וואס איך וועל יא זאגן איז א ויואל משה תמוה (אויך נאר ביים לעצטן שטיקל) איז נאך נישט קיין קשיא אויפן ויואל משה. נאר אזויפיל אז איך און די פארשטייען עס נאך נישט.
נאר איך האב געהערט פון א איד א תלמיד חכם אז בשעתו האט ר' משה פיינשטיין געשיקט פרעגן דעם רבין די קשיא און דער רבי האט געזאלט ענטפערן א בירור וויאזוי ער האט מברר געווען די הלכה אזוי ווי דער תוספות יו"ט וואס איז מחולק מיט רש"י. אבער ווי געזאגט איז די מעשה מפי השמועה און דער תלמיד חכם האט נישט געהאט געהערט דעם בירור דעמאלטס קען איך דיר עס נישט מער זאגן דערוועגן אבער די אויבן געברענגטע תשובה פארענטפערט עס סיי ווי אז עס איך נישטא קיין מחלוקה.
נשלח ב-4/11/2005 21:19
לכבוד ר' גאסט נ"י
תניח דעתך שהנחת את דעתי
יישר כח פארן מעתיק זיין די בירור פון ר' ישראל דוב האלבערשטאם פון אנטווערפן (איז דאס הרה"ח ר' בערל הלברשטאם ז"ל?), וואס ער ברענגט למעשה ארויס אין א לענגערן בירור דאס וואס אני הקטן האב געשריבן גלייך ביים אנהייב אשכול אין געציילטע ווערטער, אז אית מתורגמן ואית מתורגמן, און ביי א מלך איז מען נישט מתרגם יעדן פסוק, אבער אחרי ככלות הכל איז מען יא מתרגם פאר די נשים ועמי הארצים.
איך וועל האבן אי"ה א פרייליכן שבת א דאנק דיין טירחא
די זכות פון רבין וועט דיך אוודאי ביישטיין פארן פארענטפערן די אלע וואס פרעגן אפ די שיטה. כ'האב שוין שיעור געוואלט גיין צו די בחירות. האסט מיך נאך געכאפט אין צייט.
א גרויסן שכוח און א גוט שבת.
נשלח ב-4/11/2005 21:46
יענקיס
רש"י הקדוש האט אויך געשריבן זיין פירוש אין א קונטרס.
נשלח ב-4/11/2005 22:01
די ווילסט מדמה זיין דעם רב הלברשטאם צו רש"י הק'? אדער דעם ויואל משה צו די פסוקי התורה ?...
נשלח ב-4/11/2005 23:14
יא דאס ר' בערל האלבערשטאם ע"ה
דאס איז געווען א חודשליכען ירחון וואס די עדה האט ארויס געגעבן אין די סוף מ' יארן. איך ווייס נישט ווי מען קען עס באקומען היינט.
דעמאלטס האט מען עס געקענט באקומען ביי ר' שלמה יוסף וואלדמאן
נשלח ב-6/11/2005 02:22
גאסט
יישר כח
יענקיס
איך וויל מדמה זיין א קונטרס צי א ספר
נשלח ב-6/11/2005 03:50
יעצט אז מען האלט שוין דא,אז איינער האט ציגעברענגט, אז די קשיא וואס Baachi האט געפרענגט איז שוין געדריקט, אין מען איז זיך שוין מפלפל דערין
טראכט איך אז די קשיא איז גאר נישט אייגענס פין Baachi,נאר ער האט געזען די קשיא געדריקט, אין האט עס בכוונה אדער שלא בכוונה אהער געברענגט אנעם תירוץ
עס איז נישט קיין עוולה, אויב ער טיט עס נישט לקנתר,נאר פשוט להגדיל תורה ולהאדירה
תוקן על ידי - שלום_משה - 06/11/2005 3:51:00
נשלח ב-8/11/2005 05:49
אני על משמרתי אעמודה
א) דער ויואל משה האט נישט געמיינט ר' בערל ה"ש פשעטל, ווען יא וואלט ער דאס געזאגט.
ב) פון רמב"ם ווייזט בפירוש אויס אז מהאט נישט מתרגם געוועהן בכלל
וז"ל הרמב"ם
הקריאה והברכות בלשון הקדש שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אע"פ שיש שם לועזות:
במפ': שאינם מבינים דס"ד שיתרגמו עבורם,
ולדידהו היה אומר מכיוון שמתרגמין
(ו) וגרים
לא הזכיר נשים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני
גם פה לא נשכר כלל ממתורגמן אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה
שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל ולא המתורגמן שמפרש הענין לבסוף.
בשלמא אם היו מתרגמין תיכף ניחא, אבל לא לדרשת תרגום לבסוף מפי אחד החכמים, לא לזה היו צריכין לבא כל העם.
וגם בחכמת שלמה תקפ"ט סימן א' מהרש"ק שהמלך הוא השליח דרחמנא ואינו יכול לשוויא שליח אחר, ואינו מזכיר המתורגמן הזה.
גם בחלקת יואב וגן ר"מ זעמבה זצ"ל (שאין תחת ידי) עמדו בזה אם אפשר לברך ברכות התורה אם אינו מבין הקריאה (המ"מ מספר המפתח להרמב"ם) משמע שלא היה שום מתורגמן
ולעצם דברי ר' בערל ז"ל ראייתו ממתורגמן של דרשות תורה שבע"פ אבל לא תורה שבכתב שאפשר לטעות כמו שכתב רש"י במגילה, ואעכו"כ במעמד הקהל שכל ישראל היו בה לא העמידו מתורגמן ביותר מפסוק אחד.
ומב שכתב הר"ב ה"ש הנ"ל שהמלך בעצמו היה מתרגם היא ממש ליצנות. כי בוודאי היה נזכר אם היה עומד או יושב או קודם ברכה או לאחר ברכה הלא כל פסיעה ופסיעה מזכירים מהמעמד הנשגב הזה, ופתאום מתיישב לו המלך על הבימה ומתחיל לספר בלשון אידיש כל המעשיות לנשים...
אבל ביודעי ומכיר את כתבי ר"ב הנ"ל ידעתי שערבך ערבא צריך והתבוננתי בחסדי דוד שהביא מהתוספתא סוטה.
ושם כתוב שהענין שדורשין דרשות היו שהחכמים שביניהם היו דורשין דרשות חז"ל על הפסוקים שנקראו. ומוסיף תיכף שזו הוא שיטה יחידאה של רבי ולא אליבא דהלכתא מכיוון שלא הוזכרה לא בגמרא ולא ברמב"ם.
מכל הלין טעמי, דוחק גדול להעמיד
א) שזו היתה כוונת הויואל משה - לכה"פ היה לו להזיכר את "החידוש" הזה
ב) שהיה בכלל איזה מתורגמן בביהמ"ק מכיוון שלא הוזכר בשום מקום
ג) שנשים לא הבינו בלשון הקודש, מלשון הגמרא "נשים באות לשמוע" וגם הרמב"ם מזכיר רק גרים
ד) שהיה איסור בדבר שהנשים יבינו מה שהמלך קורא (כדברי הויואל משה)
והיותר נכון שפשוט אשטמטתיה, ואין ספק אם היה זוכר דברי רש"י היה כותב בלשון אחר או שהיה חוזר בו.
בעצם מי שחולק על דברי הויואל משה הנ"ל יש לו ראיה חזקה מאוד מפרשת הקהל.
היה מי שהעיר שהתויו:ט חולק על רש"י אבל אינו כן בכלל. הוא רק מעורר שהתמיה של רש"י עוד לא מתורצת רק בזה שאין מתרגמין אחריו וצריך גם להוביף שמשום כבוד המלכות אין חוששין לכבוד הציבור, אבל לא על עצם הקביעה שאין מתרגמין אחריו.
וכשתדייק בדברי רש"י הבדולחים, כתוב "אין לא מתורגמן" כלומר מתורגמן הרגיל "ואין מתרגמין אחריו" זה המתורגמן של אוקים אמורא עליה הנ"ל.
