מיכי הנה הטקסט בשלימותו
הרב הוסיף בסוף עוד הפעם בנוגע צורת 'אשה' וע"ז כתב שיש בזה 'זילותא' והוא כותב: "באמת אגיד שאנכי לא ראיתי כזאת" , ופשוט שלא עלה על דעתו אודות ציור בעירום ובחוסר כל...ובכל זאת ציור של אשה בפנים המחזור יש בזה 'זילותא'
וזה פלא בפ"ע שהלא רוב המחזורים יש בהם צורות של המזלות. ואולי הרב שלמד בישיבות ד'ליטה ושם לא אמרו פיוטים וכן המנהג כהיום שברוב המקומות לא אומרים הפיוטים האלה.
כתבתי בתגובה לעיל שבכלל יש חשש של ציור תואר אדם מהלאו של לא תעשה לך פסל וכנראה שהרב"י לא חשש לזה. ויש ע"ז תשובה ממנו
בשו"ת אבקת רוכל
הנה התשובה
שו"ת אורח משפט או"ח סימן כא
א ב"ה עיה"ק יפו ת"ו כ"ח סיון תרע"ב. שלו' וברכה באהבה רבה ונאמנה לכבוד ידידי ורב חביבי הרב המאוה"ג בתורה ויראה טהורה, הגביר המרומם, מוהר"א זלמן ווידרין שליט"א, וכא"ל יתברכו בכט"ס =בכל טוב סלה=.
מכתב כת"ר הנכבד הגיעני לנכון, ושמחתי בשלומו הטוב ובדברי ידידות אמת שבו כמים הפנים אל פנים.
וע"ד הצורות של מזלות שבמחזורים. הנה לא נעלם מכת"ר מה שכ' תו' יומא נ"ד א' ד"ה כרובים, שאין איסור מצד פסל, ומסתימות הלשון משמע דלאו דוקא צורות חיה ועוף מותר ע"י צבעים, כ"א צורות מזלות וכוכבים ג"כ, שהרי הביאו אח"כ סוגיא דע"ז מ"ג, המדברת ע"ד שמשים שבמדור העליון ושבמדור התחתון, ולא חלקו לאסור בצבעים, משום דררא דל"ת =דלא תעשה= לך פסל. אבל מדהתו' ע"ז מ"ג ד"ה והא מבואר, דדעת ר"י וריב"א ור"ת דצורת חו"ל =חמה ולבנה= ומזלות אסור אפילו בשוקעין, ומשמע מהראי' שמביאין דשוקעין לאו דוקא, אלא הוא הדין נמי לא בולטין ולא שוקעין אלא בצבעים, דאל"כ הי' להש"ס אפשרות לתרץ, דהא דר"ג בדמות צורות לבנות היו בצבעים, א"ו =אלא ודאי= דאין חילוק, כיון דבלא"ה אינם דומים ממש כשמשים שבמרום, וא"כ כל דמיון אסור. ובד' הרמב"ם פ"ג דע"ז הי"א מפורש, דצורת חו"ל וכו"מ =וכוכבים ומזלות= אסור לעשות אפילו על הלוח, ובד' הראב"ד בהשגה שם מבואר דכשהן לא בולטין ולא שוקעים חמור יותר מאילו היו שוקעין. א"כ פשוט הוא דכל החומרא דחו"ל וכו"מ שוקעין היא נוהגת ג"כ בצבעים ועל הלוח. ובאמת הדבר תמוה מאד מהיכן נתפשט הדבר להיתר, לעשות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דמות חו"ל וכוכבים ומזלות. ובעיר מולדתי ראיתי בילדותי מצוייר מעל הבימה למעלה בתקרה כל שנים עשר המזלות קבועים בגלגל, וכפי הנראה נהגו היתר לא לבד בשהייתם אלא ג"כ בעשייתם. אמנם למחות אין בנו כח, מאחר שיש להם עמוד גדול להשען עליו, שהיא דעת מוהר"מ מרוטנבורג, שבמרדכי פרק חזקת הבתים ופרק כל הצלמים, שדעתו שונה מדעת הרמב"ם והראב"ד, האוסרים לפחות בחו"ל כו"מ גם על הלוח, והראב"ד סובר דבצבעים, שאינו לא שוקע ולא בולט, גרע משוקע, ומוהר"מ ס"ל דע"י צבעים כיון דלית ביה ממשא כלל, עדיף ופשוט להיתירא, אפילו בחו"ל כו"מ, יותר משוקע, ואע"ג דשוקע אסור מ"מ לצייר בצבע מותר. ולדבריהם צריך לומר, דהא דלא משני בגמ' בע"ז שם /דף מ"ג/ על ר"ג, שהיו הצורות מצוירות בטבלא בצבע, דכה"ג מותר, כה"ג דהקשו תוס' אהא דלא משני שהיו לא בולטות אלא שוקעות, משום דלשון דמות צורות משמע דמות גשמית נתפסת, לא רק צלם, דאם היו מצוירות היתה אומרת מפורש צורות מצוירות היו לו.
אמנם ההיתר היותר פשוט הוא דעת הרמב"ם בפיה"מ דע"ז, דצורות חמה ולבנה כו"מ הכונה היא דוקא אותן הצורות, שהסכימו עובדי ע"ז ליחסן לחו"ל כו"מ, אבל העושה עיגול ויאמר זה חמה וזה לבנה אינו כלום, וכמו כן המזלות ע"פ הציור התמוני שלהם, שבא מפני מעמד קיבוץ הכוכבים בימי המבול לערך, כמש"כ הרמב"ם פ"ג מהלכות יסוה"ת =יסודי התורה= ה"ז, אותן הצורות אינן כלל צורות האסורות. ואע"ג שנגד דברי הרמב"ם עומדים דברי הגמ', שמקשה על ר"ג מהא דל"ת =דלא תעשון= אתי, ובעלייתו בטבלא שלו, לחקור את העדים, בודאי לא עשה דמות צורות שעע"ז הסכימו ללבנה, שהרי אין בהן תועלת כלל /לענין/ לעגין חקירת העדים, אלא ממש דמות צורות לבנה ממש כפי דמיון המראה שלה בעיגולה לעינינו, נראה דפשיטא ליה להרמב"ם מדנקיט בגמ' ג"כ טעמא דחשדא, דהאיסור הוא באופן שעובדי ע"ז טועין בו, וכיון שבקיאותו של הרמב"ם בספרי הע"ז למדה אותו, שלא הי' דרכם לעבוד את הצורות שבעיגולים שלהם אלא את אותן הצורות המיוחסות להם, כנ"ל, סבר דאין ה"נ שהגמ' הי' יכול לתרץ הקושיא באופן זה, אלא דבלא"ה משני שפיר.
והש"ך בנקה"כ בסי' קמ"א ג"כ לימד עליהם זכות, משום שהוא להתלמד. ולפ"ז י"ל דאפילו משום טרדת הכונה לא שייך למחות, דלא מחו הראשונים כ"א בצורות עופות וחיות, שאינן שייכות לענין התפילה, אבל במזלות, שהתפילה ההיא עוסקת בהם מעורר הציור את הכונה, והוי דומיא דסוכה מ"א ב', דהואיל ומצוה היא לא טריד, והיינו מצוה דשייכא לענין היום וה"נ השייכות לענין התפילה. ויש להאריך בזה הרבה, אבל נראה שהוא מנהג עתיק מאד, שכבר הובא זכרונו בדברי הראשונים, וכמו שכבר למדו גדולים עליו זכות, הנח להם לישראל כו'.
והנני בזה חותם בברכה דוש"ת באה"ר בכל לונ"ח. הק' אברהם יצחק ה"ק.
ב ב"ה עיה"ק יפו ת"ו כ"ד בניסן תרע"ג. שלו' רב לכבוד ידי"נ הרה"ג שליט"א.
וע"ד הציורים שבמחזורים אם הם מצוירים צורת אשה ודאי יש לצאת במחאה גדולה על מחללי קודש ד' הללו, אע"פ שמצד הדין צורת אדם בסממנים קיל יותר מצורת כוכבים ומזלות, מ"מ לענין זילותא ודאי גריעא טובא. ומה טוב הי' שיטיב כת"ר לכתוב לעוד איזה רבנים מפורסמים בזה, ויכתבו יחד מחאה ע"ז ואזהרה למדפיסים שאם לא ישנו את דרכם לטובה יאסרו את המחזורים הללו. אמנם באמת אגיד שאנכי לא ראיתי כזאת, וצורת מזל אלול המצוייר במחזורים שלנו אינם כ"א רשמים בעלמא ולא קלסתר ממש, אך אולי ראה כת"ר כונים ממש שעשו איזה מדפיסים בצורה גמורה על כגון דא ראוי למחות בכל תוקף, ואם יהי' צורך בחתימתי הקטנה על מחאה כזאת לא אמנע בל"נ =בלי נדר= מהשתתף בדבר מצוה זו, ויתגלגל זכות ע"י זכאי מר כת"ר שי'. הק' אברהם יצחק ה"ק.
 |
|
|
