מדרש חז"ל שוביניסטי אנטי נשי?

למי שפיספס, בהערות 52 של המאמר של ויינרוט, מיוצגות שתי גישות, האחת של מנדלסון, והשניה של רי"ל שחולק עליו :

קוהלת מתייחס לנשים באומרו "ראה חיים עם אישה אשר אהבת" (קוהלת ט, ט), אך גם "ומוצא אני מר ממוות את האישה..." (שם, ז', כו'). כדאי להזכיר שלפני כמאתיים שנה כתב הפילוסוף היהודי משה מנדלסון פרוש לספר קוהלת, ברוח ההומניזם האופטימיסטי של המאה השמונה עשרה. מנדלסון מתייחס לדבריו על של קוהלת ואומר ששלמה מצא מר ממוות את האישה כי היו לו שבע מאות נשים ושלוש מאות
פילגשים. אילו הייתה לו אישה אחת, אשר אותה היה אוהב מאוד - לא היה אומר זאת. פרופ' ליבוביץ' מציין
בהקשר זה במאמר מוסגר "ידוע לנו עומק היחסים שבין משה מנדלסון ובין פרומה אשתו ועל האהבה ביניהם
ממכתבים שנותרו בידנו". עם זאת, פרופ' ליבוביץ' אינו מקבל הסבר זה ומציין: "פירושו של מנדלסון הוא
פירוש יפה, אך קוהלת אינו מוצא מר ממות שבע מאות נשים, אלא את האישה, אותה אישה עצמה שעליה הוא
אומר: "וראה חיים עם אישה אשר אהבת". הסברו של פרופ' ליבוביץ' הוא על כן בפשטות כי: "קוהלת בוחן
את כל תענוגות הגוף, ואהבת אישה בכלל זה, ומוצא שהכל הבל". כלומר, השלילה שבדברים אלו, כמוה כשאר
דברי קהלת הקובע כי הבל הם כל פעולותיו הגשמיות של האדם, ואם הוא נמשך אחריהן, סופו שהן מוליכות
אותו לעבר פי פחת.