לא מתכוונת להפסיק להופיע בפני גברים

אמשלום

<"התגובה הראויה היחידה האפשרית (מבחינתו) לתופעה הזו, היא דיון הלכתי שיתיר או יאסור את דרכה של אנקרי">

לאסור לא צריך דיון, להתיר לא יספיק דיון.





עולם הפוך אני רואה

תוקן על ידי - נישטאיך - 11/11/2005 2:26:15

מיכי,

יש לנו וויכוח גדול ומהותי על הגדרת תכולתה של "יהודיות", אבל איני רוצה לגזול מממללא (כמה "מ"ים וכמה "ל"ים!) את אשכולו.

***

בעניין "קול באשה", שלח לי חבר -
כד הווינא בלונדון, אזילנא לבי תיטרא, וחזינא במחזמר... כד הדרנא לארעא קדישתא, אתא לקמי ההוא צורבא מרבנן, ובעי מיני היאך חזיתי ושמעתי הני מטרוניתות, דהן פרוצות, וקולן ערוה, ומלבושן - YYY! הואיל ולא הויא לי תיובתא מעליא, אמרתי לו דחכם אחד התיר לי מטעם שאינן מישראל ואין בהן איסור. (חד, שאינן ערוה לענין זה, כעין אמו ואחותו ושאר קרובות, שעל אף שאסורות בקריבות אינן אסורות בשמיעה, ואידך, שאינן אדם כלל, מלימוד דאתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם, ושמא עוד תירוצי איכא). שמע, אזל לאתריה, ותו לא מידי...

הרב מיכי,

א. הדיון הוא מבחינתי מבעד למשקפי ההלכה. אני מסכים איתך שברמת העיקרון יש לקבל הלכה ולכוף ראשו כשצריך - וזוהי משמעותה של הלכה וודאי שקיום הלכה רק בנסיבות שזה כיף אחלה ומגניב הופכת את ההלכה לפולקלור נד ברוח.

הבעיה שלי היא אחרת. בעניינים רבים הנוגעים למין הקרוי אשה, ההלכה דאיתא קמן מבוססת על מציאות אחרת. במציאות דנן, דבקות באותה הלכה שמבוססת על מציאות אחרת חסרת משמעות ולעתים מקוממת ולענ"ד מחטיאה את המטרה שלשמה נוצרה הלכה (ותסכים איתי שהלכות שירת נשים אינם חוק תורה עלום אלא גדר שגדרו חכמים בנסיבות מסויימות).

אני מניח שגדר שירת נשים נוצר על-מנת למנוע חטאים. כאשר האשה ספונה בביתה, אז אכן שמיעת קול היא מעין חרך שמוציא אותה לאויר העולם ואולי יביא לידי מכשול. ואולם כאשר האשה נמצאת בכל מקום, ומי שחפצים בעבירה יכולים למצוא אלף ואחת הזדמנויות לממש אותה, הדגש על שירה/הופעה די מוזר (אני יודע שהדיון שלי מנקודת מבט גברית אבל אין לי אפשרות לשנות את נקודת המבט במסגרת זו).

כך, שהאשה נמצאת היום בכל מקום: בעבודה, ברחוב, בעצכח, באומנות, במוסיקה, בצבא ובאקדמיה. אבל, האשה הדתית מודרת משירה בכדי למנוע מכשול. האם באמת יש כאן עמידה על גדר של חז"ל או פורמליזם ביחס לגזירה שאיבדה את מטרתה?

ב. תרי גווני הופעות איכא בשוקא: הופעות המוניות ורועשות, שרק מתי מעט מסוגלים לכנס די קהל בשבילם, ולגביהם אני יכול להבין את ההסתייגות, אבל היא יותר בגלל מה שקורה בקהל ואין לכך משמעות מבחינת מי שעומד/ת על הבמה.

הופעות קטנות, 'אינטימיות', 'אנפלאגד' וכיו"ב - בד"כ בפני מספר אנשים קטן יחסית שיושב סביב שולחנות. אני מניח שרוב ההופעות של אנקרי הן בסגנון הזה. מה כבר יכול לצמוח מכך שזמרת מופיעה בפני כמה עשרות אנשים? נגמרת ההופעה, היא הולכת לביתה והם לביתם. בעיני זה הרבה פחות בעייתי מאשר לחלוק משרד במשותף עשר שעות ביום, כל יום, ועיני הרואות שאפילו החרדים שבחרדים לא נמנעים מכך.

ג. משמעות ערכית/רוחנית במוסיקה? לא אצלי...אני לא מבין את המושגים האלו. אני אוהב מוסיקה, היא עושה לי טוב. רוב הזמן אני שומע אותה ממכשיר, לפעמים אני מעדיף הופעה, וזה סוג אחר של חויה. ערכים? אותם אני מחפש במקומות אחרים. הם לא ממלאים אותי לגמרי, אני מודה.

________________

אתה עדיין מבולבל.

חסידי ישורון עמדו נדהמים ונבוכים עם הסתלקותו בטרם עת של מרן האדמו"ר ה'על אמונה היסטוריה וערכים' מישורון זצולק"ל (זכר צדיק, ולא קדוש!, לברכה). לאחר מספר שנים של ציפייה לשובו אלינו גוף ובשר, הוחלט למנות במינוי זמני מ"מ בכדי שלא תישאר קהל עדת החסידים כצאן ללא רועה ח"ו, וכך ניאות מרן כ"ק האדמו"ר מיציץ שליט"א לשאת בעול ההנהגה, חרף סלידתו ממוסד האדמו"רות והועבדה שהוא עצמו די לו בקב חרובים מע"ש לע"ש, ש"ס וילנא ישן וגישה לעצכח (וענוונתנותו נתגלתה שוב עם התחמקותו ממינוי נשיא הסנהדרין דפ"ת).

אני לא נשיא ולא יו"ר אלא רק מנכ"ל המוסדות. נשיא עוד אין לנו, אבל שמעתי שבארץ יש יהודי צעיר ונמרץ ובעל ניסיון בנשיאות מפלגה שהתפנה ומחפש ג'וב (אוי המדרון, המדרון...).

[ממללא,

אם אפילו מיכי הציע את בתו לדוברת ומזכירת הסנהדרין דפ"ת, האמנם לא תפתחו את המכרז לנשיאות גם בפני נשים?
ולמען הסדר הטוב, אודה שאין לי כל עניין במשרה הנעלה, ובודאי לא הכישורים המתאימים.]

שמעתי מבני משפחה שבמשפחות ראשי ישיבה ליטאיים מהדור הקודם הנשים השתתפו בשמירות שבת גם כאשר היו זרים בבית.

למיכי, בעניין יתרון הופעה ע"פ דיסק -זה הבדל מהותי שלעולם לא יסגר בין 'הדבר עצמו' ל'שכפול' שלו. ע"ד משל כמו להביט בתמונה של אדם או בפניו.
וע' "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" לוולטר בנימין.

אמשלום,
אם אין לך כישורים אז קיבלת את המינוי. אנחנו מחפשים רק כאלה.

ממללא, אני מסכים חלקית לטענה שיש התייחסות של טאבו ביחס לנשים וצריך לבחון אותה ביתר פתיחות. אך בכ"ז שתי הסתייגויות לי:
1. תקנות קשה לשנות גם אם בטל הטעם, כידוע. ולכן השאלה האם יש כאן ערך מוסף משמעותי/רוחני היא חשובה. לא התכוונתי לטעון שצריך לעסוק רק בדברים ערכיים, אבל התרת האסור ופתרונות יצירתיים לבעיות הלכתיות לא עושים רק כדי לאפשר הנאות (ואפילו חיוביות).
2. אתה מודד הכל דרך השאלה האם בסופו של דבר זה מסתיים במיטה (סליחה על הביטוי הישיר). אבל כידוע בהלכה גם הרהורים יש בהם איסור. ולרוב השיטות זה לא רק אמצעי כדי למנוע איסורים של ממש, אלא זה גופו איסור. ולגבי זה אני מוצא הבדל בין הופעה של זמרת, כאשר היא עומדת על במה והזרקורים עליה, והיא מתלבשת בהתאם, לבין עבודה משותפת. מעבר לכך, קשה לשים גדר חדה בין הופעות בעייתיות והופעות שאינן כאלה, ולכן יש מקום להכללות. זו דרכה של ההלכה.
אמנם אין לי ניסיון בהופעות (מה זה 'אנפלאגד', לכל הרוחות?) ולכן אשמח לשמוע חוו"ד של בעלי ניסיון.

באשר לאדמו"ר מישורון, הרי כיום אין מניעה שיהיה גם אדמו"ר מת. וזאת באחת משתי צורות: 1. או להחליט במותב תלתא שהוא עדיין חי ומקבל פקסים (נוסח חב"ד), או להיות טויטא חסידות (נוסח ברסלב). ולפי האופן השני אני חש לכך שמייציץ הוא בחינת מוהרא"ש ר"ל.
ואחתום בברכת מ-מי-מיי-מייצ-מייצי-מייציץ מישורון (ואהיה אנוכי הק', תולעת ולא איש, בבחינת ישראל אודסר, אסקופה הנדרסת לרגלי ת"ח).



מיכי

כיוון שלא שמענו שרבנו עט"ר מייציץ מחתן קטינים, הרי נראה שאין בו חשש מוהרא"ש ל"ע. אנפלאגד, אגב (unplugged) הריהי הופעה שאינה עושה שימוש בכלים חשמליים למיניהם (ובפרט גיטרות חשמליות) אלא רק בכלים אקוסטיים, והמחמירים יופיעו באולמות קטנים שאין בהם צורך כלל במערכת הגברה.