מי האיש (קבלה)

האין

תחילה נדון על 6 תקופות הקבלה, ואח"כ נדון על ענייני ההגשמה.

לפני שאנו דנים על תקופות בקבלה, צריך לדון מה המאפיין של קבלה, כי אם קבלה זה להתפלל בכוונה או להתנבאת, א"כ זה היה גם קודם המאה השתים עשרה.

המאפיין של שיטת הקבלה הוא עשר ספירות.

אלהים היה כולל הכל, הוא צמצם את עצמו בכאילו, נוצרו ממנו 10 ספירות, הם התגשמו, ולבסוף נוצר העולם.
זה תמצית הקבלה, וזאת ההגדרה של קבלה.

כיוון שכן, התגלויות ונבואות היו באומה כבר הרבה לפני המאה השתים עשרה, אבל זה לא קבלה, גם יחזקאל ראה מלאכים אז הוא כתב קבלה? וכי יחזקאת תיאר את ה-10 ספירות?

כל חכמי ישראל הידועים לנו מאז היות האומה הישראלית ועד המאה השתים, אף אחד מהם לא כתב על ה-10 ספירות במובנם הקבלי, נמצא שהוכחנו בצורה מאוד פשוטה ויסודית, הקבלה התחילה להתנוצץ רק במאה השתים עשרה.

כתב רב האי גאון (אוצר הגאונים למסכת חגיגה, עמ' 14-15)
"כי הרבה מן החכמים היו סוברים, כי מי שהוא הגון בכמה מדות זכורות ומבוארות, כשמבקש לצפות במרכבה ולהציץ בהיכלות של מלאכי מרום, יש לו דרכים לעשות, שישב בתענית ימים ידועים, ומניח ראשו בין ברכיו, ולוחש לארץ שירות ותשבחות הרבה שהן מפורשות, ובכך מציץ בפנימיו ובחדריו, כמי שהוא רואה בעיניו היכלות שבעה, וצופה כאילו הוא נכנס מהיכל להיכל ורואה מה יש בו. ויש שתי משניות שהתנאים שונים אותן בדבר זה, ונקראות היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ודבר זה מפורסם וידוע. ועל אותן צפיות שנה תנא זה ארבעה נכנסו לפרדס, המשיך את ההיכלות הללו לפרדס, והעלה להם השם הזה ... כי הקב"ה ... מראה אותן בפנימיות מראות היכליו ומעמד מלאכיו". (ע"כ מרב האי גאון)

וכי רב האי גאון כתב קבלה??? לא מוחלט, הוא מתאר התגלות.
וכי בתלמוד נזכרה הקבלה??? לא מוחלט, נזכר התגלות לחכמים, וכפי דברי רב האי גאון.

בכל הספרות התנאית והאמוראית לא נזכרו העשר ספירות במובנם הקבלי, אפילו לא בשם, כי הם לא ידעו זאת ולא סברו זאת.

על פי כל הנ"ל, אם אתה טוען שיש ספרות קבלית גם קודם המאה השתים עשרה, תצטרך להביא לנו ענייני קבלה מוכחים, ולא סתם תיאורים מעורפלים שאמנם הם אינם פילוסופים, ואף אחד לא מכחיש אותם, אבל אין בינם לקבלה כלום.

מכיוון שהזכרת את גרשם שלום, הרי שיש לו עוד ספר שכן נמצא באמתחתי, "מחקרי קבלה" ובפרק ראשון "תעודה חדשה לתולדות ראשית הקבלה" הוא כותב בצורה מאוד מפורטת על תחילתה של הקבלה במאה השתים, קבלה במובנה הקבלי ולא המליצי, הוא מונה את שמות המקובלים, בתואר של ראש המקובלים ומנהיגם הוא מכנה את ר' יצחק סגי נהור בן הראב"ד, הרמב"ן, תלמידי הרשב"א, ר' יונה, וכו' וכו', אלו הם מקובלים, כי יש בדבריהם ענייני קבלה, אבל קודם לכן לא נזכר. 

אם יש בידך ראיות מפורטות ומוחלטות אשמח לשמוע.  

***

כעת נעבור לעייני ההגשמה

ביחזקאל מסופר שהוא ראה על הכסא דמות כמראה אדם, וכי שמעת מישהו שטען על הנביא יחזקאל שהוא הגשים באלהות, כאילו ה' יושב על הכסא, ודמות ה' היא כדמות אדם? לא. מדוע? כי הנביא יחזקאל מתאר התגלות, הוא התייחס לדבריו כהתגלות ולא כהסבר לסבר את האוזן, המילים המתאימות לתיאור ההתגלות לדעתו זה מה שהוא כתב, וכל דבריו מובנים כתיאור התגלות ולא כתיאור לסבר את האוזן.

אבל דא עקא, המקובלים לא טוענים שתורתם היא תורת התגלות, הם לא מתייחסים לדבריהם כתיאור התגלות נטול הבנה, הם טוענים שהם מבינים בשכל, ידידך א ב ג ד מבין בשכל מהו אור ה', הוא מבין מהו אור מהו כלי, מהי ספירה המורכבת מאור וכלי, את הכל הוא מבין בשכל.

מכיוון שהשכל האנושי לא מסוגל לקלוט דבר שאיננו גשמי, אפילו לא בערך, אפילו לא בכאילו, לכן כל מי שטוען שהוא מבין בשכל מהי ספירה, יש בראשו דמיון כוזב, והוא מגשים את ה', והוא כופר, פשוטו כמשמעו.

דע לך ידידי, המקובלים העמיסו על ה' אבסורדים שלא ניתן לומר, אפילו לא בדרך של לסבר את האוזן.

וכי יש לה' אור?
וכי אור יכול להסביר משהו על ה', אור הוא גשמי וה' הוא רוחני ואין בינם כל קשר.
וכי יש לה' יחס לכלי שקלט את אורו, זה האלהים שלך שנכנס כמו מים לכלי, כך האוזן שלך מסתברת?

אל דאגה ידידי, מצאנו פיתרון, אנחנו מדברים בכן ולא, יש אור, האור הוא אור ה', אבל זה לא בדיוק, ולא גשמי, יש ואין, כן ולא.

מהרגע שידידך א ב ג ד אמר לי שכך הוא סגנון הגיונו חדלתי מהתכתב עמו, מה יש לי להתכתב עם אדם שמדבר בכן ולא, אם אין כאן אור ולא ה', ולא כלי, ולא ספירה, א"כ אין כלום, אז היכן יש כאן דברים לסבר את האוזן, יש כאן דברים לסבך את האוזן!!!

חכמת הקבלה עברה תהפכות, בהתחלה הספירות היו מהות האלהים, ואח"כ נחלקו בכך, ואח"כ המציאו מושג מעורפל שנקרא אור ה', אבל הוא לא אור ולא ה', וכך נראית חכמת הקבלה, וכך היא באה לבאר לבני האדם את השגת האלהים, אבל אין לנו צורך בכל אותם דוחקים, מי שראה התגלות והוא מבין משהו, והוא משיג משהו, הרי שהוא יודע מה שהוא ראה, ומבלעדיו אין שום הבנה לאף אחד, כפי שאין לנו שום הבנה מהו אותו אדם שראה יחזקאל, יש לנו את צפיית המרכבה של חכמי התלמוד, וכפי דברי רב האי גאון הנ"ל, ולא מעבר לכך כלום.

כעת העתקתי  איגרת שנכתבה ע"י ר' מאיר בן שמעון, בן דורו של ר' יצחק סגי נהור בנו של הראב"ד, באיגרת מביע ר' מאיר בן שמעון את דעתו כנגד חכמת הקבלה שהתחילה להתנוצץ אז באומה הישראלית, יש לפנינו איגרת ספונטנית של חכם מחכמי ישראל טרם שובש שכלם של בני האדם, מיד כשבאו לשנות את האמונה היהודית קמו מחכמי ישראל והתנגדו לשינוי.

האיגרת הובאה בספר "מחקרי קבלה" של גרשם שלום, פרק ראשון "תעודה חדשה לתולדות ראשית הקבלה".

מכאן האיגרת, העתק מהספר עמ' 16-18.

"ועתה כבר זה כמה ימים יצאו פתאים וסכלים וגלו פנים שלא כהלכה באמונת השם ית' ובענין התפילה והברכות הסדורות מפי בעלי אסופות, דברים שאין להם שרש וענף לא מתורת משה ולא מהנביאים וכתובים ולא מן התלמוד הערוך בידינו מפי רבינא ורב אשי, סוף דבר לא מן התורה ולא מן הקבלה והסברא ואף לא מן ההגדות החיצונות, לא שיש להם, אפשר שהם משובשות ואינם נכונות ואין מהם להביא ראיה ... , ואותם הסכלים אמרו לבלתי תת לאל הקדמון הראשון מאין ראשית ואחרית תודה ותפילה וברכה, אוי לנפשם מה הגיע אליהם ומה ראו על ככה נאצו קדוש ישראל נזורו אחור במעלם ויסיעו עצמם מקדמונו של עולם מעונה אלהי קדם, ראשון מאין ראשית ואחרון מאין אחרית ומבלעדיו אין אלהים כמו שהעידו מקראות רבים ... ואין שני לנגדו, אחד אמיתי באחדות תמימה בלי שיתוף וצירוף ספירות, הוא סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות עושה גדולות המציאם יש מאין ברצונו לבד ... לו נאה להודות לברך ולרומם ... לקוראו בהודאות וברכות אדון הכל ובורא את הכל לא לנבראיו שיש להם ראשית ואחרית, הוא משגיח ומנהיג הכל בכלל ובפרט ... ואין לשתף עמו דבר כי אין ראוי לשתף הנברא עם בוראו והחומר עם יוצרו והנאצל עם המאציל ולומר שאין אחדותו שלמה רק עמהם ... וכל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, זו היא האמונה לכל ישראל בעלי הדת להאמין והנוטה ממנה הרי הוא כופר ומין.

ומה נאריך בדברי הסכלים אשר כל תפילתם וברכותיהם לאלוהות אומרים שהם נבראים ונאצלים שיש להם ראשית ואחרית, כי אומרים בשקול דעת סכלותם כי כל מי שנקרא ראשון ואחרון יש לו ראשית ואחרית, וכתיב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, כך מצאנו מספרי אחד מטעותם שקראו שמו בהיר [קטע זה הושמט ע"י המקובלים מספר הבהיר המצוי בידינו, הע' גרשם שלום] וכך שמעו מקצת מחכמים מפיהם, ואמרו להתפלל ביום לאל אחד נברא, ובלילה לאל אחר למעלה ממנו אבל הוא נברא כמוהו, ובימי הקודש לאחר, ובעשרת ימי תשובה הרבו מבוכה ומשובה להתפלל לאחר נברא ולאחרים למטה ממנו בשאר ימות השנה, עשו בתפילתם חלוקות רבות כמזג דעתם אשר חסר, והיו דראון לכל בשר, תולעת סכלותם לא תמות, ואש פתיותם לא תכבה כי אוו לאלה ורב הרבה, ויאמרו בחסרון דעתם כי כולם דבוקים זה עם זה והכל אחד, וסכלים אלה אינם משמיעם לאזניהם מה שמוציאים בפיהם, כי באמת האל אשר בו לבדו ראוי להאמין ולו ראוי להתפלל ולעבוד ולברך ולהודות כי הוא אחד. אם אמרו כי הוא יותר מאחד כבר כפרו בתורה שאמרה ה' אלוהינו ה' אחד, ואמ' אין עוד מלבדו. אם יאמרו כי הוא אחד למה יחלקו תפילתם לאחד ביום ולאחד בלילה, ולמה יחלקו בין ימות הקודש והחול, ולמה הם מפרישים בין ימי התשובה ושאר ימות השנה, ואיך ראויים בו כל אלה החלוקות.

גם באמת יש להם לדעת, כי השם יתברך אחד ואחדותו מני קדם,  מאין ראשית ואחרית, מאין שינוי, דכת' אני ה' לא שיניתי, אם כן הוא אחד קודם שנבראו הספירות שיש להם ראשית באמת, וגם הם מודים שהספירות יש להם ראשית ואחרית, ולהם כוונת לבם בברכותיהם ותפילותיהם, הלא יכירו כי לא דיברו נכונה. אבל טח מראות עיניהם מהשכיל ליבותם.

סוף דבר כל דבריהם כמוץ לפני רוח וכקש, דברי תוהו שאין בהם ממש, הריסת התורה וסתירה, דברי מינות וכפירה, ואיך יעלה על לב כל חכם לב אם כדבריהם כן הוא שאין ראוי לברך ולהתפלל לה' הראשון מאין ראשית ואחרית עלת כל העילות שקוראים הם בלשונם לו אין סוף, והעושה כן בעיניהם הוא מקצץ בנטיעות, ואינו ראוי לחזות בנועם הישועות הידועות ליודעי השם ויראיו.
 
איכה לא נתבאר זה בתורה התמימה אשר נתנה השם לנו לחיי עולם, שכתוב בה אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד ... ואיך לא ביארו לנו כל זה רבינו הקדוש שסידר המשניות, רבינא ורב אשי שסתמו וכתבו כל התלמוד הערוך בידינו שהוא עיקר תורה שבעל פה, ואיך הניחו להיות כל ישראל טועין ונטרדין מן העולם הבא כמקצצין בנטיעות.

אוי לעינים שכך רואות, אוי לאוזנים שכך שומעות, אוי לדור שכך עלה בימיו, איך לא עצרו כח מקראי קראות ה' ולובשי אמיו, איך עצרו במילין חכמיו, הדור אתם ראו החכמים נשתנו עלינו הצרות, ועול הגלות והגזרות, האם יש בזמננו זה בכל הבלי אמונות האומות ספרים ביחוד השם יתברך יותר מאלה, ואם יאמרו כי המברך והמתפלל להשם יתברך עילת כל העילות יוצר הכל אינו נטרד מן העולם וזוכה לחיי עד ואינו נקרא מקצץ בנטיעות, אלא שהם מחשבים בסכלותם כי הוא אמונת ההמון, אך הם מיודעי סוד השם ויראיו ומחכיו לעלות במדרגה יתירה מן האחרים באמונה זו.

שוטים אלה מניחים אפילו לדבריהם הודאי ותופסים בידם את השמא, ובודאי הם שוממין בו ונשמתם בו נשמה ושוממה, ויורדים למדרגה התחתונה היפך תוחלתם וכוונתם אשר איננה נכונה. סוף דבר כל איש יודע דעת חייב להרחיק דברי סכלותם"

_________________

על הספר "מחקרי קבלה"

http://pluto.huji.ac.il/~liebes/zohar/mehkreika.doc

שלום לכולכם , אני חדש כאן בפורום.

ברצוני לציין בראשית דברי שאין לי גישה סדירה לאינטרנט (בעיקר בביה"ז וגם אז לא קבוע), ולכן שתיקה מצדי, אפי' במשך זמן ארוך, לא תחשב כהודאה - אלא א"כ אודה מפורשות.

פעם דיברתי עם אמשינאווער שוטה אחד אחר שקרא בספר "הראשון לשושלת בריסק", והיה מזועזע מן הגילוי שכל ה"גדולים" וה"מרנים" למיניהם היו בעלי יצרים ורודפי כבוד וקנוניות וכו'. כנראה שזה גם מה שקרה לפותח האשכול כאן, שמילדותו גודל על אמונות הבני-ברקים שה"גדולים" הם מלאכים סטריליים חסרי "נגיעות", והוא כ"כ מזדעזע מדברי הרח"ו. המציאות היא שכל גאון, מישראל או מהאומות, מכיר את גאונותו וכתוצאה מכך מרשה לעצמו להגדיל בחשיבות עצמו או סתם להשתולל, לפחות בינו לבין עצמו, וכך האמת, כי גאונים הם אכן אנשים מיוחדים, וכמו שאדם נעלה על בהמה בשל שכלו, כך הגאון מפני זה נעלה על אנשים רגילים. והרח"ו ללא ספק היה גאון. גם מה שהאדון "מיימוני" מזדעזע כ"כ מה"עבירות הנוראות", מסתמא כוונתו לכך שר"י נג'ארה שכב עם נער וכיוצא, ממש מצחיק. הומוסקסואליות היתה נפוצה בין הערבים בכל המזרח, וכל העדויות הכתובות מורות שחדרה גם לשכניהם היהודים לרוב, ומן הסתם גם ל"גדולים".

_________________

לוצאטי

ברוך הבא אל הפורום!

הרשה לי להעיר על דבריך, ונחכה לתשובתך והבהרתך.

א. לצערי הרושם שלי מהספר שונה לגמרי משלך. אשמח אם תבהיר כיצד מתקיים כאן "גילוי כבודו ית' על עבדיו." כדבריך. (בגילוי שדים? מכשפים? נשים הרואות מראות? חלומות?).

ב. אתה ודאי צודק שיש גישות שונות לשאלה בשדים. יש מי שמאמין שהם קיימים. ויש מי שמאמין שמותר לשאול בהם. (בוודאי כדאי לדון מה הם הישויות האלו, וכיצד השתנתה הבנת המונח הזה במשך הדורות, אבל מקומו ודאי באשכול אחר).

אמנם נראה לי כך: שגם המתירים אינם סבורים שכך יאה לעשות ואולי התירו מפני שעת הדחק, כגון למצוא ממון אבוד. אבל לקבל תשובה "מה חושבים עלי בשמים" נראה מוזר מאד, בלשון המעטה.

האם אתה אינך סבור כך? לדעתך ראוי לאדם שסבור ויודע שהוא באמת גדול מאחרים וראוי לתורת הסוד ללכת ולדרוש במכשף גוי ובשדיו?

ג. אין המילה "גוסס" כפשוטו. כבר כתבו כן לעיל ואפשר שאתם צודקים כולכם. וצדק גם מי ששאל מפני מה איני דן אותו לכף זכות כמוכם. הטעם הוא משום שהרושם שלי המצטייר מן הספר הוא שרח"ו היה אדם שחיפש אישורים לגדולתו בכל אופן, ומצבו של אדם גוסס היה קל בעיניו. מה שעניין אותו באותו רגע היה כיצד ישתמש בזה להשיג עוד מידע על עצמו "משמים". כך זה נראה לי.

(תרצה לטעון שאני פוסל אותו מפני שבעצם אני בעל המום הזה ולא הוא? בבקשה).

ד. הנידון של גאווה הוא באמת ראוי ללימוד. אמנם מן הדוגמאות שלך אין להסביר את התופעה של הספר. הדברים ראויים לאשכול נפרד, ואשתדל לפתחו. ואף אביא לינק.

והנה הוא (עוררת אותי להתאמץ...). http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2391569&whichpage=1&forum_id=1364#R_4


אולם הטענה כי "אין כאן המקום" להסביר מהי גאווה ולכן דרך גאווה שניתן לזהות אצל רח"ו אינה דבר פסול - זו כבר נראית כהתחמקות. האם אתה מבקש שאאמין לך כי יש לך הסבר לגאווה שיכול להניח את הדעת, אבל אתה רוצה שאסמוך על דבריך? יתכן שאתה צודק כמובן. יתכן שבעניי הרב איני יודע מה שפשוט לך. אבל אין דרך הפורום הזה להסתמך על הסברים שאינם כאן וזמינים לכל אדם. אם יש לך הסבר, אנא כתוב אותו באשכול על טיבה של גאווה וענוה שילונקק כאן, ונראה אם כדבריך. בוודאי אשתדל להודות על האמת ברגע שאראה אותה כתובה ואבין אותה.

ה. לגבי ההערות הצדדיות:

אם יש לך מקורות מספרי רח"ו האחרים שמדגימים את ענוותו והעדר צורך בקבלת אישורים מאחרים, כלומר שמפריכים את התיאוריה המקוממת בהחלט שהעליתי כאן, אתה מוזמן להביאם! מדוע שתניח לקוראים כאן להסתמך על קביעה כללית שניתן לחשוד בה במקום להביא ראיות ברורות, ציטוטים קצרים עם מראי מקומות, למען יראו מייד שאתה צודק והוא היה אדם גדול, לא כדברי?

ה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

דרום חוקר, האין ואבגד

תודה על תרומתכם לדיון.

למרבה הצער, הדברים סטו מן הנידון המקורי של האשכול, דמותו של הרח"ו. הם מעניינים וראוי להביאם באשכול על הרצף ההיסטורי של הקבלה. איני יודע אם יש כזה והיכן הוא...

יש לי דברים בהחלט לומר על מה שכתבתם, ולא שאני מסכים לכל, להפך. אולם אין מקומם כאן לצערי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">