השפעות של תרבויות ודתות על היהדות

האם לא ייתכן שהאוהב שכח להתנתק, והיה מי שניצל עובדה זו כדי לכתוב בשמו?

.


נישטאייך:
 


כנראה שדבריך נכונים. מיגו דיכולת לומר שהמשב"ק הם שעיוותו את דברי קודשו של הנ"ל, ולא מתחת ידיו יצאה השגגה אלא הגיחזים אשמים - ולא כך אמרת - מסתמא, צודק אתה.


אלא שכנראה שהמתחזה מוכשר דיו כדי לחקות את סגנונו, סגנון ההקלדה, ואפילו את הכתיבה הגסה והמתלהמת. יש להלל את המתחזה על כי עלה על המקור אותו הוא מחקה?


למשל: 



"...ישבה לה חבורת קרימינלים עוטת סודר דרבנן ועשתה ( הכל בע"מ כמובן) את כל מה שהאנטישמים ייחסו ליהודים.( חוץ מלשתות דם ולאפות בו מצות). כל מנהיג קהילה נורמלי אמור לאיים עליהם ולבעוט להם בתחת מכל המדרגות. ... "
 
המקור ללשונו הזהב


נקל לראות כי סגנונו היחודי של המתחזה עקיב לאורך כל ההודעות, עד כי לא ניתן להבחין בין מתחזה לבין אוהב תורה אמיתי.

דער לץ עלה על כך מזמן והוא כתב:

ולא זו בלבד, כבר מצאתי את ניקו החדש של אוהב התורה בפורום אחר, וד"ל.
ואפשר לקרוא לו בקיצור: רבי מאיר בעל הניק, כי בחדשיים האחרונים מגיע כאן צדיק זה, עוטה אדרת מסויימת ו"מנסה אותנו", ולאחר כמה ימים נעלמת האדרת, ונשכח הניק, ושוב מגיע "נסיון" חדש..

ובכל אופן, נעים לראות כיצד החברה שלנו מתפתחת, בעבר, בקרב המשכילים לפני דור ושניים היו מקובלות מאד הגדרות כאלו, כמו שהשתמש בהם אוהב התורה כאן לעיל, כך למשל כותב לו הפרופסור קלויזנר:

דער לץ,
כשאומרים בגלגל"צ שנורדאו סתום - מתכוונים לזה?

_________________

[דער לץ,

כשלבן מלגלג על שחור זו גזענות, אבל כשהשחור מלגלג על עצמו זו ביקורת עצמית הכרחית (ובד"כ בונה). איני מכירה את כל הציטוטים שהבאת, אבל לפחות לגבי ברנר, בני דורו ובית מדרשו, אני יכולה לומר בודאות שכללו עצמם בתוך מושא ביקורתם, ולא ראו בדבריהם השלכת רפש על "אחר", אלא על עצמם בלבד. יחי ההבדל הקטן.]

אמא,
זה לא לגמרי מדויק. לדוגמא, כשיהודי חילוני-מודרני כיום יאמר שהיהודים מאז ומעולם היו בטלנים גנבים ומושחתים, הוא לא מלגלג על עצמו אלא על מי שרוצה להמשיך את מה שהיה אז. זו צורה לבטא ביקורת על קבוצה אחרת ולא כולל את עצמו.
ברנר לא התכוין כאן לבקר את עצמו. ממש לא.
אמנם נכון שהוא ביקר מבפנים, שכן זה נעשה במסגרת מאבק על שינוי דמותה של החברה שהוא חלק ממנה. במובן הזה יש כאן ביקורת שאינה דומה לגמרי לביקורת של לבן על שחור. אם כי, פורמלית גם שם אפשר לומר שאמריקאי מבקר תת-קבוצה אמריקאית אחרת.
לכן יש לחלק כאן בין פורמליסטיקה לבין מהות.
אמנם בשולי הדברים אומר שלחלק מהביקורות הללו אני דווקא מרגיש די קרוב.

מיכי
ואז נכנסים לסוגית שפיכת האמבטיה עם (או בלי) התינוק.

ביחס לדברי אוהב התורה המתחזה.

דברי גסויות? יכול להיות שכן- אבל הגסויות לא מבטלות את התוכן, כולם מגיבים לגופו של הכותב ולזיהויו, אבל למה אין התיחסות לתוכנם?

יש הרבה מה להפריך בטענותיו, ויש הרבה מהאמת בהן, למה לא מתיחסים החברים לכך.

אם הוא לא שווה התיחסות בגלל הגסויות? אז למה יש בכלל התיחסות לדבריו? או אולי כולם כאן מסכימים לדבריו של אוהב התורה הלא אורגינלי,

[מיכי,

ברנר רחוק מיהודי חילוני בן -זמננו כרחוק מזרח ממערב. מבחינתו, הוא היה חלק בלתי נפרד מן הקהילה אותה ביקר בחדות ובמרירות. הוא לא חסך שבטו מאיש - בהתחלה הפנה את כעסו וכאבו כלפי החברה המסורתית בה גדל, וככל שהתרחק ממנה, הפנה את חציו יותר ויותר כלפי הציונים החילונים ביניהם חי. גם מתוך כך ברור, שדבריו - בכל עת - היו ניסיון לתקן מבפנים ולא הטלת רפש באיזשהו "אחר".
לגבי דבריך העקרוניים - שביקורת של לבן אמריקאי על שחור אמריקאי, היא עדיין גזענות, ואינה ביקורת "פנימית" רק בגלל שלשניהם דרכון זהה - אני מסכימה מאוד. מצד שני, לפעמים קשה מאוד להכריע האם ביקורת כלשהי נובעת מ"אנטי-אחרוּת" או מכאב על חלק ממני שאינו נוהג כראוי. אזני השומעים נוטות לפרש את הדברים כפי שנוח להן (במיוחד אם הביקורת מופנית כלפיהן)...



בע"ב,

עניין האמבטיה נמצא כמה צעדים קדימה. ביקורת טובה (במובן זה שהיא מדוייקת, אמיתית, כנה ומעוררת למחשבה) אינה חייבת להציע פיתרון אחר מן הקיים. הצעת הפיתרונות היא הצעד הבא ובחירה באחד (או כמה) מהם היא כבר צעד נוסף. איזכור האמבטיה ברגע בו נשמעת הביקורת, הוא לפעמים רק עוד דרך להשתיק אותה ולאפשר לעצמנו להישאר בתוך החזרת (ולהמשיך לחשוב שהיא תפוח).

* כל מה שכתבתי הם דברים עקרוניים, בלא קשר לביקורת ספציפית שהובאה כאן.]

אולי כדי לאזן את האשכול נדון בהשפעת היהדות על תרבויות ודתות אחרות וננסה להעריך היכן יש יותר השפעה.

.


בעל בעמיו:

אין איזון. עצם קיומן של שתי הדתות המונותאיסטיות החדשות יותר, הנצרות והאסלאם, זו השפעה יהודית.

כל אחת מהן, אגב, מגדירה את עצמה - בדרך זו או אחרת - כמחליפת היהדות (במקרה של הנצרות), או כמחליפת היהדות והנצרות.


זכורני, כד הוינא טליא, השתתפתי בחוג מסויים שהועבר על ידי המליה החברתי הנאור, ועסק בלימוד אמנות. ילד דתי יחיד הייתי שם, ומה כבר הבנתי?
כשלימדה המרצה אודות ויטראז'ים, והביאה דוגמאות ממבנים מפוארים של כנסיות באירופה, הרהבתי עוז בנפשי ואמרתי שיש חלונות עם זכוכית צבעונית בבית הכנסת של סבי.

"היהודים, בחוצפתם, העתיקו את החלונות הללו מהכנסיות" פטרה המרצה את דברי בביטול.

"מה זה להעתיק חלונות מול להעתיק דת שלמה?" שאלתי אותה בתשובה.


... והוכרזתי רשמית כחוצפן.

_________________