או שהוא עדיין תומך באידאולוגיה חרד"לית?
לכולם,
בפסה"ד (סוף אות יב) כתוב שבגיור לא אומרים "ביד אחר בי"ד לא דייקי", וזאת משום שדברים אלו דרכם להתברר אח"כ. וע"ז אני שואל, 'דברים שבלבו ובלב כ"א' היינו בשעת האמירה, והדברים ניתנים להתברר ע"י בי"ד המגייר (בהתאם למקום לימודיו, מגוריו, ומצבו הדתי של בן זוגו), האם יש משמעות הלכתית למה שקרה אח"כ?
לר' מ.א.
אני חושב שלא מדובר בשיקולי פרנסה, אלא בהבנה, שעם כל הביקורת על הרבנות והציויינים, אם נקים מערכות נפרדות, יהודי בהכשר שארית לא יתחתן עם יהודי בהכשר הרב לנדא, שלא לדבר על הבעיות של החוזרים בתשובה.
בסופו של דבר, כולם מבינים שיש ערך גדול מאוד למוסד הרבנות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 01:00 |
|
| |
למאי,
"כולם מבינים שיש ערך גדול מאוד למוסד הרבנות" ??????
נא למחוק אותי מהרשימה.
אני סבור שהרבנות הראשית היא מוסד מזיק ומיותר שעילויה זהו כילויה. היא מוחזקת בחיים באופן מלאכותי על ידי קואליציה משונה של חרדים ציניקנים המוכנים למחול על התנגדותם העקרונית למען כמה בוכטות של כסף שיאפשרו להם לחתן את הילדים, בשיתוף עם מרכזניקים שוטים שלא יכירו במציאות גם אם תכה על קדקודם במחבת. הנהנים היחידים מקיומו של מוסד התועבה הזה הם אנשים מסוגם של לאו ומצגר, שאני אישית רואה בהם ליצנים תורניים שהיו מוכרים גם את הקדוש ברוך הוא לגוי אם היה מי שהיה מוכן לשלם בעדו.
תוקן על ידי שנרב_נ ב- 08/05/2008 1:19:50
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 01:31 |
|
| |
למאי,
הרב שרמן הוא יהודי חרדי מזקני הדיינים בביה"ד העליון ובוגר ישיבות חרדיות (דומני ש'חברון'). קודם להתמנותו לתפקיד דיין בביה"ד האזורי הוא היה רב צבאי.
איני יודע אם הוא היה 'מינוי של המפד"ל' כדיין. ודאי שלא כחבר ביה"ד העליון. בכל מקרה, הוא נחשב למקורב מאוד לרב אלישיב וכפוף לו.
יתכן ואתה מתכוון לרב איזירר, שאיני יודע היכן למד, אך שימש בעבר כר"מ או ראש כולל בישיבת הכותל. בכל מקרה, אף הוא נחשב למקורב לרב אלישיב ועושה דברו. בהיותו דיין בביה"ד ברחובות התעמתו עמו מספר ארגוני נשים. הר"א בקשי-דורון ניסה למנוע את מינויו לביה"ד הגדול (כמועמד המפלגות החרדיות) בטענה שפסיקותיו מחמירות מדי, אך לא עלתה בידו.
נדב,
האם מה שמקובל לכנות היום 'שיקולים מטה-הלכתיים בפסיקת הלכה' נולדו בחוגי הציונות הדתית והמודרן אורתודוכס? האם אי פעם הייתה תקופה של פסיקת הלכה 'טהורה'?
ההבדל בין המיזרחניקים לליטאים אינו בעירוב שיקולים 'לא' הלכתיים אלא בסוג השיקולים. לדוגמא:
פסיקה הלכתית טהורה ע"פ הרמב"ם אוסרת להתפרנס מלימוד תורה וליפול כעול על הציבור. פוסקים מאוחרים לרמב"ם התירו את זה מטעמים 'מטה-הלכתיים': בימינו (ימיהם) אי אפשר לגדל כלי קודש בלי להתמסר לגמרי לתורה, וכך הוכשרו מספר מסויים של לומדים. בדורנו שלנו, נקבע (מטה-הלכתית) שתכלית האדם היא לימוד תורה וראוי שיברח מהרחוב הטמא ויתמסר ללימוד תורה תוך שהוא חי מן הצדקה. האם עיקר האמונה הזה של חובת התמסרות לתורה, איסור על עבודה והתפרנסות מן הצדקה הוא גם פרי מו"מ הלכתי יבש ו'טהור'?
ומה לגבי רבנים מסוגם של הרב דייכובסקי או הרב בר-שלום (ופטרונו-חותנו הרב עובדיה יוסף). המדובר באנשי הלכה 'נטו', בלי מטה-הלכה מזרחניקית שאינם רואים בדעת הרב אלישיב כדעת תורה יחידה אפשרית.
שוב ושוב מתרחש פה תהליך שקובע את חצר הרב אלישיב כ'הלכה הצרופה' וכל מי שחולק עליה, גם אם יהיו אלו גדולי תורה מובהקים, מונעים משיקולים חוץ-הלכתיים (ע"ע היתר מכירה, קביעת רגע המוות וכו').
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 01:57 |
|
| |
לנדב נ"י
מלבד אוסף מילים חריפות, לא שמעתי ממך כלום, בתגובה זו.
טענתי הייתה, שהגורמים החרדים אינם סוגרים את הרבנות – לא רק משיקולי פרנסה, אלא בעיקר – משום שיש ערך גדול לרבנות, שאפי' החרדים מבינים אותו. אשמח אם תתייחס לשאלות שהצבתי, כיצד אתה רוצה לשמור על אחדות העם היהודי בלא הרבנות? (האם יהודי 'בהכשר' שארית לא יתחן עם יהודי 'בהכשר' הרב לנדא?)
לצערי, ישנם מספר גורמים הפוגעים – ביודעים ובלא יודעים – במעמדה של הרבנות, כבסיס היהדות העל-טריטוריאלית. לדוגמא, גיורים (בהקף רחב) שאינם קבילים ואפילו בדיעבד אצל רבים מהפוסקים.
הרב לאו שליט"א, ברטוריקה המופלאה שלו, יכול לחבר יהודים רבים, לרצון ביהדות ברמה מסויימת, וזו פעולה חשובה מאוד, בימי שחיקת הערכים הפוסט-מודרנית.
אגב, לדעתי גם פסה"ד, הקורא לכל הרבנים המגיירים ללא קבלת מצוות ממשית 'עבריינים', ראוי לבחינה נוספת, אפילו לעמדת השוללים את מעשיהם (שאף אני נוטה לה, כנ"ל בהודעה הקודמת). יתכן, שתוספת מחשבה ואחריות ציבורית, היו ממתנים קמעא את פסה"ד. (ואולי אף נותני פסה"ד חושבים כך, ולכן נתנו את מסקנתם, ר' להלן).
לגבי טענתך שהמגיירים עצמם פועלים משיקולים מטה-הלכתיים שאינם מעוגנים בהלכה כלל, היות ואף אתה מסכים, שדייני הגיור עצמם לא חושבים כך, ראוי לבדוק את התשתית ההלכתית עליה הם סומכים, ודומני שבמאמרים הנ"ל ובתגובתי לעיל רמזתי לכוונתם.
לכולם,
דבר נוסף שלא הבנתי בפסה"ד הוא המסקנה השולחת את העותרים לבירור נוסף בבי"ד אזורי.
אם דייני הגיור פסולים - מה יעזור הבירור בבי"ד אזורי? הלא אפי' אם קבלו עומ"צ, מ"מ לא היה זה בפני ג' כשרים?
(האם השערתי, שביה"ד לא פסל את דייני הגיור בהחלט, אלא כתב זאת רק לזעזע, נכונה?)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2008 10:27 |
|
| |
למאי כתב:
"כיצד אתה רוצה לשמור על אחדות העם היהודי בלא הרבנות? (האם יהודי 'בהכשר' שארית לא יתחתן עם יהודי 'בהכשר' הרב לנדא?)."
האם יש כאן תושב ארה"ב/אירופה שיכול לספר לנו איך הם עושים זאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 09:13 |
|
| |
למאי נ"מ
אתה היית זה שכתב שכולם מכירים בערך הרבנות. לא ביקשתי אלא להוציא עצמי מן הכלל ולכפור בעיקר הזה. אני את נפשי הצלתי.
אם הרבנים לאו ומצגר הם כוס התה שלך, תיהנה. הייתי ממליץ לך לנקוט צעדי זהירות מפני הרעלת סוכרזית.
כפי שהעיר לך כבר יהושע אליהו, העם היהודי התקיים אלפיים שנה, באופן מוזר, בלי רבנות ראשית ברקע. קשה להבין כיד הגעת לראות צורך כה חיוני במוסד הדוחה הזה.
יש כאן כמה וכמה חרדים בפורום, ואם הם קראו את דבריך לפיהם "הגורמים החרדים אינם סוגרים את הרבנות – לא רק משיקולי פרנסה, אלא בעיקר – משום שיש ערך גדול לרבנות, שאפי' החרדים מבינים אותו." אני בטוח שגרמת להם שמחה כה עצומה ביום העצמאות שזה ממש גובל בלפני עוור.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2008 09:19 |
|
| |
ממללא,
בצידו של מנגנון שינוי קים הרבה פעמים מנגנון הדחקה המבטיח כי חברי הקהילה השמרנית יכחישו בתוקף ובכנות את הטענה שהיה בכלל שינוי. זה נכון בודאי לגבי הדוגמאות שציינת, ולמיטב הבנתי התהליך הזה מתחיל לזלוג גם לציבור הדתי לאומי.
המפתל הזה גורם לכך שדווקא המשנים הופכים להיות יותר שמרנים כלפי כל דבר אחר, בבחינת "אין לך בו אלא חידושו" (ראה החסידות כדוגמה חיה ובועטת). אני מניח ששאלת המפתח היא הנכונות להסתמך על שיקול דעתך אתה מול הפקדתו בידי "מומחים" שהקריטריון למומחיותם הוא השמרנות שלהם.
_________________
|
|
|
|
|
