למה אנשים מזלזלים בתורה ?

.


האם מותר לשרוף את הספר "פרנהיט 451" ?

כיון שאין אתה נמנה עקב ערכיך המוסריים על שורפי ספרים, האם תסכים לדרוך עליהם ?

באבא,

לשאלתי, ענית לי: "אני לא מכיר (ביקשתי שאם יש בבקשה להראות לי) עמדה מוצהרת (!) כסיפא שבדבריך שטוענת שיש חלקים מהתורה שנבחרו לקרב ושיש חלקים מהתורה שהם קצת מחוץ לתחום."
דומני כי לא הבהרתי עצמי כראוי - לא זו היתה טענתי.
העובדה שיש ספרים מסויימים שנכנסו לתוך הדיון ההלכתי במהלך הדורות, והפכו לחלק בלתי נפרד ממנו, ולעומתם יש אחרים שלא נכנסו אליו (ואיני מדברת על כאלה שהודרו ממנו בכוונת מכוון, אם משום סלידה ערכית מדבריהם ואם משום סיבות אחרות), היא הנחת יסוד. השאלה מדוע קורים תהליכים כאלה של קירוב וריחוק, היא שאלה חשובה ומעניינת, ואני בטוחה שניתן לענות עליה מכיוונים שונים (סוציולוגיים, היסטוריים, פוליטיים וכו').
בדברי לא התייחסתי אל השאלה הזו כלל, אלא ניסיתי להבין האם יש כאן שתי עמדות חולקות (שלך מחד ושל כולי עלמא מאידך ), לגבי סמכות ההכרעה מהי "תורה" ומהי "הלכה": האם ה"תורה" היא מה שנאמר ע"י חז"ל בכל כתביהם המוכרים לנו (כולל התוספתא, המדרשים והירושלמי, וכולל כל מה שאולי היה קיים אך לא נשתמר בידינו ), או שמא, "התורה" היא מה שחכמי ישראל לאורך הדורות קראו לו "התורה" - קרי: בבלי, ראשונים (ומי נכלל בהם? האם כל חכמי הדורות ההם נכללים בהגדרה 'ראשונים'? ומדוע לא?) וכו'.

[ושאלתי בעינה עומדת...]

בבא

מה קרה לך ? תפסיק לשפוך את חמתך על עצים ואבנים ( ספרים ).

לא טענתי מעולם נגד החובה לנהוג כבוד בספרי הנ"ך . אנו מתייחסים לכתוב בהם כאל דברי הנביאים . אולם אין בכתוב בהם כל רלוונטיות עבורינו.

גם הזוהר שוכן כבוד בארון הספרים שלי ואפילו בתקליטור המחשב . והוא מהווה חלק מהיצירה של הוגי הדעות היהודיים.

ההתנהגות בחיי היום יום שלי - לפי פסקי השו"ע,

תלמיד

"לגבי האתגר האיטלקטואלי בלימוד הגמ' , לא כתבתי כי הוא מהווה תנאי ללימוד . אלא כי העדרו הוא הסיבה שלא לומדים אותם במציאות בישיבות".

בסדר, פשוט קודם הבנתי את דברים כר"ל שתנאי ללימוד התורה הוא הרגשת סיפוק אינטלקטואלי.

ועל עצם הדברים יש להשיב.

א)שוב אומר, שמדובר בקשקוש מוחלט (להמחשה עיין בדפי מידה טובה של הרב מיכי)
ב)על מי שסובר כך יש להמליץ (כמו שהזכרתי קודם):
"דמר רבי מנא כי לא דבר רק הוא מכם ואם דבר רק הוא מכם למה שאין אתם יגיעין בו" (ירושלמי שבת פ"א ה"ב)

בקשר לדברי הנביאים - אולי תענה לי סוכ"ס, אז לשם מה הם נכתבו ???

אמשלום

אני לא בטוח שהבנתי אותך אבל אני אנסה.

<או שמא, "התורה" היא מה שחכמי ישראל לאורך הדורות קראו לו "התורה" - קרי: בבלי, ראשונים (ומי נכלל בהם? האם כל חכמי הדורות ההם נכללים בהגדרה 'ראשונים'? ומדוע לא?) וכו'>

לא יודע.
אבל אני יוצא מנקודת הנחה, שבין אם כאפשרות הראשונה בין כאפשרות השנייה, שחכמי ישראל לאורך כל הדורות כן (!) קיבלו את הנ"ל כתורה בתור יחידה אורגנית אחת שלמה, והשאלה היא מדוע לא שמו לב אליהם מספיק.

עניתי לך ?

תוקן על ידי - הבאבא_תור - 22/11/2005 13:50:38

תלמיד,
מי חייב אותך לשמור את פסקי השולחן ערוך? פסקיו של מיסטיקן שחי בצפת רווית המיסטיות.

באבא,

ענית לי. תשובה מתחמקת מעט, או לפחות כזו שעושה הרמוניזציה בין שתי עמדות מנוגדות (לטעמי) - מחד, אתה טוען שאתה מקבל את הכרעת חכמי הדורות בדבר התכולה של המושג "תורה" (במובן המחייב הלכתית), ותוך הבנה שהתוספתא והירושלמי נמצאים בתוכו, אך מאידך אתה קובל כלפי אי הכללת הנ"ל באופן מספק בעיון ובדיון...
ומדוע זו סתירה פנימית? כיוון שלענ"ד, לו היו התוספתא והירושלמי חלק אינטגרלי ממשי מאוצר הידע והלימוד לאורך הדורות, לא היתה לך סיבה להתרעם עכשיו. מכאן, שהם לא נכללו בהגדרת "תורה" של חכמי הדורות, לפחות לא באופן מחייב והכרחי כבבלי והראשונים.

[אין לי בעיה עם סתירות פנימיות שזוכות להרמוניזציות אישיות (להיפך - אני מכבדת זאת מאוד, ונוטה להשתמש בהן לא מעט ) אבל במקרה הזה, אני חוששת שאתה חושש מ"ללכת עד הסוף" עם הטענה שלך...]



תוקן על ידי - אמשלום - 22/11/2005 14:08:21

אריק

מה אתה אומר ? . פסקי המיסטיקן הזה שגר בצפת הינם הכרעה בין פסקי הרמב"ם הרי"ף והרא"ש. ופיסקיהם מבוססים על דברי הגמ' כל אחד לפי מה שלמד אצל רבותיו - כיצד הם למדו את הסוגיות . דברי הגמ' הינם סיכום הדברים שנמסרו לנו ע"י משה רבנו מפי הגבורה איש מפי איש.
אין דברי אף אחד - אפילו יהיה צדיק נביא או תנא , - אם נאמרו מדעתו ( ככל שתהיה רחבה ) - אינם מחייבים איש !!! .

ולכן אני מקיים את מה שנפסק בשו"ע ( בלא הפסקים המבוססים על הקבלה כמובן )