עוד לא אבדה תקוותנו- . העננים נעלמים אט וקרני שמש מבצבצים.
נשלח ב-17/7/2011 12:17
אם היינו נוהגים כמנהג אשכנז המקורי שרק אחד אומר קדיש, ויש סדר קדימויות ואם שווים קדיש מטילים גורל בין האומרים, היכן היה מקומה של אומרת קדיש?
נשלח ב-17/7/2011 12:35
בעלבעמיו כתב:
אם היינו נוהגים כמנהג אשכנז המקורי שרק אחד אומר קדיש, ויש סדר קדימויות ואם שווים קדיש מטילים גורל בין האומרים, היכן היה מקומה של אומרת קדיש?
בעזרת הנשים.
נשלח ב-17/7/2011 12:58
ירוח
שמש ועננים – אני מאוד בעד זכויות שוות למשים, אבל למה זה קשור לקדיש או קריאת התורה לנשים? אולי גם ברית מילה? השימוש בדת לגיוס שוויון זכויות אינו עולה בקנה אחד עם תפיסת הדת כחובה על האדם ומתאים רק בתפיסתה כמשרת של האדם. דת משרתת אינה דת.
הוגדלו הפונטים
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/07/2011 16:22:51
נשלח ב-17/7/2011 13:15
תלמיד דת אינה משרתת כלום, למרות שיש הרבה, הרבה מאד שהדת משרתת ומפרנסת אותם בכבוד. את דעתי על הקדיש כבר כתבתי, אבל לגופו של דבר- הקדיש משמש תפילה חשובה מאד לזכר יקיריהם של אנשים.- יש בה יותר אקט רגשי מדתי. מבחינה דתית אין כל מניעה לאסור על הנשים להגיד אותו, אם האשה מתעקשת. למה לגבר כן ולאשה לא? כי כך נהגו? נוהגים גם אוטובוסים בהפרדה, תור לקופת הסופר, וכד. איני חייב לקבל אותן וגם אתה לא. לכן כשאני שומע על קהילות מסוג המסופר, שמח ורחב לבבי, כי מתקים בנו הפסוק באנו חושך לגרש!
לגופה של הלכה- הטור- כותב -כי מותר לנשים לקרא בתורה לגברים. - נמנעו לקרא מחמת צניעות, הלכתית אין עם זה כל בעיה. ולכן אין עם אמירת קדיש של אשה כל בעיה הלכתית. רק מגזרית.
נשלח ב-17/7/2011 13:21
מואדיב אל תקרי מקומה אלא מיקומה.
נשלח ב-17/7/2011 15:09
ירוח
לא התייחסת לדברי. דברת על דברים אחרים.
ולפני שתתייחס כדאי שתשים לב כמה הגב' חזן כוונה לכל אורך הדרך לעצמה ולרגשותיה. עצם הדרישה לאפשר לקיים התורה באופן פעיל במקרים שבהם יש פרשנות הלכתית המאפשרת זאת הינה תמוהה. כי אם הרצון הוא להחמיר בדת ניתן לא לפנות לפרשנות המאפשרת אלא להחמיר ולצאת ידי כל הדעות ולהמנע.
נשלח ב-17/7/2011 15:27
תלמיד, מי אמר שהרצון הוא להחמיר? דבריך מניחים כי שאיפה רוחנית אמורה לבוא לידי ביטוי ע"י החמרה, ולא היא. משום מה השתרשה בציבור התפיסה כי הידור מצוה = החמרה. כותבת הרשימה רוצה להגביר את המיתאם בין עולמה הרוחני ותחושותיה הפנימיות לבין הפרקטיקה של התפילה. אין לך הידור גדול מזה בתפילה. לעתים, לא ניתן לעשות זאת בשל אילוצים הלכתיים. כאשר ניתן, הדרישה למצות את האפשרויות ההלכתיות לעשות כך היא דרישה שיכולה לנבוע ממניעים רוחניים טהורים. אינני מכיר את הגברת הנ"ל ואיני יכול להעיד על כוונותיה ומניעיה, אבל איני רואה שום תמיהה בדבריה. לא תמיד הנסיון לצאת ידי חובת כל הדעות נותן את התוצאה המיטבית מבחינה דתית.
נשלח ב-17/7/2011 16:20
תלמידטועה כתב:
ירוח
לא התייחסת לדברי. דברת על דברים אחרים.
ולפני שתתייחס כדאי שתשים לב כמה הגב' חזן כוונה לכל אורך הדרך לעצמה ולרגשותיה. עצם הדרישה לאפשר לקיים התורה באופן פעיל במקרים שבהם יש פרשנות הלכתית המאפשרת זאת הינה תמוהה. כי אם הרצון הוא להחמיר בדת ניתן לא לפנות לפרשנות המאפשרת אלא להחמיר ולצאת ידי כל הדעות ולהמנע.
כך עונין את המעוקות?
נשלח ב-17/7/2011 16:31
[תלמיד,
לא הבנתי את החלוקה שאתה עושה כאן בין החמרה והקלה. האם אישה שמקפידה להתפלל כל יום במניין ולהגיד קדיש (כך בתיאור שלה, לפחות) אינה מחמירה? אם כך, האם לשיטתך אין בכך דווקא גילוי של שאיפה דתית אמיתית?]
נשלח ב-17/7/2011 19:55
נחזור לתחילת האשכול מה הערך של קדיש יתום?
ולפי זה אולי נבדוק את הנושא של קדיש יתומה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/07/2011 20:04:15
נשלח ב-17/7/2011 20:11
את הקדיש חיבר ר'עמרם גאון,-אין לו כל זכר בש"ס ובספרות חז"ל- הוא הופיע לראשונה בסידורו. שאות ערך בהזמנהתה של קהילת ברצלונה. אין לקדיש כל קשר עם המתים, בשום צורה. הקשר החל- כשהגיעו לבתי הכנסת ילדים או אנשים לאחר מות יקיריהם, רובם ככולם לא ידעו קרא וכתוב, והגבאים נתו להם להתפלל ולהגיד את הקדיש. שבתוכו עצם כלול לוז התפילה. כפי שהשו"ע פוסק אסור בכלל להגיד קדיש בשטח בתי הקברות. רק במרחק 4 אמות ממנו., אבל אנשי ההלכה מזמן הפסיקו לקיים את ההלכה. והפכו את הקדיש בבית הקברות לדבר מחויב וקדוש.
נשלח ב-17/7/2011 20:26
"ולא זו בלבד, אלא בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין: "יהא שמיה הגדול מבורך". ברכות ג'.
תוד"ה ועונין אלא נראה כדאמרינן בסוף סוטה (מט) אין העולם מתקיים אלא סדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דבתר אגדתא, שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה.
אקדושה דסידרא - סדר קדושה שלא תקנוה אלא שיהו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט שאומר קריאתו ותרגומו והן כעוסקין בתורה וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ ויש כאן שתים קדושת השם ותלמוד התורה חביב הוא וכן יהא שמיה רבה מברך שעונין אחר הגדה שהדרשן דורש ברבים בכל שבת היו נוהגין כך ושם היו נקבצין כל העם לשמוע לפי שאינו יום של מלאכה ויש כאן תורה וקידוש השם: רש"י שם.
