הרב עובדיה יוסף ו'עולם התורה'

כמה הערות:

א. לממללא,
אותו סיפור בורסיה קצת שונה - http://www.nrg.co.il/online/11/ART/804/189.html.

ב. לפצ_יאץ,
בראש הפורום הוגדר שהפורום איננו עוסק בצדדים הפוליטיים של הגרע"י.


ג. לדיסק_קשוח,
באחד העמודים הקודמים (http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1703117&whichpage=5&forum_id=1364) יצאת כנגד הגרע"י, בטענה שמעולם לא חזר בו.

דומה שאין צורך להרבות במילים כלפי טענה מגוכחת זו, שכן כל הבקי בפסקי הגרע"י יודע שחזר בו עשרות פעמים. לדוגמא, בספר ילקוט יוסף (שבת, סוף כרך ג, מהדו' ירושלים תשנ"ג, עמ' תקיח-תכ) מובאת רשימה של 12 עניינים שהגרע"י חזר בו, בתוספת מקורות. (הדברים נדפסו בשנית בהקדמה לילקוט יוסף, קיצור שו"ע כרך ב, מהדו' ירושלים תשנ"ו, עמ' ה-ו).

ד. (המשך להנ"ל).
חזקת את דבריך בסַפּרך שחיפשת בפרוייקט השו"ת ולא מצאת אותו אומר "טעיתי".
- זו, כמובן, בדיחה נחמדה, שכן ברוב השו"תים המילה "טעיתי" מופיע בהקשר של "טוען טעיתי" (אם נאמן) וכיו"ב. צריך פשוט להכיר את שפת בית המדרש.

אגב, בפרויקט השו"ת לא נמצאים הכרכים האחרונים של יביע אומר, בהם נמצא כמה פעמים שחזר בו מפסקים שפרסם בצעירותו, לדוגמא, בחלק ט סי' לג (וסי' קח אות קמט - מובא בילקוט יוסף, שבת הוספות לכרך ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' תרד-תרה) התיר לספרדי לטלטל בעיר שיש בה עירוב, אע"פ שבצעירותו מחה ביד המקלים, כמבואר בח"ד או"ח סי' מז ס"ק ד ועוד (מובא בילקוט יוסף הנ"ל, עמ' יח-כ).


ה. לכולם,
דומה שיש ענין נוסף שלא נידון כדבעי, בהשוואתו של הגרע"י למלקטים.

הגרע"י חידש כללי פסיקה, כפי שהוציא מבקיאותו העצומה ברחבי הש"ס והפוס', - דבר שיש לו השלכות מרחיקות לכת. דבר זה מקנה לו יכולת הכרעה, מבלי להכריע בעצם הדיון בסברות וראיות - מחד, ומבלי להחמיר בהכרח - מאידך.

אציין אנקדוטה המבהירה במקצת את טיב החידוש הנ"ל:
- הגרע"י, כידוע, מבסס בהרחבה את שיטתו לפסוק כמרן ואפי' אם רבים חולקים עליו ממקורות רבים (בהקדמה לשו"ת יביע אומר, ועי' במבוא לילקוט יוסף ח"א, מהדו' תשס"ד), וביניהם רבי יוסף חיים, בעל הבן איש חי...

ו. הערה נוספת ששמעתי, בשם הרב אושפיזאי זצ"ל (רבה של רמת גן ומזקני רבני הפועהמ"ז), שאצל הגרע"י אין חלוקה [עכ"פ בגלוי] בין אחרונים חשובים לאחרונים חשובים יותר, והכל הולך אחר המנין, משא"כ אצל האשכנזים שהולכים אחר מי שנתקבל כגדול, או אחר מי שפסקיו נתקבלו במקומות רבים ונכבדים, כנגד אחרונים רבים.

לאחרונה יצא לאור ספר חדש ומרתק בשם "בתורתך" הכולל פרקי הדרכה בלימוד תורה מתוך משנתו של הגאון הרב משה לוי זצ"ל

דומני כי שם הוא היטיב להגדיר את ייחודייתו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א, ואת הטעות של הקוראים בשטחיות את דבריו, והנה אני מביא את הקטע מתוך הספר:

באחת ההזדמנויות, הקדיש רבנו מספר מלים על מנת לבאר את ייחודיותם של ספרי מרן שליט"א ואת העוצמה הטמונה בראיותיו יוצאות הדופן, ואלו דבריו: "השילוב הנדיר של סיני ועוקר הרים בספרי מרן הראשון לציון שליט"א אין לו אח ורע. במבט שטחי, אדם שפותח את ספריו לרגע, נגלים לעיניו הרבה מקורות - וכן כתב, וכן כתב... וחושב כי מדובר בגיבוב ראיות. אך כאשר לומדים את התשובה בעיון, רואים את החידוש בראיות שהוא מביא. שלא כמו שאר המחברים, שמביאים בדרך כלל ראיות מִפּוֹסְקִים הנמצאים באותה סוגיא ובאותו ענין בו הם מדברים, רבנו ה'יביע אומר' מביא פעמים רבות ראיות מראשונים ואחרונים שנמצאים בסוגיות אחרות לגמרי ובענינים שונים לחלוטין, ולומד מהם בצורה נפלאה לנידון שלו.

מי אמר שאין דוגמאות לזה? אף שלענ"ד גם אצל הגר"א אין הרבה דוגמאות שתוכל לראות שהוא חולק על ראשונים בלי שהוא מוצא לו חבר לדעתו.