|
|
| נשלח ב-30/12/2005 03:02 |
 |
| |
דיסקקשיח,
המובאה שלך מ'טהרת הבית' בהחלט דורשת עיון ובירור, ואם כן הוא, הדברים בהחלט מביכים משהו. אך זו לכל היותר טעות 'בגרסה', בליווי אולי, זלזול בביקורות ו/או חסר התייחסות אליהם. זו עדיין לא שגיאה בהבנת מקור שנובעת מחוסר עיון ו/או יכולת לעיין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2005 09:11 |
|
| |
ממללא
במובאה ממין זה, הכשל אינו רק ב'גירסה' או בדיוק ההבאה, כי אם גם בהבנת האפשר והמתקבל על הדעת ומה שאי אפשר לקבל. מה עוד לטפול תמיהה על דברי בעל שבט הלוי, שהם ידועים ומוכחים בפועל כל השנים (על דעתו של החזון להקפיד על זמן של ארבעים עד חמישים דקות לבין השמשות), ולדחותם מפני דברים, שלא רק שאינם נכונים, אלא מופרכים מן הדעת ומן הסברה.
אם את/ה לא חלק מהפתרון, את/ה חלק מהבעיה !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2006 19:42 |
|
| |
שאלה לי ללמדני הפורום -
א. איך לדעתכם למדו בבתי המדרש של הראשונים בספרד? האם הרמב"ן/רשב"א/ריטב"א/ר"ן למדו את הסוגיא כשלעצמה בלי גורמים מתווכים ורק אח"כ התייחסו לרש"י/תו"ס או שהם למדו אותה מלכתחילה באמצעות רש"י/תו"ס/שאר פירושים קדומים? (במבט שטחי נוצר רושם שהם תמיד חוזרים על קושיות תוס' והחידוש שלהם נעוץ במו"מ עמם - אך לא במנותק מהם).
ב. האם זה קרוב יותר לעיון הליטאי של ימינו או שזה סוג של ליקוט פרשני?
ג. האם תשובת הר"י מיגש לגבי פסיקה ע"פ הגאונים מייצגת גם את שיטתו ב'לימוד' (שאני מניח שיש לה השפעה על המאוחרים לו - אם כי הרמב"ם שראה עצמו כתלמידו וודאי קיבל ממנו דרך אביו ודאי שלא נהג כך).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2006 20:03 |
|
| |
ממללא
נראה לי שלימוד בראשונים שהזכרת בפיסקה הראשונה, מחזק את הרושם שכעתה כן אז, היה ה"רייד" הישיבתי הסטנדרטי שכולם חזרו עליו כאשר כל אחד מוסיף את מעט הקנייטשים משלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2006 11:53 |
|
| |
מתוך כתבה של אבישי בן חיים 'מעריב'
הרב עובדיה ופמינזם
במקרה ניתן היה למצוא בבנייני האומה גם חלק מהתשובה על השאלה מה הפערים בין החרדים האשכנזים לחרדיות הספרדית המתונה יותר מבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף. זה קרה בכנס נוסף שנערך בדיוק באותו מקום ביום שני השבוע. על הבמה מאחורי דוכן הנואמים בלט שלט: "אוניברסיטת בר-אילן והמכללה החרדית ירושלים מברכים את בוגרות המכללה לרגל קבלת התואר בי-איי בעבודה סוציאלית".
על הבמה נראה מחזה חרדי נדיר: הדוכן חצץ בין שני שולחנות כבוד, אחד נשי ואחד גברי. בשולחן הנשי ישבו נשות חינוך ופרופסוריות לבושות שמלות, ובגברי ישבו הרב עובדיה יוסף, הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר ונשיא אוניברסיטת בר-אילן פרופ' משה קווה (שלושתם גם עם שמלות, מתוקף תפקידיהם). מלבדם ישבו שם גם פרופ' יעקב נאמן, שר החינוך מאיר שטרית והרב הראשי האשכנזי יונה מצגר.
"המילה סטודנטית והמילה חרדית עד היום היו סותרות", אמר הרב מצגר. "כיום, אחרי מאבקים קשים, ידעה הרבנית בר-שלום לעשות שלום בין שני המושגים האלה". הרבנית עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ואחת הפמיניסטיות הכי מעשיות בארץ, שכשייסדה את המכללה זכתה ליחס מזלזל וספקני, ציינה ניצחון ענקי בערב הזה.
אחרי שהרב מצגר סיים את דבריו הגיע תורו של החלק האמנותי. זה לא נראה כמו הפייטן יחיאל נהרי ולא נשמע כמו הזמר בני אלבז. לפני הקהל התייצבה - חמושה בקלרינט, אקורדיון וכינור - להקת בסרביה שניגנה מוזיקה קלאסית הונגרית. נראה היה שהצלילים נעמו לאוזני היושבים באולם, אבל אינספור צרימות לעיניים ולאוזניים חרדיות בקעו מכל המסביב. המחיצה בין הגברים לנשים היתה אלגנטית ומנומסת ולא ממש ניסתה להסתיר את אלה מאלה.
פרופ' קווה בירך את "44 הבוגרות הנחשוניות של המחזור הראשון", והדגיש כי עבודה סוציאלית היא מקצוע "יהודי מובהק", אבל גם דיבר נגד החרדה של עולם התורה מההשכלה, האויבת המיתולוגית של החרדים. השר מאיר שטרית דיבר בשבחה של בר-שלום, אמר כי יש לה "גנים טובים מאוד" וכי "במקום שאין אנשים תהיי איש - ואת היית לנו איש", אך תקף את לומדי התורה ואמר: "מי שלומד, התורה לא יכולה לשמש לו תירוץ לא לעבוד".
שטרית, כמו אחרים, דיבר גם בשבח המהפכה שחוללה בר-שלום. היא עצמה, כך נדמה, התכווצה במקומה בכל פעם ששמעה את המילה מהפכה. כל הקטע של האורתודוקסיה החרדית הוא לשמור על הקיים והישן, מהפכה עושים אצל חילונים שמחזירים אותם לדת. פרופ' זמירה מברך, סגנית הרקטור של בראילן, דיברה על חגיגות האירוע ההיסטורי שחוללה מייסדת ויושבת ראש המכללה עדינה בר-שלום, ובעצמה חוללה אירוע היסטורי נדיר כשנאמה כאישה בפני הרב עובדיה יוסף.
הרב עצמו, במחווה ג'נטלמנית, הסב את גופו לכיוונה בשעה שנאמה, כאילו כדי להדגיש כי הוא מקשיב לדברים. אחר כך, כשנאם, ניפק טקסט פמיניסטי, שדומה לו קשה לשמוע בדרשותיו השבועיות בבית הכנסת "היזדים". בתורה אין משוא פנים בין איש לאישה, אמר הרב וציטט כי כשניתנה התורה האל ציווה את משה "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", ובכך הקדים את הנשים (בית יעקב) לגברים (בני ישראל), כי "יש להן פתיחות יותר והן מסוגלות לעשות הרבה הרבה". לטובת מי שלא הבינו את המסר ציטט הרב את הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב", והדגיש : "כתוב'קהילת יעקב' - כל זרע ישראל - בין הגברים בין הנשים".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2006 13:18 |
|
| |
מעניין לשים לב, לפרשנותו של הרב עובדיה "קהילת יעקב" כל זרע ישראל בין גברים או בין נשים, ביחס לדברי הרמב"ן בפרשת "וזאת הברכה" כשהוא מתעלם מהמושג האתני, [ועוד יותר מתרני מהרב עובדיה] וכולל את כל מי שמקבל עליו עול תורה ומצוות -
"קהילת יעקב" לרמז שיקהלו רבים עליהם, ותהיה התורה לעולם למורשה ליעקב ולכל הנקהלים עליו, והם הגרים הנילווים על ה' לשרתו, ונספחו על בית יעקב ונקראים כולם קהילתו'
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2006 13:50 |
|
| |
ועל כך נאמר: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל".
ואידך זיל גמור...
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2006 20:06 |
|
| |
יכול להיות שהדברים יחלחלו לפחות למכסת שליש הספרדיות של בית-יעקב (בעצם, לא בטוח, חזקה עליהן שהן בנות של 'בני תורה' ולא של חסידי הרב עובדיה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 19:15 |
|
| |
ממללא,
מה שחשוב הוא שהרב עובדיה מודה שאין משוא פנים בין איש לאישה בתורה "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא שמם אדם ביום הבראם"(בראשית ד\ה)- את הדברים אמר הרב במסגרת בה יכול היה להרשות לעצמו לומר אותם - ולא יעלה על הדעת שיתכן ויאמר אותם במסגרת דרשותיו במוצאי שבת, לקהל חסידיו ואו חסידותיו, בבית הכנסת 'היזדים'.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 20:14 |
|
| |
ריב,
איך אדם (ובפרט גדול בתורה) יכול 'להודות' בדבר לא נכון?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 20:27 |
|
| |
זה לא נכון שהיו לעם ישראל שבע נביאות? מבחינתי, זו היא ההוכחה שאין בתורה משוא פנים בין איש לאישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 20:30 |
|
| |
השאלה היא מהי תורה? התושב"כ אולי באמת כך (כן בנות צלפחד דוברות. אמנם, כזכור, גם שם זה רק כשאין בנים).
אבל בתושבע"פ פוסלים נשים לעדות, ולרוב הדעות גם לדיינות, ולכל שררות. וכזכור, 'ברוך שלא עשני אישה'.
האמת שכעת נזכרתי שלשון מדרש חז"ל היא: השווה הכתוב אישה לאיש לכל עונשין (!) שבתורה.
זה שוויון אמיתי. גם אני 'מודה'.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 20:40 |
|
| |
לעניין השוואת העונשים - זה המקום היחיד בו משווה שיטת ר' עקיבא בין נשים לאנשים. בשאר המקומות, בכל מקום שכתוב "איש" דורשים בית ר' עקיבא "איש ולא אישה" או בנוסח דומה, בניגוד לבית ר' ישמעאל, שדורשים הכללת הנשים בחובות וזכויות.
כידוע, שיטת ר' עקיבא ניצחה את שיטת ר' ישמעאל. ולא סתם נאמר (משנה נדרים ט, י): "וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה".
תוקן על ידי - אמשלום - 28/01/2006 20:40:12
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 20:43 |
|
| |
הרב מיכי,
א) לא טענתי שקיים שיוויון.
ב)ההודאה היא על האמת, או יותר נכון על מה שראוי שיהיה.
ג) התורה היא אמצעי כדי להגיע לשלמות אנושית על ידי תיקון המידות לרבות השכליות (= נביא שליח, או נביא לעצמו)
ועצם העובדה שנשים הגיעו לזה, מעיד על שיוויון אמיתי בתורה, ולא כפי שמקובל לחשוב בימינו שכל שמלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תפלות.
ד)אתה כנראה שכחת שהתושב"ע היא ברובה יצירה אנושית גברית מה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2006 23:28 |
|
| |
ריב
מצב של 7/48 או יותר נכון 7/1200000 נחשב אצלך לשויון ??
ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות עמדו להם לישראל.
נביאים היו כפליים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה,
אם נעיין בתוכן הנבואות של 7 הנביאות נמצא שחלקן לא הוצרכו לדורות וא"כ אינן שוות ל48 אלא לכפליים כיוצאי מצרים.
ויעויין בבבא בתרא דף טז? שאף מרים בנשיקה מתה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' מפני הכבוד.
|
|
|
|
|
