סיפורים אישיים

תלמידיו של ר' משה שפירא עזבו את השיעור כדי ללכת למשחק של בית"ר?

שוטנג,
תסלח לי הסטיה אבל מה שצטטת ר' משה שפירא
<וכהוכחה אביא סיפור של ר' משה שפירא שסיפרו לו שכמה אברכים עזבו את השיעור שלו בזרעים, והוא הגיב, שכל אלו שעזבו אף פעם לא היו!
>

זו תגובה חרדית אופינית שכל מי שעזב את הישיבה סימן שלא היה לו אף פעם גישמק בלמוד. כמובן שניתן להתלות באילנות גדולים שקדש משמעותו קיום נצחי ומי שעזב סימן שלא הפנים את הקדושה האמתית וש"מ שאף פעם לא היה שם וכו' וכו'.

ותחשבו איזה צימעס דרום היה עושה מהסיפור הבא:

ארה"ב: מה קורה למי שמציל ערפד ונתקל בשד?

מפקד המשטרה בווירג'יניה: "דמיינו את זה לעצמכם - אתם יושבים במכונית שלכם, על הדרך החשוכה, לידכם יושבת ערפדית היסטרית שרוצה להגיע למשטרה, ופתאום, מאמצע שום מקום, קופץ עליכם שד"

(איי.פי)

נהג תמים בסך הכל ניסה לעזור לערפד, אבל הותקף על-ידי שד ודרס אותו בשוגג. מבולבלים? זה בדיוק מה שאירע בסוף השבוע האחרון לנהג אלמוני מווירג'יניה, שעצר בדרך על-מנת לסייע לאנג'לה קפלינגר, שרבה עם בעלה במהלך מסיבת תחפושות.

לדברי מפקד המשטרה במקום, ג'ו פורטרו, אנג'לה התחפשה לערפד. בעלה, רוי ווייד קפלינגר בן ה-32, בחר להגיע למסיבה כשהוא מחופש לשד. לדבריו, אנג'לה נכנסה למכונית וביקשה מהנהג לקחת אותה למשרד השריף, כאשר בעלה קפץ לכביש.

"דמיינו את זה לעצמכם", אמר פורטרו. "אתם יושבים במכונית שלכם, על הדרך החשוכה, ליידכם יושבת ערפדית היסטרית שרוצה להגיע למשטרה, ופתאום, מאמצע שום מקום, קופץ עליכם שד".

הנהג, שנבהל מהשד שבא מולו, לחץ על הגז וזינק קדימה. כתוצאה מכך, פגעה המכונית בקפלינגר, שעף לצד הדרך. הנהג המבוהל הזעיק את השוטרים, שעצרו את השדון, שנפצע באורח קל בלבד.

קפלינגר הובהל על-ידי השוטרים לבדיקות רפואיות בבית החולים "פרסטון ממוריאל" הסמוך. הוא שוחרר לאחר שעות ספורות והובל למעצר, כשעודו לבוש בתחפושת השד.

לדברי השריף, רון קריטס, קפלינגר שוחרר בערבות עצמית של 5,000 דולר, לא לפני שהשוטרים הסירו את הקשת עם קרני השד מראשו, "רק בשביל צילומי המשטרה".

(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3163164,00.html)



נוהל שכן
זה כאן!

צ'אוט, אנסה עכשיו להתייחס לשאלה נוספת ששאלת בעמוד הקודם:
אם היית רואה כוס זכוכית רוקדת לבד על לוח האם היה זה משכנע אותך שיש דברים שחורגים מהתחום המדעי?

בוא נשאל שתי שאלות דומות:
* אם אני רואה חתיכת מתכת מזיזה חתיכת מתכת אחרת בלי מגע ביניהן, האם זה משכנע אותי שיש דברים שחורגים מהתחום המדעי?
* אם אני עוזב כדור באויר והוא חש מיד אל האדמה, האם זה משכנע אותי שיש דברים שחורגים מהתחום המדעי?

מה מיוחד במגנטיות או בגרביטציה, שהופך אותם ליותר "מדעיים" מאשר הזזת כוס באמצעות מחשבה, או תקשור עם נשמה? הרי אם לא היה קיים כח משיכה, התיאור שלו היה נשמע מיסטי. אילו לא היו עננים, תמונה של שמיים מעוננים הייתה משמשת איור מבריק לספר מדע בדיוני.
כפי שכתב כאן מיימוני, המדע הוא הרחבה של הפעולות שעושה כל אדם לגילוי העולם שסביבו. הוא אמנם לא נוגע בחוויה פרטית, לפי הגדרה, אבל כל טענה על דבר מה ש"ישנו בעולם", נמצאת בתחום המחקר המדעי. לפיכך, אם יש לבני אדם מסויימים יכולת להזיז כוס על ידי מחשבה, ללא מיכשור או תעלול, זה בהחלט נושא למחקר מדעי.

מאיפה נובע הבלבול שלך? לדעתי, אתה מזהה בטעות פולקלור מדעי עם מדע. באופן מסורתי, טענות על טלקינזיס, קריאת מחשבות, ברכות, קללות וכיו"ב התגלו לאורך השנים כלא אמינות מסיבות שונות, לעיתים בזדון ולעיתים בשל טעויות, טפשות או חוסר הבנה. הלקח ההסטורי גורם היום לאנשים לפקפק באופן מיידי בסיפורים כאלה, אבל זה לא אומר משהו על תכונה אינהרנטית של התופעות לכאורה. אתה מדבר על תופעה במושגים של "מדעית" לעומת "לא מדעית", אבל כוונתך היא "קשור לחשמל, מגנטיות, כוחות פנים אטומיים, כימיה, פיזיקה וכו'" לעומת "קשור להפרדות גוף ונפש, כישוף או קריאה בקלפי טארו". זה בסה"כ פולקלור שהפך להיות מזוהה עם התחום.

שים לב, צ'אוט: אפריורי, קריאת מחשבה אינה פלאית יותר מביקוע גרעיני, חזרה מן המתים אינה תמוהה יותר מהווצרות העובר ועין הרע לא סבירה פחות ממנגנון השרידה וההתרבות של וירוס. אחרי שהמדע טיפל בתופעה, היא עוברת דה-מיסטיפיקציה. המיסטיות היא לא תכונה פנימית של תופעה זו או אחרת, אלא קטלוג של תופעות בהתאם למעמדן המדעי ברגע נתון. אם כוס יכולה לרקוד על לוח, אז גם מדעית היא יכולה לרקוד על לוח. ואם נשמה של נפטר מזיזה אותה, אז נשמה של נפטר מזיזה אותה. שום דבר מזה אינו "חורג מהתחום המדעי", כי התחום הזה גדל בהתאם למה שאנחנו מצליחים לראות בצורה אמינה.

גזירת היתומים בתימן

אולי כדאי לסכם בכמה מילים?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");