|
|
| נשלח ב-25/11/2005 10:06 |
 |
| |
נישט, בכל דבריך (הידועים) לא מצאתי התייחסות לעריכת חופה.
אפנה את תשומת חיבך למנהג הרווח היום כן לקחת שכר אפילו על לימוד תורה, וכבר כתבו הכס"מ על כך (בפירושו לרמב"ם הנ"ל) ועוד.
כדאי לראות משהו שראיתי רק כעת, בערוך השולחן סי' יג ה"ד שכתב כמסיח לפי תומו על העוסקים בזבל"א שנוטלים שכר מהבע"ד שמינו אותם. הוא אפילו לא הרגיש שיש כאן משהו לנמק.
ברור שהדברים הללו תלויים במנהג, וגם אם היה איסור ליטול שכר על עריכת חופות (ובינתיים לא ראיתי איסור כזה), הרי אם המנהג הוא שמתפרנסים מכך אז ייתכן שיש כאן טענת קא פסקת לחיותי.
אגב, לפי ההיגיון הזה גם על השגחה בכשרות לא נוטלים שכר, שהרי זוהי מצווה (לפי הרמב"ם: מצווה לבדוק כשרות בעה"ח). והרי מקדמת דנא הרבנים בקהילות היו מתפרנסים, בין היתר, מכשרות (וגם מעריכת חופות).
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2005 10:14 |
|
| |
mdabraham'
<''נישט, בכל דבריך (הידועים) לא מצאתי התייחסות לעריכת חופה''>
לא מצאת?!
"מה בדבר תשלומים נוספים שמתקבלים באופן פרטי ממי שנזקק לשרותם כקבלת ממון ע"י רב מהזוג שסדר את קדושיו? ''
הרע"ב (בפרושו לבכורות פ"ד מ"ו) התריע בחריפות רבה נגד נוהג זה, אך האחרונים נוטים להצדיקו 68".
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 25/11/2005 10:14:42
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2005 11:04 |
|
| |
כנראה לא ראיתי כי זה מודגש באדום. מצטער.
בכל אופן, גם שם האחרונים נוטים להצדיקו, ומנהג העולם ודאי כך הוא. וכן לגבי לימוד תורה שהוא חמור יותר.
והן הן דבריי
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2005 11:21 |
|
| |
השאלה היא אם יש איזה גברא רבה אמיץ שיצא נגד כל כל האחרונים שיעיז שלא להצדיקו?!
הרי הרמב"ם בפירושו התלבט אם להתנגד בגלוי לתופעה כשהוא מודע שהוא אומר דברים בניגוד לכל החכמים - זה בטח לא היה לו פשוט, ובכל זאת, כשהוא נצמד לעיקרון: שאין האמת נעשה יותר אמת אם יסכימו עליו כל העולם - ולא יגרע ממנו אם יעמדו כל העולם בהפכו כנגדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2005 11:31 |
|
| |
איך אפשר שלא לחזור בתשובה, כל כך מחמם את הלב כל אלה שפועלים במסירות נפש ממש לשם שמים לקרב את אחיהם לאלהים...
תוקן על ידי - kisarita - 25/11/2005 11:40:59
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2005 18:52 |
|
| |
א גוטע וואך!
מיכי,
בדין הכללי החזר הוצאות אינו "מצחיק" כלל ועיקר. הוא תלוי באורך הדיונים, בהתנהגות הצדדים, בסכום התביעה ובעוד פרמטרים רבים. בין היתר, בשופט. לכל שופט הקריטריונים שלו, ואין אחידות וגם לא שיטה. אבל מצחיק? כבר ראיתי תיק שהסתיים אחרי דיון אחד, בהסכם פשרה. העלות לצד המפסיד – 25,000 ₪...
ובענין חופות, ובכלל – נטילת שכר עבור "שירותי דת". ראשית יש לזכור, שרבני עיר ורבנים "רשמיים" מקבלים משכורת מהמועצה הדתית, בין היתר - כדי לערוך חופות. נטילת טובת הנאה כלשהי, ולו בשקל אחד, תמורת זאת מהזוג המתחתן, שקולה כנגד כמה וכמה עבירות שבתורה מחד, ואם הרבנים אינם מפחדים מי-יודע-מה מעבירות שבתורה, גם כמה עבירות שבחוק העונשין, מאידך. שנית, אם הרב בא בלי שיש עליו חובה לעשות כן, וגם אינו עובד ציבור שאסור על-פי חוק לקבל שכר "מהצד" – אין מניעה, מצדי, שיקח כמה שירצה. רק שיגיד מראש, ויעשה זאת בגלוי.
אראל,
יש קשר הדוק בין סמכות לשחיתות (על אף שאין חובה ששניהם יתקיימו בו זמנית...). המסקנה האישית שלי – לצמצם את בעלי הסמכות (בחיי הדת, ובכלל בחיים).
לגבי היתר ה'אחרונים' ליטול שכר עבור חופות, הכשרים וכיו"ב,
הייתי בודק, ממה התפרנסו אותם אחרונים, וד"ל.
נוהל שכן
זה כאן!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2005 07:07 |
|
| |
מיכי
<"בכל אופן, גם שם האחרונים נוטים להצדיקו">
אין ספק שניסו להצדיק את המנהג, השאלה היא אם הצליחו, לשכנע שההיתר הוא גם הבצדקה לטענת "הסגת גבול".
בשו"ע שלו הלכות שחיטה סימן א ס"ק י"א, מתייחס האדמו"ר הזקן לבעיית הסחיטות של בעלי החזקה:
"ומה שנוהגים שהתרנגולים ששוחט לפני החכם, נוטל החכם בשכרו, וגם יש לו קצבה ושכר במה שנותן לו אח"כ רשות לשחוט, מנהג רע הוא, ומחמת זה באו כמה קלקולים, שנותן רשות והסכמה מחמת שכר פרנסתן, אפילו למי שאינו ראוי לכך, לכן כל ירא שמים יתרחק מן הכיעור והדומה לו, ואל יהנה מן התרנגולים אלא יתן לעניים, (רש"ל וש"ך), ואם לא קצבו לו הקהל דבר מועט בשכר, אלא מעלה בדמים כפי רצונו, יש בו ג"כ גזל, שהרי השוחט מוכרח ליתן לו שא"כ לא יניחוהו לשחוט בעירו". (ש"ך).
וראה שם בקונטרס אחרון אות ז, אודות קבלת שכר עבור דיינות ושאר מצוות.
________________
השכן
<"ובענין חופות, ...ואם הרבנים אינם מפחדים מי-יודע-מה מעבירות שבתורה, גם כמה עבירות שבחוק העונשין''>
רב אינם מפחד אם הוא רב ראשי הלוקח אלף דולר לסידור קידושין, וטוען שאת הכסף שאתה מקבל אינו לוקח לעצמו.
כבר היו דברים מעולם.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?ID=1937
האם צריך לשלם עבור סידור הקידושין?
שאלה: האם בני הזוג חייבים לשלם כסף לרב שמסדר להם את החופה והקידושין? וכן למי הזכות לבחור את הרב, לחתן או לכלה?
תשובה: כדי לענות על שאלת התשלום ובחירת הרב צריך להקדים תחילה, שפעם הרבנים לא היו מקבלים משכורת מלאה מהקהילות שבהן שימשו בקודש, אלא החלק העיקרי של המשכורת שלהם היה נגבה מהקהל עבור חלק מעבודות הרבנות. כגון בעת שהרב היה עורך נישואין, היה מקבל מבני הזוג סכום מסוים שנקבע על ידי הקהילה, וכן עבור הפיקוח על השחיטה וכשרות הבשר היה מקבל מס מסוים מאת הקצבים מוכרי הבשר, ומזה היתה פרנסתו. וכמובן, שבאותם הזמנים היתה הקפדה שרק הרב של הקהילה יערוך את החופות בקהילה, כדי שפרנסתו לא תקופח. ואם בכל זאת רצו בני המשפחה שרב אחר יערוך את חופתם, חובה היתה על עורך החופה לגבות מהם כסף ולהעבירו לרב המקומי.
אבל היום, מצד הדין אין צורך לשלם לרב שמסדר את החופה והקידושין, משום שהרבנים מקבלים את משכורותיהם דרך המועצות הדתיות, ואין צורך להשלים את שכרם על ידי תשלום על עריכת חופות. יתר על כן, כל אדם שנרשם לנישואין ברבנות, משלם אגרה עבור כל הטיפול בנישואיו, כולל עריכת החופה והקידושין. ואכן כך הוא גם החוק, שאסור לרב המקומי לגבות כסף עבור עריכת החופה. ורק את ההסעה לחתונה צריכים בני הזוג לממן לרב. אולם כל זה הוא בתנאי שעורך החופה הוא אכן הרב המקומי, אבל אם בני המשפחה מבקשים מרב אחר לערוך את החופה, מאחר שהוא אינו הרב המקומי, אין זה מתפקידו, ולכן הוא זכאי לגבות מהמשפחה תשלום עבור הזמן שהוא מקדיש עבורם. וכדי למנוע אי הבנות, רצוי מאוד שעוד לפני החתונה יסכמו בדיוק כמה הם צריכים לשלם עבור עריכת החופה. ואם הסכום נראה להם גבוה, אין שום בעיה למצוא רבנים שיערכו את החופה בהתנדבות או תמורת סכום סימלי. יחד עם זאת ראוי להמליץ להעדיף תמיד את הרב המקומי.
עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 27/11/2005 7:19:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2005 19:26 |
|
| |
לגבי עצם ההיתר להתפרנס מדברי תורה: במאמר הבא:
http://www.geocities.com/axelrod_torah/
מעיין המחבר, דוד אקסלרוד, בשתי התשובות העיקריות שעליהן מסתמך היתר זה בימינו - תשובת הכסף-משנה ותשובת הרשב"ץ; דוחה בפירוט רב את כל נימוקיהם, ומקיים את דברי הרמב"ם האוסר להתפרנס מדברי תורה.
|
|
|
|
|
