נתקלתי במהדורה השניה של פרוש ההעמק דבר, והופתעתי מהשער של המהדורא הזו.
תסתכלו לדוגמא בעשרת הדברות. הן כתובות באותיות רומיות, ומשמאל לימין!!!
במהדורות החדשות של הפרוש הוחלף השער בשער "יותר טוב".
מה דעתכם בנושא זה לגבי הנצ"ב? והאם היום ספרי הגדולים היו מעוטרים בצורה כזו?
האם למישהו יש מהדורא ראשונה של הפירוש? האם זהו אותו שער?
כידוע הספר שני לוחות הברית דפוס ראשון יש שם חיות מהמרכבה ומלאכים ערומים פורחים באויר ואין פוצה פה ומצפצף...וד"ל
נשלח ב-8/11/2005 22:31
הנצי"ב היה פלורליסט אמיץ כפי שמגלה הטעם של שריפת בתי מקדשינו ששנאו הפרושים מי שאינן סובר כמוהם.. ועיין בהעמק דבר בפרשתינו הקודמת שפה אחת ודברים אחדים וגו' בדרכו הפלורליסטי
נשלח ב-8/11/2005 22:48
חסד-ומשפט-
האם השער של העמק דבר שהצגת כאן דפוס ראשון?
נשלח ב-9/11/2005 02:23
בהשער של דפוס ראשון של השלחן ערוך שהדפיס המחבר בעצמו יש צורה של בתולה (כמעט כולה) ערומה
אני לא מוצא עכשיו הצילום (שהיה לי על הקומפוטר) אבל בהקדמה של אחד מההצאות החדשות של השו"ע יש תמונה של שער דפוס ראשון ויש לראות את זה בבירור
נשלח ב-9/11/2005 08:49
ממה שכותבים פה אני מבין שמדובר בתופעה רחבה של הקדמות של הספרים, כך שזה לא אמור ללמד משהו על הנצי"ב. אם כי בהחלט יש מקום לדון בגישתו ה"פלורליסטית".
אך אם אכן מדובר בתופעה רווחת של שערי ספרים, אזי מה מקומה?
האם כלל לא היה אכפת למחברי הספרים מכך? לפחות בחלק מן המקרים לא נראה לי שהרי רבי יוסף קארו קרא לשרוף את ספרי עמנואל הרומי על הרבה פחות מציור של אישה עירומה.
או משא הדבר הפריע להם אך משום מה היו לחצים של גורמים אחרים שלא יכלו לעמוד בהם? אולי של בעלי הדפוסים וכדומה?
מדובר בתופעה שלא רק שנאבדה אלא שאם היה קורה בימינו היו יוצאים נגדו בחרב ובחנית.
מעבר לשער משנה תורה ויניציאה של"ד שנדפס על ידי הרמ"ע מפאנו נמצא חיתוך עץ של בחורה ערומה לגמרי ומסביב כתוב ויתאו המלך יפיך. אותו ציור נמצא גם בקרבן אהרן ויניציאה שס"ט. בשער לבוש התכלת לובלין ש"נ שנדפס על ידי ר' מרדכי יפה בעצמו מופיע חיתוך עץ של אשה ערומה למחצה שליש ורביע. יש שיטענו שרמ"י לשיטתו באמירת שהשמחה במעונו. אלא שאין זה נכון. כי בכמה וכמה ספרים מצאנו שדמות אשה ללא בגדים העריכו אותה כציור אומנותי ללא שום חשש של הרהורים וכיוצא.
בלבוש המפואר שיצא לאור מחדש הציגו תמונות השער של הדפוסים הישנים בהשמטת החלק הפוגע כמו שיראה המעיין למטה.
השאלה היא למה נאבדה חוש האומנות אצל הציבור שומרי תומ"צ?
נשלח ב-9/11/2005 10:56
טוב, אתם ודאי מבינים שאת השער לא עיצב הנציב בעצמו, אלא בית הדפוס שבעליו היה כנראה גוי.
אך גם זה מספיק שהנציב לא ראה בזה טעם לפגם.
בפסיפסים של בתי כנסת עתיקים שנתגלו בארץ , גם יש ציורים של בתולה וכד'.
ברור שא"א להשוות את המצב הסוציולוגי של ימינו אלה למה שהיה בעבר, וזה שוה מחקר האיך הגענו לפוריטניות כזאת בימינו.
דוגמה מהשבוע האחרון: העיתון "בקהילה" כתב מאמר שלם על האחות האגדית "שוועסטער זלמה" מביה"ח שערי צדק, ולא העיז להציג את תמונתה של הישישה בת ה-100...
שוטנג
אתה רוצה לטעון שבאמנות אין גדרי צניעות?
לפני כמה שנים היתה שערוריה רבתי בבית ספר מעלה הד"לי על סרט שכלל קטעים לא צנועים עד כדי כך שאנשים התפטרו ונדמה לי שגם פוטרו.
אבל תסביר לי, אסור לילך אחר אשה בשוק משום הרהור ואילו תמונה כזו אין בה משום הרהור?
נשלח ב-9/11/2005 11:37
אריק123:
אני מצביע על תופעה ואני מנסה לפרש אותה. אני מציע שחכמי ישראל סברו שיש הבדל מהותי בין אומנות לבין פורנוגרפיה. אם יש לחברים הסבר אחר אשמח לשמוע אותה.
נשלח ב-9/11/2005 12:55
למעשה,
אלו מהפורומים למבוגרים בלבד נחשבים אמנות ואלו פורנוגרפיה?
נשלח ב-9/11/2005 12:59
ולמרות הכל, רוב הטפסים עם תחריט 'ויתאו המלך יופייך' שראיתי, היו חסרים, קרועים, הושחתו בדיו או הודבק עליהם נייר. איכות ההשחתה היתה עתיקה, כלומר, לא השחיתו את הספרים בעשור האחרון. התופעה לכשעצמה מרתקת, אך מוכיחה כי לא התקבלה בסלחנות בבית המדרש.
נשלח ב-9/11/2005 13:03
והערה נוספת:
להשליך משער ספרו של הנצי"ב לאישיותו זה כמובן קשקוש גמור בהתחשב בתנאי ההדפסה והקשר הבלתי אמצעי שבין בית הדפוס והמחבר, אולם יש לציין שבתי הדפוס ה'חסידיים' - בסלאוויטה, בזיטומיר, בסדילקוב, בלבוב ואפילו בוורשה אכן היו קפדניים מאוד לא רק בבחירת התוכן אלא גם בקביעת הצורה. ישנם מדפיסים בלמברג שהיו מטבילים את אותיות העופרת במקוה טהרה, ו'נעם אלמלך' מהד' תקמ"ח יוכיח. הדפסה 'על טהרת הקדש', במלא מובן המושג, היא יצירה חסידית מובהקת.
