בפרשת וירא פרק י"ט פסוק א' נאמר: "ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט יושב" וכו'.
רש"י במקום מקשה "ויבאו שני המלאכים" , ולהלן קראם אנשים? קשה לרש"י למה בתחילת הפרשה (פרק י"ח פסוק ב')
נאמר: "וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים" וכו' ואילו כאן נוקט הפסוק בלשון מלאכים?
מתרץ רש"י, "כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים" כלומר אצל אברהם היתה שכינה עמהם ואילו אצל לוט לא היתה שכינה עמהם ולכן קראם מלאכים.
לפי זה קשה
בפרק י"ט פסוק י"א נאמר "ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח. ויאמרו האנשים אל לוט" וכו'
יש סתירה בין הפסוקים
בפרק י"ט פסוק א' נאמר "מלאכים" ואילו באותו פרק בפסוקים י"א וי"ב נאמר "האנשים".
למה שינה הכתוב?
ועוד קשה
בהמשך הפרק בפסוק ט"ו נאמר: "וכמו השחר עלה ויאיצו 'המלאכים' בלוט לאמר" וכו'
שוב חוזרים למלאכים?
בפסוק ראשון נאמר "מלאכים"
בפסוק י"א נאמר "האנשים" ואילו בפסוק ט"ו נאמר "מלאכים".
למה שינה הכתוב בין הפסוקים?
תוקן על ידי - ac22 - 23/11/2005 8:13:40
נשלח ב-23/11/2005 08:16
ac22
לא הספקתי לסיים ליקרוא וזה מעודכן
אשריך
נשלח ב-23/11/2005 08:19
הרב דולינסקי מפיץ את שאלותיו ברשת, ומדוע שלא יזכה גם אותנו...
נשלח ב-23/11/2005 21:03
דולינסקי,
שאלתך היא שאלת הרבינו בחיי ומתרץ שהיו אנשים ממש ומלאכים ממש רק שעשו שליחות המלאכים. תירוץ נוסף - שבשבעת המעשה קרואים אנשים ולאחר כך, משסיימו, נקראים מלאכים.
נשלח ב-23/11/2005 21:05
כן אבל על רש"י עדיין קשה כי הוא שואל סתירה והתירוץ שלו לא מובן לאור הראיות הנוספות
נשלח ב-23/11/2005 21:58
לא קשה. זוהי לא המצאת רש"י אלא מדרש חז"ל וההסבר בזה שבשעת פעולתם, כדברי הבחיי, שהיתה שכינה בהם, כונו אנשים ולאחר כן, משסיימו - מלאכים.
נשלח ב-23/11/2005 22:01
אבל רש"י הולך בדרך אחרת ולפי דרכו אין זה מתיישב
נשלח ב-23/11/2005 22:16
בודאי שלא, וכפי שכתבתי.
רש"י לא הולך בשיטה אחרת, רק אם נפרש שדוקא אצל אברהם היתה שכינה ואצל לוט לא יקשה - אך אם נסביר ששכינה היא שעת פעולתם לא יקשה וכבחיי.
הסבר: לכאורה קשה, שהרי אנו למדים שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה מאורחי אברהם, והנה רש"י כותב שהיתה שכינה עמהם, אם כן לא הפסיד אברהם דבר, שהרי שכינה נכנסה עמהם? ומהו הלימוד? אלא פשוט שכונתו לבחיי - שעת הפעולה.
נשלח ב-23/11/2005 22:18
דחוק מעט
נשלח ב-23/11/2005 22:23
אם כך, שלדבריך יש לרש"י שיטה שאצל לוט לא יקראו מלאכים כלל (ללא קשר לפעילותם) נוכל לתווך על פי דברי החזקוני ש"ויאמרו האנשים", הפירוש בזה הוא אותם שקראו להם אנשי העיר "אנשים" ובאמת מלאכים היו, ואז ממילא תמיד כונו מלאכים חוץ משפת בני העיר. וז"פ.
נשלח ב-23/11/2005 22:25
אבל גם הפסוק מגדיר אותם כך ללא קשר לבני העיר
נשלח ב-23/11/2005 22:28
זה הענין. הפסוק מדבר בלשון בני אדם - בני העיר (רק ברגע שעל דיבורם מדברים).
