אליעזר ורבקה - סיפורי מופת בעיתיים

בפרשת השבוע שלנו מופיע הסיפור של אליעזר ורבקה.
דרשנים מודרניים נוהגים להרבות בשבחה של רבקה על ידי הגדלת המעשה בכך שהם מתארים איך אליעזר החסון עומד לידה ומסתכל תוך שילוב ידיים איך הנערה הקטנה ממלאת עשרות דליים לו ולכל גמליו.

ככל שהתיאור הוא יותר חזק הוא מעורר אצלי באופן יותר חריף את השאלה - האמנם המעשה של רבקה היה מעשה נכון.

נראה לי באופן פשוט שאם אני אשמע שבתי עשתה מעשה דומה ונתנה חסד מאוד גדול וקשה לאדם שעמד לידה בשילוב ידיים ולא עשה לטובת עצמו דבר למרות שיכל - הייתי אומר לבתי היקרה שתלמד לעמוד על כבודה העצמי הבסיסי ולא תתן לאחרים לנצל אותה.

את הסיפור של אליעזר ורבקה אפשר למתן, ולהפוך אותו לחסד גדול, בגבולות הסביר.

אני מוטרד מדרשות כמו אלו שהבאתי. מעבר למסר החינוכי הבעייתי במקצת שמובע בהן, הם מהוות פתח לדרשות רבות או סיפורי חסידים או סיפורי גדולים שאנו מספרים לילדנו, כאשר אנחנו איננו מאמינים באמת שכך צריך לחיות. לדוגמא סיפורים על סגפנות מוגזמת וכדומה.

נדמה לי שהמסר שהילדים קולטים מסיפורים כאלו הוא שהסיפורים הללו הם סיפורים לילדים, וכשתבגרים יודעים שסיפורים לחוד ומציאות לחוד ולא נשאר דגם שלאורו ניתן לבנות את החיים. מעין סיפורי אגדות או דיסני שהם נחמדים ומביעים רעיונות תמימים לילדים אך לא יותר מזה.

זכורני מישהו זסיפר לי שהוא היה עם בתו בהצגה על דג הזהב ושלושת המשאלות, כאשר המסר של הסיפור הוא שלא טוב לבקש יותר מדי. תוך כדי ההצגה היו רמזים צינים מצד השחקנים להורים ששרמזו שזהו סיפור נחמד לילדים אבל כולנו יודעים שבאמת אנחנו רוצים להיות הכי עשירים בעולם.

האם סיפורי הגדולים הם לא דומים לכך?

אושר ע"י מואדיב

המעשה כולו קורא להשוואה מפורטת עם מעשה יעקב ורחל, שם משקה יעקב את צאנה של רחל, ואולי אזכה ויהיה ליזמן לערוך השוואה כזו.

אגב, גמל אינו שותה שלוש מאות ליטר בפעם אחת, הוא מסתפק בכ-75 ליטר. ראו כאן:
http://www.loc.gov/rr/scitech/mysteries/camel.html

גם וגם. תודה על האנפומציה. אגב גלון זה 4.5 ליטר. רב מיכי: מחילה לא השתלחתי לא באברהם ולא בך. בהשתלחות עסקינן הכתובת היא הרנב"ן. והרד"ק. לגופו של ענין. ההתעללות של שרי בהגר לא היתה באישור אלוקי רקבהסכמתו המלאה של אברם: עשי בה כטוב בעניך. וגם הגרוש של הגר וישמעאל שנעשור באשור. היה אפשר לעשות את זה [דמות של מידת החסד] כפי שעשה את בוף פ, חיי שרה; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. לא גרש אלא שלחם

מודה ועוזב

גלון אמריקאי הוא 3.785 ליטר. גלון בריטי (Imperial Gallon) הוא 4.545 ליטר. האתר שהבאתי הוא אתר אמריקאי, לכן, מן הסתם, הוא מתיחס לגלונים אמריקאיים.

חבצלת,

לא התכוונתי לקרוץ שכולנו רשעים. בעיני יש חשיבות גדולה מאוד ללמד את סיפור רבקה ואליעזר לבנותי כדי שהן ילמדו לגמול חסד עם אחרים. דווקא הנסיון להדגיש את החסד בצורה מוגזמת יוצרת אצלי תחושה שלפעמים אנחנו מעבירים לילדינו דברים שאנחנו לא ממש מאמינים בהם.

אני מעוניין לחנך את ילדי למידות טובות, אבל אני לא מעוניין להציג בפניהם עולם שבו הטוב הופך כבר למעוות ולכן אני לא רוצה אותו.
החשש שלי אינו שהילדים שלי יקלטו את המסר המעוות וינהגו לפיו, לזאת איני חושש. אני חושש שגם את המסר הטוב שטוען שצריך לגמול חסד הן לא יבצעו.

כשהייתי צעיר אחד ממחנכי ניסה להחדיר בי את מידת החשיבות של הדבקות בתורה ובקב"ה על ידי סיפורים על גדולי מוסר שזנחו את משתחותיהם כדי ללמוד תורה ולדבק בקב"ה, ואפילו כשהודיעו להם שילדיהם מתים ברעב הם לא הפסיקו לעשות כן - זו דוגמא קיצונית.

לא מזמן נתקלתי בסיפור על מידת ההקשבה של אחד מגדולי ישראל שלא הפסיק לדבר עם תלמיד למרות שידע שבאותו זמן אשתו סיימה את לידתה בחדר הסמוך ולא הלך לראות את שלומה ושלום הילד עד שסיים את השיחה.

נדמה לי שכולנו מכירים סיפורים בסגנון הזה.

מיכי,

טענתך שהסיפורים מלמדים את עצם צידת החסד שהיא ללא גבול היא יפה. אני דן בהשלכות החינוכיות שיש להדגשת סיפור כזה לילדים.

חבצלת

בעיני הסיפור ממש לא בעייתי.
מה שבעייתי הוא קטנות הראיה של בני דורינו (כולל כאלו המתהדרים בנוצות של ת"ח) שלא מסוגלים להביט בטובים מהם ולנסות ללמוד מכך את הלקח המתאים להם.

שומע,

המדרש מספר על רבקה (ב"ר ס'ה)

"כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיוון שראו אותה המים מיד עלו" המים עלו לקראת רבקה - כל עניין השאיבה היה לה עניין של מה בכך - כשאדם עושה חסד הוא גם מקבל כוחות שלא ידע שטמונים בו.

מזכיר לי, בשנות השבעים היה להיט של הביג'יז (נדמה לי) והוא נקרא "הוא אינו כבד, הוא אחי"

הרקע לכתיבת השיר הוא שבמהלך מלחמה הפגיזו האמריקאים כפר נידח ביערות ויטנאם, ובבית קטן בו חיו משפחה בת עשרה נפשות, נותרו בחיים, ילדה כבת חמש ואחיה בן השלוש. היא פשוט וקל, סחבה אותו על גבה במשך שלושה ימים לאורך עשרות קילומטרים מיותר לספר בלי מזון ובלי מים.

כשהחיילים שאלו אותה, לא היה לך כבד? היא ענתה שלא, כי הוא אחיה



לא נראה לך שלספר את הסיפור הזה כסיפור מופת, ייראה קצת מוגזם?

איש ציפור אודה לך על הסבר דבריך. מה בדיוק אנו לא מבינים. זה שאנחנו קטנים מפורסם.-- אם הראשונים כבני אדם- אז אנחנו {בהתחשב בזמן שעבר מאז נאמרו הדברים}פחות ממיקרוב. ומה לעשות כולנו עמדנו בהר סיני. וכל אחד קיבל את התורה לפי הבנתו אפילו אם הוא חמור. דיברה תורה בלשון בני אדם. והתורה נצחית ונתנה גם לדור נחות. כך אנו הקטנים מבינים וגם קטנים צריכים הסבר. אברהם ושרה לפי דברי ח"זל גיירו אנשים. לפי דברי הרמב"ם מעל עשרת אלפים אנשים עלו אתו ארצה. והנפש אשר עשו בחרן.וגם בארץ כנען החזירו אנשים בתשובה.{ אגב בין כל אותם בעלי תשובה לא מצאה שידוך לבנו? האם גם את זה למדנו מאברהם לא להשתדך עם בעלי תשובה{ אברהם ושרה החזירו את כולם בתשובה. רק אצלם בבית לא יכלו להחזיר את ישמעל בתשובה. איאפשר היה לשלוח אותו לסמינר בערכין או אולי לישיבה של שם ועבר? { אגב אני מכיר את התוספתא{


מודה ועוזב