תיקון נוסח התפילה לפי כללי הדיקדוק מותר?

הגית שם השם לפי מנהג הספרדים יש בה צליל של קמץ רחב בהברה אשכנזית. המדקדקים לא אומרים את שם השם בהברת התנועה הנשמעת כמו פתח.
והשתא דאתינא להכי ראוי לציין שמה שכתב מרן המבחר זיע"א להאריך בדלי"ת של אחד בקריאת שמע כמעט לא מצוי אצל אחינו האשכנזים. וזה למה?כי לא אומנו שדלי"ת רפויה נשמעת כמו אות זי"ן רפויה (בנגיעה קלה של הלשון בשיניים)ולא כמו ה D . באותו עניין יש לציין גם את העניין של התי"ו הרפויה שהיא כמו TH או לפי האיטלקים כמו D ולא כמו S שהיא הגית אות אחרת לגמרי וכמובן לא T שהיא תי"ו דגושה לפי בג"ד כפ"ת בראש מלה.
עברית קשה שפה- מי אמר שלא?
ועוד בנושא, יש הרבה הברות נסוגות לאחור ומלעיל ומלרע שאדם דש בעקיביו. לדוגמה: סוף פסוק במלה "אני" (שמרה נפשי כי חסיד אני) הגייתה במלעיל "כי חסיד אאאאאאני".
ועוד בנושא:
ברכו את ה' המבורך גם שונה.
בסידורי הספרדים ה"מי"ם" מופיע דגוש והוא שו"א נע,
הMEבורך ובסידורי האשכנזים מופיע ללא דגש הMבורך.
מעניין.וזה עדיין לא סוף פסוק.
ועוד ראינו שהספרדים מקפידים בהרפיה של האות גימ"ל ב"שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה" שנשמע כמו "שלא נרע לריק שאחרת (אם הגימ"ל בהברתה המלאה) אז משמע שעבודה זרה יש בה ממש שכן אפשר לגעת בה והוראת "נגע לריק" משמע מלשון יגיעה ..ויהי רצון שלא נגע לריק. אמן.
ולכל המעוניינים אפשר לפתח את הנושא הזה הלאה.
בברכה מ.צ.

מ.צ.

סחתיין על הידע וההשקעה

בנוגע לש ה' ב"ה אין הבדל בין הקמץ ב"נ" לכל קמץ אחר .

ולשומעים ינעם ועליכם ועליהם תבא ברכת טוב.

מצ אתה בעניין חזק, אבל לא כל אחד יודע להגות את שם ה' כמו שאתה מציע

חןחן לשומעים ולמבקרים:
רמתא
ולשומעים ינעם. מר אבי זצ"ל ידע ויבדל"א חביריו יודעים.בדרך כלל ה"חבר'ה" מ"פורת יוסף" המבוגרים יותר ידעו את ה"קונץ". ומעשה שהיה עם חכם יעקב קצין זצ"ל(ששם מבטאים את זה עצין.ופעם שם הזמינו אותי לעידוש ...ואחרי שניה הבנתי שמתכוונים לקידוש) שאחד מהרבנים האשכנזים העיר לו על עניין הגיית ה"נ" של שם ה' . ענה חכם יעקב ואמר לו: אתם האשכנזים לא כל כך מבחינים בזה אנחנו מבטאים את זה עם הברה בין פתח לקמץ קטן.
אשדוטוב
צודק אבל לא נורא,זה אפשרי. זה חצי קמץ קטן כזה.