בס"ד
חסדי ה' אזכיר תהלתו יספרו.
בעשרת ימי תשובה העבר ראיתי בעיתון "די צייטונג" מודעה "שמחפשים כליה לאיש שיש לו
סוג דם "O" blood type 0
המודעה תפסה את עיני.
נזכרתי שלפני כמה שנים כשעוד למדתי במתיבתא היה פעם שהיו מחפשים לאיזה חולה דם סוג O negative , ובאו שמה כמה אנשים מביקור חולים דראקלענד קאונטי לערוך בדיקות על כל בחורי הישיבה בערך 300-400 בחורים, ומכל הבחורים לא נמצאו רק שני בחורים שהיו להם סוג דם זה, ומאז ידעתי שדם שלי יש לו איזה חשיבות כיון שלא מצוי כ"כ. ועכשיו שראיתי מודעה הנ"ל הרגשתי שנפלה לי איזה הזדמנות להציל נפש אחת מישראל. המודעה לא נעלמה מרעיוני כל היום ונמשך לכמה ימים בלי יכולת להסיח דעתי מזה, וכמעט שהרגשתי שהמודעה מדברת אלי והחלטתי להתקשר למספר הטעלעפאן שפורסם.
בצד השני של הקו נמצא עסקן חשוב מפורסם וסיפר לי שהמדובר הוא אדם חשוב ויקר בעל צדקה וחסד העומד באמצע שנותיו ולא נמצא במשפחתו מי שיהיה מתאים להיות תורם וע"כ הם מוכרחים לבקש תורם מבחוץ. אמרתי לו שלפי ידיעתי יש לי סוג דם זה ואני מעונין לתרום. העסקן שאל אותי האם דברתי עם אשתי בענין, ועניתי בשלילה. העסקן הסביר לי שאינו כדאי להתחיל איזה בדיקות לפני הסכמה של המשפחה.
באותו יום באמצע ארוחת ערב פתחתי את העתון באותו דף של המודעה ונכנסתי בדין ודברים בענין זה עם אשתי וכמסיח לפי תומי ספרתי לה שיש לי סוג דם O וכבר דברתי עם העסקן בענין זה, ולפלא בעיני שלא התנגדה בדבר וענתה ואמרה שאינה יכולה לדבר דבר מטוב עד רע, וזה תלוי רק ברצוני וההחלטה בידי. דבר זה כבר היה רמז מן השמים, שתשובה זו היתה נגד טבעה שבד"כ היא נבהלת מכל דבר קטן ובפרט דבר שמקושר עם דם וכדומה לזה.
למחרת חזרתי להעסקן עם בשורה טובה שאשתי אינה מתנגדת והננו מוכן להמשיך לדון בדבר. העסקן שאל אותי האם אני מעוניין גם לשתף את הורי והוריה בנידון ואמרתי לו שאיננו רוצה לספר להם רק אחר גמר הדבר כדי שלא לגרום להם בהלה ומורא.
העסקן אמר לי שכהיום נחשב ביה"ח מאנטפיורו בבראנקס נ.י. המומחים בדבר זה, ואשר שם נמצא הרופא המומחה והחשוב ר' משולם גרינשטיין נ"י Stuart Greenstein וגם הם מתמחים מאד באפשרות לעשות הניתוח בדרך Laparoscopic אשר בדרך זה יש מיעוט יסורים והחלמה מהירה, והחלטנו שאי"ה תיכף אחר החג יתחילו לעשות בדיקות לראות האם מתאימים שני סוגי הדם וסוגי מרכבי הגוף דהיינו של התורם והמושתל וגם להיות בטוח שאני נמצא בבריאות השלימות מאה אחוז כי רק אז יתנו לי אישור להיות תורם.
בערך שני שבועות אחר החגים נפגשנו בפעם ראשונה אני והמקבל בבית החולים, הפגישה היה מרוגשת כמובן. השלב הראשון היתה קבלת דם משניהם ועירבו אותם ביחד לראות אם יש איזה צד התנגדות. גם היה לי הזדמנות לפגוש עם הרופא דר' גרינשטיין יהודי יקר עם לב חם ובעל מידות תרומיות. וגם נפגשתי עם הקארדענעטער של מחלקת ההשתלה אשר פעולתה לעמוד על הזכויות של התורם שלא יקופח בשום אופן, ולעמוד על משמר הבדיקות לוודאי שהתורם נמצא בבריאות השלימה.
למחרתו קבלתי הודעה שתוצאות הבדיקה היתה חיובי, ושהכליה יכולה להתאים עם האיש המקבל, והשלב הבא הוא שעלי לעבור כל מיני בדיקות על מצב בריאותי ובפרט על פעולת הכליות.
למשך כמה שבועות עברתי בדיקות כלליות ופרטיות על פעולת האברים שבגוף כולל כל מיני בדיקת דמים, השתנה, הלב, ראיה, כבד, כליות . Cat scan, EKG, Chest x-ray וכו' וכו' וב"ה על רחמיו וחסדיו הגדולים כולם כאחד חזרו בתוצאות טובות והוכיחו על בריאותי השלימה, נפלאתי להרגיש ולחיות בעצמי בעברי כל מהלך הבדיקות בטכנולוגיה משוכללת איך שהגוף הוא עולם קטן בפני עצמו מורכבת עם הרבה איברים שהנשמה תלויה בהם ונזכרתי במאמר חז"ל שדרשו על הפסוק "כל הנשמה תהלל יה", שעל כל נשימה ונשימה תהלל יה, כן יעזור ה' להלאה עמו"ש.
גם נפגשתי עם הרופא שיעשה חלקי בהניתוח (שהניתוח נעשה ע"י שני רופאים אחד להוציא את הכליה מהתורם ואחד להשתלה בהמקבל שהוא היה דר' גרינשטיין הנ"ל) הרופא הוא רופא צעיר מומחה בניתוחי לאפראסקאפיק, הרופא הסביר לי מהלך הניתוח ומעלת עשייתו דרך לאפראסקרפיק, ומהלך הדבר הוא כדלהלן: שעושים חורים קטנים בגוף התורם להכניס דרכם כלי הניתוח וגם מצלמה, גם מנפחים שמה רוח (gas) לרומם קצת את הבטן ולהרחיב את מקום העבודה, והרופא רואה את מעשיו ע"י ראיה על המסך (screen) והכליה מוצאת דרך חתח בגודל של כמו 10-8 ס"מ בלבד, וזמן השהיה בביה"ח אחר הניתוח הוא יום או יומיים ואח"כ החלמה של ימים ספורים בלבד וגם הכאבים הם מועטים.
בינתים התחלתי לפקוד על דלתי צדיקים ואדמו"רים ה"ה כ"ק אדמו"ר מטאהש, סקולען, סקווירא שליט"א, גם דברתי עם הגה"צ רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א וכלם כאחד ברכו וענו ואמרו שזה דבר גדול מאד, ובעזהשי"ת יעבור הדבר בשלום ובלי שום מכשול...... וכו' וכו' .
הניתוח נקבע על יום ד' פרשת וישלח בבוקר , וביום ב' מקודם הלכתי עוה"פ ביחד עם המקבל כדי לעשות הבדיקה האחרונה ועוה"פ לערבב הדמים, וקבלנו הוראות על יום הניתוח.
ביום א' וב' התחלתי להרגיש קצת חבלי ניתוח, אבל ביום ג' חזרתי לאיתני הראשון, וב"ה יכולתי להמשיך במצב רוח גבוה ובישוב הדעת גמורה עד הניתוח ממש.
ביום שלפני הניתוח ספרתי להורי מכל הענין וקבלו זאת בשמחה וברכו אותי על זה, אבל עוד לא ספרתי להורי אשתי שידעתי שיהי' קשה להם לעכל ידיעת הדבר לפי תכונת נפשם.
ביום ד' פ' וישלח קמתי לפני עלות השחר והלכתי למקוה לטבול ולהכנות לתפילה, וכשעלה השחר הלכתי לביה"ח עם אשתי תחי' ונפגשנו שם עם המקבל ואשתו ואחיו, לאחר חצי שעה קראו אותנו לחדר המתנה, התפללתי ביחידות שחרית בחמימות, והחלפתי שמלותי לכבוד הניתוח, שני הרופאים וגם רופא אניסטיגיאליגי באו לדבר אלי על מהלך הניתוח וההרדמה והנהיגו אותי לחדר ניתוח.
חדר הניתוח זה עולם בפני עצמו, זה היה לי פעם ראשונה שראיתי חדר ניתוחים, זהו חדר גדול שעובדים שמה צוות כמו עשרה אנשים כל אחד במשימה אחרת, הבאתי עמי ספר רזיאל המלאך, וספר נועם אלימלך שקבלתי מכ"ק אדמו"ר מטאהש שליט"א, והם כבר ידעו שמניחים אותם תחת הכר לסגולה, נשכבתי על השלחן ותיכף ומיד התחילו האחים והאחיות של חדר הניתוחים לעבוד על כל חלקי גופי, זה על ראשי וזה על ידי וזה על רגלי ועל שאר חלקי גופי כל אחד במשימתו בהכנת גופי לניתוח, רציתי להישאר רגוע בשלוות נפשי ולא להיכנס ח"ו בדיכאון ממחזה הנבהלת הזה, נזכרתי בהעובדא שמסופר על הרה"ק בעל דברי ישראל ממודזיץ זצ"ל שפעם היה לו ניתוח ולא רצה להיות בשינה בשעת הניתוח והחליף שינתו עם ניגון ארוך שחידש בשעת הניתוח על הסליחה "אזכרה אלהים ואהמיה" ניגון ארוך ומרוגשת מאד ונכנס מתוך כך לדביקות גדולה ולא הרגיש כלום, סגרתי עיני והתחלתי לנגן את הניגון הזה החביבה עלי מאד, אבל לא ידעתי כמה זמן נמשכתי ככה כי מן הסתם נרדמתי מיד מחוזק תרופת המרדים ואני לא זוכר יותר....................................
כשהתעוררתי מההרדמה כבר מצאתי את עצמי בחדר "ריקאווערי", ורציתי לראות האם אני ער לגמרי והתחלתי למנות את שמות כל ילדי בלי עין הרע כסדר מולדתן, ויפג לבי להאמין שאני נמצא כבר אחר המעשה ונתתי תודה לה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה ושהדבר עבר בשלום ובלי שום מכשול, שאלתי עבור מצב המקבל וענו שהוא עוד נמצא באמצע הניתוח, בינתים הרשו לאשתי ולאשתו ואחיו של המקבל לראות מצבי ולדבר עמי.
לאחר שעה וחצי בא אלי דר' גרינשטיין הרופא של המקבל בבשורה טובה שההשתלה עבר בהצלחה גמורה, ובלשונו "שהוא שידוך טוב ומתאים" עניתי "יה"ר שיהי' קשר של קימא", המשכתי לדבר עמו על כמה ענינים שונים כמו מאכלי שבת החביבים לו כמו טשאלענט קישקע וצוויבעל קוגעל, עד שאמר לי שהוא מאוחר יום אחד בהשיעור דף היומי והוא ממהר.
לאחר שעה קצת ראיתי שמביאים את מחותני מחדר ניתוח והניחו אותו לידי, אמרתי לו "שלום עליכם ר'..... והוא נענה לי בחיוך אבל לא היה במצב לדבר, אבל לאחר קצת זמן כשהתעורר לגמרי משינתו יכולתי לדבר עמו, שאלתי בשלומו והוא שאל בשלומי ומה השעה הוא עכשיו וכו' וכו'.
משך כל הזמן לא הרגשתי שום כאב מהנתחים כי כל אחד מהם היה מכוסה בניתוח פלעסטיג יפה ומתוקן, רק הרגשתי קצת אי נעימות מהלחץ של הgas שהכניסו בשעת הניתוח אבל העובדים הקילו לי ע"י שהניחו כרים חמים עליהם.
בערב בשעה 7:00 הובילו אותי לחדר בקומה 7, נפגשתי שם עם שלשה מאחי שבאו לבקר ודיברנו יחד במצב רוח מרומם, ואחד נשאר עמי כל הלילה, לא ישנתי הרבה כל הלילה אבל היה לילה רגועה בלי יסורים רק קצת לחץ מגזים כנ"ל.
בבוקר יום ה' קמתי מהמיטה והפרידו כל הiv מגופי, התפללתי שחרית ואכלתי קצת ארוחת בקר, והלכתי לבקר את מחותני דהיינו המקבל ששכב שני חדרים הלאה, מצבו היה קצת קשה, מחובר לכמה מיני רפואה כמובן, אבל הרופאים היו שבע רצון מההשתלה ואמרו שבעוד יום או יומים יקל הדבר הרבה, לא חזרתי להמיטה כל היום כי הרגשתי יותר טוב בעמידה ובישיבה משכיבה, וגם לא הצרכתי לקחת Painkiller או איזה תרופות.
כפי שכבר אמרתי מקודם עדיין לא סיפרנו להורי אשתי, אשתי סיפרה היום להוריה כל הענין וקיבלו את זה בחמימות ובשמחה והתקשרו אלי מיד ובירכו ועודדו אותי על הצעד הזה.
למחרתו ערב שב"ק לאחר תפילת שחרית לקחתי מקלחת חם לכבוד שב"ק ולאחר חצות חזרתי לביתי בשטומ"צ, ותהלה לקל בא שבת בא מנוחה היה לי עונג שבת, כל ילדי היו מסודרים אצל אחי וגיסי היקרים, יכולתי להתפלל, לאכול, ולישון כרגיל וביום א' בבוקר כבר הלכתי לביהמ"ד לתפילת שחרית ב"ה.
ביום ג' פרשת וישב הלכתי שוב להרופא לבדיקה והיה שבע רצון ממצבי ואמר שאני יכול לחזור לעבודתי ואין צורך להיות כלוא בבית, רק אמר שאהי' זהיר לעשות בדיקה רגילה על בריאותי פעם אחד בשנה.
גם הלכתי לבקר את המחותן ומצאתיו עומד על רגליו ועושה כבר הכנות לילך לביתו וב"ה הוא מרגיש בכי טוב וגם הרופאים הם שבעי רצון מכל מצב ההשתלה, נפרדנו לשלום בשמחה ובשלום ובטוב לבב.
ובזה הננו להודות ולהלל להשי"ת שהנחנו בדרך זה ונתן בלבי בינה ודעת ורצון להציל חייו של איש אומלל מאחינו בני ישראל, וב"ה וברוך שמו שהדבר עלה לי בקלות בלי שום מכשול ובלי שום יסורים כלל, כן יעזור ה' להלאה עד זקנה ועד שיבה בבריות גופא ונהורא מעליא ולראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות אמן.
ועתה הננו פונה בזה לאחב"י קול דמי אחינו זועקים אלינו מן המחלה הזאת חוסר פעולת הכליות, יש לדאבונינו כמה וכמה נפשות אומללים שסובלים ממחלה זאת וע"י השתלת כליה יכולם להצילם ולהביאם לחיים חדשים בעזהשי"ת, הדבר יכולה להעשות עם השתדלות קטנה, ובזכות המצוה יתברכו ממקור הברכה לאריכת ימים ושנים עד ביאת גואל צדק אמן
 |
|
|
UNBELIEVABLE
