מעשה רב: נעכטן אין ראדני

בענעדיקט:

דא האסטו א גרינע פאר דיין קעפל



ווען דיין קעפל איז למשל "פראגע איבער מנחה גדולה" וואלט קיינער נישט אריינגעקוקט אין אשכול.

זאגסט נישט גוט איבער.

דער רבי זאל זיין געזונט פון קאלאש האט געשריגן:
דו שייגעץ, דו פושע ישראל איינער....

אנטשוליגס פאר מיין עם הערצות אבער ווער איז דער אויבענדערמאנטער אדמו"ר מקאליש???

ווייסט נישט ווער דער קאָלאָשער רב איז?

לכתחילה טאר מען נישט דאווענען מנחה גדולה נאר אז מ'האט א סיבה למשל "סדר הישיבה" וכו'

קען מיר איינער שוין זאגען ווער דער פערזאן איז

איחוד;
איך

"מ'טאר" נישט דאווענען מנחה גדולה??

לויטן משכנות יעקב? אדער שבות יעקב?

משהלע

דו טריי שושנת יעקב

נו ווער איז דער עם הארץ

שולחן ערוך אורח חיים סימן רלג

מי (א) שהתפלל תפלת המנחה לאחר ו' שעות (ב) ומחצה א ולמעלה, [א] יצא. ב ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה

ט"ז אורח חיים סימן רלג ס"ק א

מי שהתפלל כו'. - זה דעת רמב"ם משמע דוקא בדיעבד יצא וכ' בית יוסף שמדברי הטור והרא"ש משמע דזמן מנחה לכתחלה הוא מו' שעות ומחצה ולמעלה וכאן סתם כרמב"ם אבל מנהגינו הרבה פעמים שמתפללים מנחה קודם פלג המנחה דהיינו י' שעות ומחצה:



מגן אברהם סימן רפו ס"ק ג

אע"ג דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה היא וכמ"ש שם אם רוצה לאכול וא"כ האידנ' דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה, ונ"ל דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית עסי' ק"ח:

ברכי יוסף אורח חיים סימן רלג

ומחצה ולמעלה יצא וכו'. הרב בית יעקב סי' צ"א כתב דיש להקשות על מרן בש"ע למה סתם כדעת הרמבם, הלא מדברי הטור מבואר דאף לכתחילה מותר להתפלל משש ומחצה ולמעלה. ואני בעוניי איני מכיר קושיא זו, וכן ארחות מרן לפסוק כהרמב"ם במקום דהרי"ף והרא"ש לא חלקו עליו גם שניהם, ומעיקרא הש"ע מיוסד רובו ככלו על דעת הרמב"ם, וכ"כ בשיירי כנה"ג לקמן ס' תצ"ה.



משנה ברורה סימן רלג

שהתפלל וכו' - דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים תקנוה וזמן שחיטתו מדאורייתא התחלתו אחר שש שעות ומחצה דהיינו חצי שעה אחר חצות היום ורק משום כדי שיהיו יכולין להקריב קרבנות יחיד מקודם [שאחר התמיד של בין הערבים אסור להקריב שום קרבן] לכן היו מאחרין הקרבתו בכל יום עד ט' שעות ומחצה לבד מערב פסח שחל להיות בע"ש שהיו שוחטין התמיד בשש שעות ומחצה וע"כ עיקר זמן תפלת המנחה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה כנגד התמיד שהיו מקריבין בכל יום ומ"מ אם התפלל משש ומחצה ולמעלה יצא אחרי דעיקר זמנו של תמיד מדאורייתא מתחיל מאותו זמן ויש מהראשונים שמקילין לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה ועכ"פ אם רוצה לאכול או לצאת לדרך או שעתה יוכל להתפלל עם הצבור ואם ימתין על מ"ק לא יהיה לו מנין לכו"ע מותר להתפלל לכתחלה משש שעות ומחצה ולמעלה:

יוסי

דאס איז הוילע קלוז'ער טריקס. מ'פאקט צוזאם אפאהר ספרים און ממיינט אז מנארט אפ די וועלט.

נאכדעם זאגסטו נאך אז דו ביזט נישט קיין קלוז'ער?

משהלע נארט מען נישט אזוי, די אלע ספרים מיינט ביי איהם גארנישט, דער עיקר איז די תורה!

איך האב נאכנישט ערהאלטן א תירוץ אויף מיין שאלה:

מעג מען ענטפערן אמן ווען א בעל תפילה דאווענט מנחה גדולה?

STOP!
האב רחמנת אויף דיר אין דיינע דורות,
אז די ביזט אויסגעלאפן פון חומר, נעם נישט קיין
תלמוד חכם פון 103 יאר אין מאך לעבעדיג.

ער איז כל ימיו געזעצן על התורה, אין כמעט נישט גערעדט
קיין שיחת חולין.

אם ראית תלמוד חכם ששכח תלמודו אל תזלזל בו,
שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון!

והמבזה ת"ח אין תרופה למכתו!

ובאמת איז ער בכלל נאך נישט שכח תלמודו.

איך אויף דיין פלאץ וואלט אראפגענומען דעם אשכול,
און מפייס געווען.