אזורי,
ייש"כ!
סוף סוף מובא הסבר מציאותי-אובייקטיבי ויפה מתפרש ה"כשם", דהיינו כשם שלבתו פשיטא שהיחס הראשוני אליה הוא כבת ולא כאשת אח [ואף לא מעט לכא' שהרי בכלל בטל יחס אשת אח כלפיה כמו שני אחים הנשואים לשתי אחיות וכ"ש לבנות דודות שקשר זה כלל לא נכנס למשוואה], כך צרת הערוה למרות שהיא כבר כן נחשבת כאשת אח, יש כאן גם תערובת היותה צרת הקרובה וע"ז "אין לך בו אלא חידושו" שתדחה מצות יבום "אשת המת" לאו דאשת אח.
צירפתי את ה"אין עדל"ת שיש בו כרת" בין מצד ההיגיון שגם סברתך חידוש הוא לומר שדי בה כשלעצמה להפקיע את המצוה ובין מהנדמה שכך יוצא מהסוגיות [מהן אני כרגע בגדר "יוצא"]. ואין להקשות שאם כן ייחלש גם לאו ["שם"] דאשת אח במקביל להיחלשות העשה ["שם"] דאשת המת בגין היחס הנוסף של צרת הערוה מלבד היותה אשת האח, שמאחר והוא לאו שיש בו כרת כל שאין המצוה בשיא הדרגה, אין לה לדחות, אך הל"ת סו"ס נשאר כזה שיש בו כרת. [אך אם סברתך דיה כשלעצמה לק"מ בלא"ה.]
*****
אשכול נושן על מצות יבום,
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=188812
תוקן על ידי - ווטו1 - 24/11/2005 8:08:58
|
|
