דעתן קלה או בינה יתירה ?

חז"ל אמרו (נדה מ"ה:)
"...דכתיב (בראשית ב) ויבן ה' [אלהים] את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש"

ועוד
"ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר (מלכים א כא) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא" (בבא מציעא נ"ט.)
במילי דעלמא אומרת הגמ' דיש להוועץ בה.

מאידך (שבת ל"ג:) "נשים דעתן קלה עליהן".

איך מתיישבות האימרות הללו ?

(לבל יהפוך האשכול לבמה לאמירות הומור,יאמר לי
ההומוריסט מתי לאחרונה הוא הבין את אישתו כראוי ?)

ל TCH וכו'

התירוץ ששמעת נקרא "אפולגטי", היינו מתנצל, נוסף לכך שאינו נכון.

אי אפשר לנתק את המילים "דעתן קלה" מהקשרן

דוגמאות, אסור להתייחד עם שתי נשים כי דעתן קלה ומחפות זע"ז = מה הקשר להסבר ששמעת ?

הלאה, דעתן קלה , ולכן לא מוסרים להם לכתחילה פיקוח נפש בשבת (פי' הרמב"ם עפ"י כ"מ וב"י וכ"פ בשו"ע) = מה הקשר ?
ועוד המון מקומות שההקשר שלילי [כמו בדיקת חמץ לירו', וניקור ושחיטה ליש"ש ועוד] .

אני לא מאמין שהגישה לנושא היא התנצלותית, ויש המון ראיות לא כך.

תארו לעצמכם שהיום היה נוהג עדיין דין עבד כנעני, אפשר למכור אותו, אם הורגים אותו פעמים שלא חייבים, אם הרגו לך אותו תקבל כסף, אתה יכול לחתן אותו עם מי שאתה רוצה, למכור לו את הילדים וכו' - דברים שששום אוזן אנושית לא תשמע היום, וכל תירוצ הדרשנים לא יעמדו להם כאן.

התורה לא אמורה להסתדר עם הנורמות שלנו, ויש הרבה להאריך בזה, וכמו שכעסו מאוד כאן כשהביאו את הגמ' (לפי פי' הרמ"א שנפסק להלכה) שיש דין להקדים איש לאישה בהצלת נפשות.

כל נסיון להתאים את התורה ל"איזם" כשלהוא נדון מראש לכישלון, בין אם זה "הומניזם", "פמיניזם" או כל אחד אחר.

כל אלה הם נימוסיים, היינו נקבעו לפי הבנת האנשים, והתורה לא, והראיה שבמשך אלפי שנים לא חשבו כך, וכי התורה תתאים את עצמה בכל דור לפי האיזם התורן ?

הנושא עמוק וארוך, וצריך לקרוא כאן למיימוני שיישב ההדורים, אבל כלך לך מתירוצים טיפשיים שכל מי שידיו לו קצת בהלכה יודע לפרוך.


תוקן על ידי - צולניק - 18/11/2005 13:42:36

חביבי היקר מאוד.
הרעיון שהבאתי הוא אכן נכון ויפה.
דעתן קלה הוא יתרון יחד עם חסרון.
אסור להתייחד עמן מפאת דעתן הקלה אך זה לא אומר שהן ניחונו בתכונות שליליות בלבד!
בתחום מסויים יש לנשים יתרון על הגברים בזכות דעתן הקלה שהיא עצמה מהווה חיסרון במקרה אחר כמו בדיוק חסרונם של הגברים באותו התחום המהווה יתרון בענייני עסקים וכדומה כמו בנושא ההתייחדות שהוזכרה.
זהו לא פמיניזם אלא הבנה קצת יותר מעמיקה ופחות פרמיטיבית בנושא בסיסי.
למען הסר לזות שפתיים הריני להדגיש שבמילה פרמיטיביות כוונתי לאלה שהורגלו לחשוב כפי שנוח להם.... ולא לדעת התורה וחז"ל חלילה.


תוקן על ידי - tcyhj - 18/11/2005 15:25:30

החמצת את הנקודה בדברי, כנראה שלא ביארתי מספיק לכן בקיצור אבאר שוב.

אתה הסברת שמשמעות הביטוי "דעתן קלה" הכוונה יכולת לעסוק במספר דברים בו זמנית וכדו' בלי להשקיע ריכוז גבוהה מדי בדבר אחד.

אולם חז"ל אמרו את הביטי דעתן קלה ביחס לדברים שאין להם שום קשר לריכוז או יכולת ריבוי משימות, כמו מה שאי אפשר לסמוך עליהם בדברים עם טורח מרובה (כמו בדיקת-חמץ או ניקור אחוריים), או שאי אפשר לסמוך עליהם שישמרו אחת את השניה מחטא משום שדעתן קלה ומחפות אחת על השניה,
ומה הקשר בין הדוגמאות הנ"ל למה שאתה אמרת, יכולת לריבוי פעולות וכו' ?

הקיצער, זה נכון שנשים בד"כ יכולות לעשות משימות כאלו יותר טוב (לכן בד"כ נשים היו מזכירות, אבל יש עוד סיבות אחרות לזה) אבל להגיד שזאת כוונת חז"ל זה קישקוש דרשני קלאסי, שטוב לציבור פשוט בלי חוש ביקורת המנותק מהידע ההלכתי.

סליחה על הבוטות, אני מתקיף את המרצה לא ח"ו אותך.
שיהיה לך שבת שלום.

תוקן על ידי - צולניק - 18/11/2005 15:40:45

קיבלתי באישי מ* eli_7 *

פירושו של 'דעתן קלה' הוא לא ח"ו שאין להם דעת, אלא שהיא קלה. כלומר, הם בקלות יכולות לעבור מנושא לנושא, בלי לפגוע באחד מהם. לעומת זאת גברים, 'דעתם כבידה' אם תוציאו אותם מהריכוז בנושא אחד והם יעברו לנושא אחר, הם יתקשו לחזור שוב לנושא הראשון.
ב'דעתן קלה' יש מעלות רבות, במיוחד כמי שצריכה לגדל ילדים, לנהל משק בית ועוד בו זמנית, מצד שני יש בזה חסרון, שאין להן אפשרות של נתינת דעת מוחלטת לנושא הנידון ללא הסחת דעת, ולכן יתכנו המצבים שתוארו בגמרא שם. הראיה לכך שלא מדובר ב'קלות דעת' כפי שמקובל לכנות היום את מי שלא רציני הוא, שחז"ל לא כתבו : דעתן קלה, אלא דעתן קלה עליהן...