פרשת השבוע - פירורים...

בס"ד

"יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" – לשתיקתך !

אבל בלילה לא היתה לאה, לפי שמסר יעקב לרחל סימנים, וכשראתה רחל שמכניסין לו לאה, אמרה עכשיו תיכלם (תבוייש) אחותי, עמדה ומסרה לה אותן סימנים. (רש"י).

v    מידת השתיקה

אחד מיסודות התורה, עליו מדברים רבות בזמן האחרון, הוא ענין לשון הרע. ובאמת, מאז שמרן ה"חפץ-חיים" זצ"ל 'הפך את העולם' בענין חשוב זה, חלה התעוררות גדולה בנושא, ומבחינה מסויימת הוא ממש תיקן את העולם.

אנו יודעים שלשון-הרע זו עבירה חמורה, וזה נכון. אבל עלינו לדעת כי מלבד עצם האיסור לדבר לשון-הרע על אנשים, על חברים, ישנו חלק נוסף בנושא זה, והוא: המידה הכללית הנקראת שתיקה (לאו דוקא מלשון-הרע).

ישנו מעשה מופלא שמספרים על האדמו"ר מרוז'ין זיע"א, אחד מגדולי האדמו"רים מלפני כמאה וחמישים שנה. מנהגו היה, שעל השולחן שהוא ערך לחסידיו (ה'טיש'), היה יושב בשקט, בדממה.

ומספרים שפעם שאלו את הגוי שהיה מנקה את בית המדרש של האדמו"ר, מה ראה שם. נענה הגוי ואמר בזה הלשון: "ראיתי שם שולחן ארוך שיהודים יושבים משני צדדיו. בראש השולחן יושב זקן אחד, הוא שותק וכולם מקשיבים"...

איזו הגדרה נפלאה: המילה היפה ביותר שנאמרה שם – זו השתיקה!

v    השירה היפה ביותר – השתיקה !

נאמר בפסוק: "תֹּלֶה אֶרֶץ, עַל בְּלִי-מָה" (איוב כו, ז). "בְּלִי-מָה" – כלומר, על שום דבר. מכאן למדו חז"ל ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שהוא בולם עצמו בשעת מריבה, שנאמר 'תולה ארץ על בלימה'". הקב"ה תולה את הארץ על אדם ששתק בשעת מריבה, הוא היסוד לכל העולם.

כאן מוצאים אנו גדלות הנקנית בצורה בלתי צפויה; ללא עמל במצוות ובתורה, רק בלימה בשעת מריבה! והוא כעין מה שאמרו חז"ל: "כל היושב ולא עבר עבירה – נותנין לו שכר כעושה מצוה".

ושומה עלינו להבין, איזו גדולת טמונה בשתיקה, בבלימה.

ידוע שהמלאכים אומרים שירה. מהי שירת המלאכים? "קדוש, קדוש, קדוש" ו"ברוך כבוד ה' ממקומו". אך ישנם מלאכים אחרים (חיות הקדש) הנקראים "חַשְׁמַל" (יחזקאל א, ד), ומבואר בגר"א שהמילה "חשמל" מורכבת משתי מילים – חש מל. "עתים חשות עתים ממללות", לפעמים החיות שותקות ולפעמים הן מדברות, ומוסיף הגר"א שזהו ענין חזרת הש"ץ.

כי כשמשבחים את הקב"ה, מוכרחים להגיע לאותה שלימות של שירה – דיבור יחד עם שתיקה. תפילת שמונה-עשרה של הש"ץ היא שירה, וגם השתיקה של הציבור היא שירה, וביחד יש כאן את השירה המיוחדת שעניינה: חש מל.

אצל אליהו הנביא מובא תיאור של שירת המלאכים: "וַיֹּאמֶר, צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה', וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה... לֹא בָרוּחַ ה', וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ ה'... וְאַחַר הָאֵשׁ, קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" (מלכים א יט, יא-יב). השיא של השירה הוא: "קוֹל דְּמָמָה דַקָּה", כמו שנאמר "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה" (תהלים סה, ב) – השבח הגדול ביותר הוא הדומיה.

שתיקה היא השירה הגדולה ביותר, יותר מהשיר היפה ביותר שישנו. וחז"ל אומרים: איזו שירה מחזיקה את העולם? "תֹּלֶה אֶרֶץ, עַל בְּלִי-מָה", כשאדם יודע לשתוק לכבוד שמים, כאשר הוא מתפוצץ לומר מילה, לעקוץ את השני, להראות את עצמו חשוב יותר. אך הוא צועק שתיקה לכבוד השי"ת – זוהי הגדלות שבגדלות!

(מתוך "תפארת שמשון").

"וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ: הַס מִפָּנָיו כָּל-הָאָרֶץ"

בס"ד

  על השיעורים החדשים. תזכה להגדיל תורה ולהאדירה. אכי"ר