האל המגושם של מיימוני (לדוגמא)

 אור אין סוף,
אם יש לחקור,תחקור.
קריינא דאיגרתא איהו וכו'

מיימוני,
האם אזלה הדיו מקולמוסך,או אולי נעתקו המילים מפיך?(ראה לעיל בהודעתי)

דוכרא
אחרי בקשת המחילה על הכנסת ראשי בין הרים גדולים.
האם מן הראוי להאיץ במישהו שיגיב? ההשתתפות בפורום וולנטרית לחלוטין.

בעל בעמיו,
הצדק עימך,והודעתי לעיל בסה"כ ביטאה צקון לחש למיימוני שיאיר את עיניי(והנימה האירונית הייתה למטרות בדיחותא בלבד).

לדוכרא

ייתכן שהנוסחה הגואלת היא כדלהלן:אנו עובדים את "האחר"-קרי: את שלילת כל השלילות שהיא בגפה - "אמת".

נוסחא גואלת או לא -אם היא גואלת היא חייבת להיות מובנת.
האם שלילת כל השלילות היא האמת והיא גם האחר?


ולגבי התפילה-איך אתה מתייחס לאמירת תהילים?
לגבי תפילות הקבע דעתך נשמעת כדעתו של לייבוביץ'.הלא כן?

http://tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=27

"ליבוביץ: ובכן, לחינם הכנסת את קאנט לכל המערכת הזאת. עניין התפילה הוא לפי דעתי פשוט בתכלית הפשטות. יש אצלנו מצוות תפילה. הסידור שלנו איננו ביטוי להשתפכות נפש האדם. בניגוד מפורש לדעתו של אותו תנא מתלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, אשר חי באותה תקופה שהתחילה להתגבש התפילה הקבועה אחרי ביטול העבודה במקדש, אחרי החורבן, שאמר "אל תעשה תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום"[1], נקבע וקיים בעולמה של היהדות ההיסטורית זה קרוב לאלפיים שנה העניין של תפילת קבע ותפילת חובה. ולתפילת קבע ולתפילת חובה אין מובן אלא אם כן האדם מתפלל אותה מתוך הכוונה לקיים את מצוות עבודת־ה' שבאה במקום הקורבנות "

תוקן על ידי צענערענע ב- 24/04/2009 12:16:05

דוכרא

סליחה שלא עניתי.

חלק מהזמן לא הייתי כי חסרה לי אבקת חשמל, וחלק מהזמן הייתי טרוד באשכולות אחרים, וגם לא שמתי לב לכאן. עמך הסליחה.

לגבי מה שכתבת, אני מתייחס לשאלתך כאילו היא עומדת בפני עצמה, ויש כאן לדעתי צורך להסביר.

גישתי שלי היא שתפילה היא התייחסות ראשונית של האדם לאלקים. וזה נטוע וטבוע בתוכנו כיצורי אנוש.

אני מודה שלא ערכתי מחקר פסיכולוגי ואנתרופולוגי על כך, כך שיתכן מאד שאלו שמזהים בתוך עצמם צורך ראשוני להתפלל, זה יכול לנבוע מהשפעות תרבותיות.

שנית, גם אם נאמר שיש צורך פסיכולוגי אצל האדם לחפש חסות וסיוע אצל מי שגדול ממנו, האם זה מלמד שזה דווקא מתנה מה' כדי שנעמוד בקשר? יכולות להיות לכך כל מיני סיבות, והאם לא נוכל להעלות בדעתנו עולם דמיוני שבו יש יצורים שחשים צורך להתפלל למרות שאין להם בורא כלל.

כמו כן, האם הצורך האקזיסטנציאליסטי בתפילה, שלו אני טוען, חייב להוביל דווקא לאלקי העולם ואלקי היהודים? האם לא מצאנו תפילות נרגשות מאד שנראות אותנטיות בדתות אחרות?

ואיך כל זה מסתדר עם תפיסות שונות של הרמב"ם?

לשאלה האחרונה: יתכן שזה לא מסתדר...

***
לגבי סידור התפילה, שזה שמוצאים בכל בית כנסת, יש בו צדדים פחות ראויים לשבח ובוודאי שאין הוא יסוד לחובת תפילה. הוא, במקרה הטוב, הצעת ניסוח שיכולה לשמש את המתפלל. בחלק קטן מאד שלו, הוא שיכפול של נוסחי תפילה ששמואל הקטן ועוד חכמים ניסחו אותם עבור הדורות הבאים.

***
ספרן

האם כוונתך לספר בהוצאת אוניברסיטה משודרת? אם כן, קניתיו והתאכזבתי מרה. אסא כשר הוא אדם חכם מאד ובעל ידע רב, אבל בספר הזה הוא ממחזר טענה שנראית לי שחוקה, כי כל דבר הופך לעבודה זרה אם מחשיבים אותו יותר מדי.

זו טענה שלדעתי הינה עלובה ביותר, בעיקר מפני שהיא לא נכונה. איסור עבודה זרה אינו אוסר להחשיב משהו ולרצות משהו במידה גדושה. האיסור נועד להרחיק אדם מלהאמין שיש עוד אלים מלבד ה'.

זה נושא בפני עצמו אבל כיון שהוא הציק לי הזכרתיו. ראוי לו אשכול בפני עצמו. ואולי בעצם, כיון שאין כאן נושא מוגדר, אפשר לדון בזה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

אכן הכוונה לספר זה שאף אותי לא הרשים במיוחד. אגב, סבו של המחבר, בעל "תורה שלמה" היה חוזר ומונה בפני את כשרונותיו המצויינים של נכדו. ואם בלייבוביץ עסקינן, הרי שספרה של רעייתו נעמי "אמונתו של ישעיהו ליבוביץ" שאף הוא יצא בהוצאה זו, יכול לשמש כמבוא מצויין להגותו של מי שהעיד על תלמידתו שירדה לסוף דעתו.

ספרן ,
אם בשבח דברי הבעל "תורה שלמה" על נכדו מדובר, דומני שיש לתת את הדעת לעובדה שבפרשנותו הוא לקח על עצמו להתאימה גם לנקודת המבט של הקורא החופשי שאינו דתי . 
פרשנות המתבססת על דברי הרמב"ם במו"נ "הכוונה הראשונה מן התורה היא להסיר עבודה זרה" (לאו דווקא עבודת אלילים ומספיק להציץ בהלכות עבודה זרה כדי להשתכנע בכך ) ויכול להיות שזו הסיבה שהקורא הדתי אינו מתרשם ממנה במיוחד. יצא לי לדבר עם כמה חופשיים שקראו את הספר שמאוד התרשמו שהרי לדידם אי אפשר להרשים אותם מהפן התאולוגי,  ולדידם מה שמיימוני סובר שהאיסור נועד להרחיק אדם מלהאמין שיש עוד אלים מלבד ה' ריק מכל תוכן או משמעות

אגב, דומני שהספר נכתב תחת עיניה הפקוחות של נעמי כשר שהרי הוא מעיד ב"פתח דבר"  שהודות למאור לבבה יכול היה לסלול דרכו בין המהמורות והוציא ספר זה מתחת ידו.

_________________

נאחז,

ההיבט שהעלית אכן מעניין. עוד בענין נעמי, במאמרה המאוחר "אוטונומיה של הדת ואוטונומיה של האדם הדתי" שבקובץ "ישעיהו ליבוביץ: בין שמרנות לרדיקליות" מצביעה מי שהיתה חסידה מושבעת, על סדקים שגילתה לבסוף ביסודות הגותו.

ספרן,

כדבריך, נעמיי כשר היתה חסידה מושבעת, ולכן אין בדבריה שום חידוש בדבר הסדקים ביסודות הגותו ...

ראה מאמרו של חסיד מושבע נוסף שלו, אבי כצמן..

"יש לציין כי ליבוביץ עצמו — וכמוהו רבים מפרשניו וממבקריו — כפר בקיום 'משנה' משלו.

במאמרו "לילה עם ליבוביץ" (מימד, גיליון 2, ספטמבר 94', עמ' 20, וכן בדברים שנשא ב-18.9.94, במועדון "צוותא" בתל-אביב, במלאות שלושים למותו של ליבוביץ), מספר פרופ' אביעזר רביצקי על שיחה שקיימו הוא ופרופ' אליעזר גולדמן עם ליבוביץ בקבוצת עין הנציב, שבמהלכה הִקשו השניים "קושיות עקרוניות על משנתו הדתית, והצבענו על סתירות פנימיות שמצאנו במאמריו", ובשעת לילה מאוחרת הודה ליבוביץ כי "אפשר למצוא בכתביי רעיונות שונים שאינם מתיישבים אלה עם אלה. אולם, האם לא כך הם פני הדברים גם במדע?... שום איש אינו רשאי להתיימר להיות בעל השקפת עולם, אלא לכל היותר בעל השקפה על דברים מסויימים בעולם. אילו היה לי מבנה רעיוני כולל, מובן שהיו מתגלים בו סדקים ופרצות; שכן בניגוד למה 'שגרס שפינוזה בתמימותו', אין בנמצא השקפת עולם שלמה ואחידה". וממשיך רביצקי: "בדברים אלה פתח לנו ליבוביץ צוהר אל האינטואיציה הבסיסית שלו. האיש לא חתר לכונן לו מבנה-דעת מקיף-כול, אחיד והרמוני. כפי ששלל את כתר הטוטאליות מכל דבר בעולם — כן שלל אותו מכל השקפה על העולם. יומרה פילוסופית שלמה כזו לא הלמה בעיניו אלא את התפיסה הפאנאתיאיסטית... תפיסה שליבוביץ קרא עליה תגר כל ימיו".

 (קטע שמרבים לצטט. את "לילה עם ליבוביץ" קראתי סמוך להופעתו. תמיד נחמד להזכר בו שוב)

(מרבים לצטט. ושוב ושוב עולה הטענה בדבר הסדקים והפרצות במשנתו ?)

_________________

(רק כלפי מי שהייתה סבורה רבות בשנים שרבה הנחיל לה משנה סדורה, שאת טיבה ביקשה להודיע לרבים)

מיימוני,

( ספרן, אומרים שזה אף פעם לא מאוחר מידי לרדת ל'סוף דבר'  - אדרבא, כך יאה  לחסידיו המושבעים גם למי שחשב שנים רבות בטעות שרבו הנחיל לו משנה שלמה וסדורה) 

_________________