יחס חז"ל לקבוצות שוליים בחברה

ימי,

היכן ראית עוינות? צר לי אם כך הבנת, ואני תוהה שמא ראית מהרהורי לבך.

ועוד - מה הקשר לפרופ' באוניברסיטה? קטונתי מלהבין.

בעניין הוקפלו המקצועות דנתי לעיל, ובהחלט הסברתי את הכוונה החברתית הצודקת (לטעמי) שבבסיס הלכה זו. מה שטענתי הוא, שיש להלכה הספציפית גם צדדים אשר פוגעים בחלק מן האוכלוסיה, חלק שנסתר מעיני חכמים (או שמא לא נסתר, אלא נחשב ככוח שמולו מתמודדים ונאבקים בגלוי).

אחד העניינים המרתקים ביותר, בעיני, בספרות חז"ל, הוא הכנות והיושר, המאפשרים בחינה עצמית תמידית, וביקורת עצמית, גם במקומות רגישים. את הנקודה הזו הדגשתי שוב ושוב בדברי, ואיני מבינה כיצד נתעלמה ממך.




תוקן על ידי - אמשלום - 26/12/2005 17:40:06

עברתי פעם נוספת על הדברים כדי למצוא את טעותי.
החכמים הוצגו כמי שאינם מסוגלים לנהוג בצדק משום שהם עוורים ואטומים לחלשים וכמי שיש להציב מראה בפני דמותם הצבועה, אלו בטויים קשים לטעמי.
בכל מקרה אינו בדין להתמקד בזוטות ואם מדובר בפרשנות שלא במקומה אני מוותר בשמחה ובהקלה.
הפרופסור במקרה זה לא נלקח מהאוניברסיטה אלא מהמחלקה והכונה להלך רוח מסוים השורר באוירה הישראלית ולא להביע דעה לגופו של הפרופסור חלילה.
לדיון האמיתי, הוקפלו המקצועות אינה הלכה חברתית של עשיית צדק או צדקה אלא אומדן דעת, הם פטורות מן המעשרות משום שהבעלים הפקירום ולא משום הפקר בית דין, כך שאין מקום למתוח ביקורת על איש העשירון העליון שנהנה מן התקנה כשם שאם אין אדם מקפיד על דריסת הרגל לא נטען שזה מיועד רק למי שכואבת לו הרגל או שהוא מאוד ממהר.
בענין המעשה בברוריה חושבני שדווקא אין להפריד בין מעשה זה לשאר המעשים שאת ודאי מכירה, כמו אותו תלמיד ששנה בלחישה בעטה בו ... ועוד. ברוריה היא דמות אשה המתמודדת מול החכמים באופן קבוע ומוכיחה אותם בלא הנחות. ואולי יהיה ראוי לדון בה בנפרד [ובסופה המזעזע]

ימי,

דומני, שיש כאן איזו אי הבנה - מה זאת אומרת "יש להעמיד בפני החכמים מראה"? החכמים הם אלה שכתבו את הסיפור הזה והנחילו אותו לדורות, משמע - הם חשבו שיש לספר גם על מקרים בהם הם נהגו שלא כראוי, על מקרי גבול בהם ההלכה מתנגשת עם "רוח ההלכה", על מפגשים מרגשים/מאתגרים עםמי שאינם חכמים וכו'.
כל הניתוח שלי יוצא מנקודת ההנחה, שהסיפורים - גם הבלתי נעימים והביקורתיים ביותר שבהם - יש ביכולתי לדון בהם, כיוון שחכמים הציבום לפני, וניסו ללמד אותי משהו. התעלמות מן הסיפורים האלה, או התייחסות אליהם כאילו הם סיפורי "שבחי" מסוג מסוים, תהא יריקה בפרצוף למי שביקשו להציב מראה בפני עצמם.

לגבי הוקפלו המקצועות - אתה באמת חושב, שלחוקים (ולו היבשים והמשעממים ביותר) אין אג'נדה פוליטית/חברתית? או, לכל הפחות - תוצאות פוליטיות/חברתיות? זו הרבה יותר מתמימות, לטעמי. זו היתממות.

לא הפריעה לי העמדת המראה אלא זה שהיא בפני דמות צבועה, ודאי שיש להציב מראה מול כל דמות ולו הכנה ביותר, ואני מסכים במאת האחוזים שמוטל עלינו להעמיק בביקורת המפורשת ואף המרומזת שחז"ל ביקרו את עצמם, ויש לנו בזה גם רב גדול כהרמב"ן שביקר את שרה אימנו על התנהגותה כלפי הגר ללא שקדמו לא נביאים או חכמים עאכו"כ בעניננו.
אני שואל מה היית עושה אם היית רוצה ללמד הלכה יבישה ומשעממת שאין לה אג'נדה חברתית או פוליטית ולא היית רוצה שמישהו בעוד אלף חמש מאות שנה יסיק מכך מסקנות שלא עלו על דעת המשורר?

ימי,

אין דבר כזה חוק ללא אג'נדה חברתית/פוליטית - בין אם היא המניע לחוק, ובין אם היא נגזרת או תוצאה שלו.
החל בחוקים המגדירים את האסור והמותר באוכל העולה על שולחנך, המשך בחוקים המגדירים עירובין ושותפויות בחצרות, וכלה בחוק למניעת הטרדה מינית.

זה נשמע מאד מענין, הנחה זו נאמרת לאחר היכרות עם כל החוקים או לפחות עם מדגם מייצג?

אדם שגירש את אשתו בגט שההלכה מגדירה בו פסול טכני כמו אות חסירה בשם הנהר הסמוך לעיר , מעמדה ההלכתי של האשה יהיה "אשת איש", איזו אג'נדה חברתית/פוליטית עומדת בבסיס הלכה זו?

אדם שהודיע בעיתונות שהמגרש מעזבונו של פלוני המנוח שהוא גר שאין לו יורשים שייך מעתה לו, ובא אחר וזכה במגרש צריך מניע פוליטי כדי להעמיד את המגרש בחזקת השני?

ממש בדומה לכך הגדרת פירות שלא משתלם לבעליהם ללוקטם הריהם הפקר.

ימי,

אתה שואל ברצינות לגבי הגט?
הרי בודאי שיש כאן תפיסת עולם ועמדה לגבי מהי משפחה, מהם נישואין ומהי הדרך הטובה והנכונה לסיימם (ויש בנושא הזה דעות שונות שמבטאות, בין היתר, גם עמדות פוליטיות שונות). תפיסת עולם כזו, שמתייחסת אל מבנה החברה ואל הסדר שראוי לנהוג בתוכה, היא תפיסת עולם פוליטית!

בדוגמא השניה שלך, אתה מדגיש את הנקודה הלא נכונה מבחינתי - את תפיסת העולם הפוליטית יש לחפש לא אצל האדם הספציפי התובע לדין, אלא אצל המחוקק (למשל - זה שמכריע לגבי ירושה, לגבי גרים, לגבי חזקה וכו').

ב"ה.

אמשלום,

הוא שאל על נקודה מאד ספציפית בעניין הגט. פסול טכני בחסרון אות כלשהי - איזו תפיסת עולם פוליטית היא סיבה או תוצאה של הלכה זו, לא של מהות הגירושין בכלל, הסמכויות או כדו'?

ירמיהו,

התכוונתי בדיוק למה שאמרתי - הדקדוק בפרטים מעיד על תפיסת עולם כוללת יותר, בין ברמת המטא (ההלכה היא סך כל פרטיה וכד'), ובין ברמה הספציפית יותר (הקשיה על אפשרות הגירושין מחד, ומוחלטות הקניין ולכן גם הצורך בביטולו החד משמעי מאידך, וכד').
בסופו של דבר, כל פרטי ההלכה בעניין נישואין וגירושין, הוא תוצר (ובה במידה, גם מייצר) של תפיסות עולם ועמדות פוליטיות וחברתיות (וגם אמוניות-דתיות, כמובן).




תוקן על ידי - אמשלום - 27/12/2005 21:18:02

אמשלום

ירמיהו ענה במקומי, ברור שהיסוד לכל הלכה כוללת הוא חברתי/פוליטי או אמוני/דתי, אולם הגדרות וניואנסים מוכרכים להיות בכל צורה וסוג של חוק -אם רוצים שיהיה אפשר לקיים אותו- וזה אני לא מסכים שכל הגדרה נגזרת מתפיסת עולם, [מעבר -כמובן- לעובדה שכל פעולה נגזרת ממוחו החושב של הפועל]
כמו כן המשפט העברי מייצג נאמנה תפיסת עולם, אולם אין עלינו לחפש בשל כך פילוסופיה נפרדת מאחורי כל הגדרה.

עצם המושג הפקר מבטא משהו, לעומת זאת הדיון על פרט זה או אחר בחלות ההפקר במקרה נתון, עלול להביא לחיפוש משמעויות נסתרות שאינן קיימות במציאות.