איש יודע ציד

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד"

ורש"י מפרש : "יודע ציד" = לצוד ולרמות את אביו בפיו.


-------------
והנה ישנה הלכה שאסור לשאול עתידות את בעל האוב או את בעל הידעוני:

לינק לרמב"ם

http://kodesh.snunit.k12.il/i/1411.htm

ואלה דבריו :

אסור לשאול בעל אוב או בעל יידעוני, שנאמר "לא יימצא בך . . . ושואל אוב ויידעוני" (דברים יח,י-יא).


-------------------------------

ומה הוא אותו "ידעוני"?

זו היא חיה מיוחדת שנקשרת בטבורה לארץ וקשה מאד לצוד אותה.

אך עשו הצליח לצוד אותה על ידי שקרע את טבורה כשקלע בה חץ מקשת.

ואת העצם שלה לוקחים ושמים בתוך הפה ואז נעשה מעיין כישוף והפה מתחיל לומר עתידות.

וככה עשו היה אומר ליצחק עתידות ומרמה אותו ויצחק היה חושב שיש לעשו רוח הקודש.

עמית,

תחילה מה המקור לסיפור שהבאת?

שנית,רש"י מבאר כי עשו גנב אתיצחק בפיו,ע"י התחזות לצדיק ע"י מעשיו הטובים,ולא ע"י השגות רוחניות של רוח הקדש.

הסיבה שרש"י נמנע מלהביא את הפרשנות הזאת,היא מפני שמן הסתם היה יודע יצחק להבדיל בין צפיה ברוח הקדש לבין ניחוש ומעשה ידעוני.(ראה ברמב"ם שעמד על זה)

חוזים והוזים למיניהם לעולם לא נחשבו לבעלי מדרגה ביהדות אלמלא שקדמה להם הכשירות המוסרית במידות ובמעשים.

לכן רש"י בחר לציין דווקא את גניבת הדעת של המידות והמעשים שנקט בהם עשו,ולא שום חכמה אחרת.

המקור הוא ר' נתן אדלר


שים לב לאות ו' החיבור:

ר"שי: "יודע ציד" = לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו, אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות"

זאת אומרת שאחרי שהוא הראה לאביו את ידיעותיו את העתיד, הוא גם בנוסף לכך [ו' החיבור] הוביל את יצחק [ברמאות] לסבור שהסיבה ל"רוח הקודש" הזו היא דקדוק במצוות.

אני חושב שרש"י כלל לא מתכוין למה שכתבת.ודקדוקך מרש"י הוא דקדוקי עניות.אחר אלף מחילות ונשיקות עפר רגליך הקדושות.(לא כל וא"ו היא וא"ו החיבור)

דברי רש"י ברורים."כסבור שהוא מדקדק במצוות" זו הפואנטה.לא שום דבר אחר.

רש"י אכן לא מתכוון למה שכתבתי בשם ר' אדלר.

רש"י בפירושו על התורה בא בכלל לצורך אחר, בכדי להבהיר לילד בן חמש את מה שאתה הבנת.

אלא שרש"י ידע גם ידע את דברי ר' אדלר, וזה ניכר גם בכך שאת פירושו הוא כתב באופן המתאים ביותר לזה.

במילים אחרות, גם אם רש"י לא אומר את זה ישירות. מי שיודע את זה רואה את זה גם משתרבב היטב בדברי רש"י.

[ואחרי כל כך הרבה נשיקות ברגלי הקדושות כבר שכחתי לגמרי את החימה שאחזה אותי בשעה שהעזת להקשות על דברי מקלדתי הכשרה למהדרין מן המהדרין, שאת עיני אני מרים ממנה רק אל המסך וחזרה]

עמית,

אנא ימחל לי כת"ר על שמעז אני ,ומחציף פניי למול הדרת כבוד גדולת קדושתו.(וכאן אני דופק עוד נשיקה על אבק רגלי הדרתו)

האם רבי נתן אדלער זצ"ל,אומר שזה כוונת דברי רש"י?

ועל הגדרה כללית כמו תחילת דברי רש"י,אפשר לשרבב עוד אלפי מדרשים אגדות ומעשיות,אך אין לומר שזוהי כוונת דבריו כאשר הוא מבאר את כוונתו ואומר "כסבור שהוא מדקדק במצוות" ועוד נותן דוגמאות לשאלות של עשו הרשע זט"ל.

אוי נא לנו כי חטאנו בעזות פנים והחצפת מח.

תגידו,

למה בכלל יעקוב ביקש שימכור לו את בכורתו תמורת אוכל?

הוא לא יכל לתת לו לאכול ללא תמורה?

זו היתה פשוט ההזדמנות הראשונה - כנראה כבר ניסה לפני זה כמה פעמים עד שהוא תפס אותו ברגע של חולשה.

סניפר בני אהובי,
רש"י בעצמו בפירושיו על החומש טורח לומר שוב ושוב את המילים "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", וגם כשהוא "נאלץ" להביא דברי אגדה הרי זה בכדי להקל על קושי מסויים בפשט, קושי של ילד בן חמש שלומד מקרא. ובמקרה שלנו אין צורך לרש"י לספר לנו את הנידון דידן.

את זה ר' אדלר וגם אני [וגם אתה כנראה] יודעים.

מה שנחמד כאן בכל הקטע הוא שרש"י ידע גם ידע להתבטא באופן כזה שישנם עוד הרבה דברים שיתאימו למילים שהוא כתב.

והנה בחדידותך הרבה הבאת אותנו להכיר באמת לאמיתו שאכן רש"י לא הוא זה שהתכוון לומר ישירות ולספר לנו את דברי אגדה אלו. [אגב, סו וואט?]

ועל זה נאמר "עם קשה עורף" למעליותא. ונצחוני בני נצחוני.
-------------------------
ניינוי,
יום המכירה היה יום פטירתו של אברהם אבינו עליו השלום.

ובישל יעקב אבינו עדשים בכדי להאכיל את משפחת האבלים [כנהוג לאכול עדשים שדומות לגלגל לרמז על כך שהאבלות היא גלגל שחוזר בעולם וגם לעדשים אין פה וגם האבל אסור לו להשיב "שלום" לאף אחד בשלושת ימי האבל הראשונים, ובוודאי לא לפתוח בשאלת "שלום". ואחרי שלושת הימים עד סוף השבעה מותר לו רק לענות "שלום" אבל לא להתחיל]

וכל נושא המיתה בנראה היה על הפרק ויעקב הבהיר זאת לעשו שחייו בסכנה:

"ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי...ויאמר עשו הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה?"

ובכדי שתהיה מכירה אז צריכה להיות החלפה מסויימת והנה ההחלפה שלנו היא סמלית מאד.

אני חושבת שזה לא יפה שהוא רצה לקנות את בכורתו תמורת אוכל...( אגב, אני בכלל לא מבינה איך אפשר למכור את בכורתך מלכתחילה...??? )

" הנה אנוכי הולך למות,ולמה זה לי בכרה? "

לפי פירוש אחר של רש"י :
"אני נוטה למות מרוב עייפות ורעב,ואני נכון לתת הכל בעד אוכל,אפילו בכורתי."

לי זה נראה כמו סחיטה...מה דעתכם?

יעקב הציל את חייו פעמיים

אחת על ידי ההאכלה

שתיים על ידי לקיחת הבכורה שאיננה מתאימה לעשיו וסביר להניח שתגרום למותו בקרוב.

על מה הרעש?

איך אפשר בכלל לקחת בכורה...?

זה לא ברור לי

ומה זה אומר שהבכורה לא מתאימה לו?
זה לא בעניין בחירה...