|
|
| נשלח ב-28/1/2006 23:40 |
 |
| |
ימי,
היחס בין המספרים לא משנה את העובדה שאישה הגיעה למעמד בו הגיעה למעלת נבואה - קרי: הכרת ה'- הוא בסך הכל מוכיח שלאשה היה יותר קשה להגיע - אם מבחינת תוקף היותה אשה וכל מה שכרוך בכך, ואם בחינת חוסר שיוויון בהזדמנות מתוקף היות העולם הגברי השובנסטי שולט מאז ומתמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2006 10:16 |
|
| |
הרב מיכי,
ואומר לפניה וכו': ת"ר אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים כגון (איוב טו) אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם יהודה הודה ולא בוש מה היה סופו נחל חיי העולם הבא ראובן הודה ולא בוש מה היה סופו נחל חיי העולם הבא (סוטה ז ע"ב 
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2006 21:45 |
|
| |
ריב,
כאן הויכוח כבר דורש הגדרה מתודולוגית בסיסית של המקורות המוסכמים. אם התושבע"פ היא יצירה גברית ובכך היא נפסלת או מאבדת את סמכותה, אז אנחנו באמת לא באותו מגרש.
זה מזכיר לי את הטענות של הפמיניסטיות (המובאות אצל גדי טאוב ב'מרד השפוף') שטוענות שהמכניקה הניוטונית היא המצאה גברית. הן כנראה לא משתמשות במטוסים...
לפי הגישה הזו, הייתי מרחיב את היריעה וטוען שהתושבע"פ נוצרה ע" בני המאות הראשונות לפני ואחרי הספירה, ולא על ידי בני דורנו, ולכן זה אינו תקף ואינו מחייב. מעבר לכך, היא נוצרה ע"י בעלי שמות ארמיים ל"ע...
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2006 22:21 |
|
| |
הרב מיכי,
יש הסכמות בסיסיות להגדרות יסודיות ביהדות - תנאי הכרחי להגיע לנבואה - זה 'גיבור עשיר וחכם' - אם הנבואה הוא השיא אליו יכול להגיע בן אנוש - אזי שאישה הגיעה אליו - ובזה היא שווה לגבר.
קרי: אישה יכולה ללמוד תורה כמו גבר ולהיות גדולה בתורה! ולזה התכוון הרב עובדיה יוסף כשהביא את הפסוק "קהילת יעקב" - ולזה אתה אומר שהרב עובדיה מודה על דבר שאינו נכון.
זה שאני אומרת שהתושב"ע היא יצירה גברית,וחז"ל לא היו מנותקים מהלכי העולם אני לא מחדשת שום דבר ,וודאי אתה גם תסכים איתי בכך, זה לא אומר שהיא פסולה או מאבדת מסמכותה, אני לא ביקשתי מאף אחד רשות ללמוד תורה ברוך השם - ואני עושה שימוש בדברי חכמי ישראל גם אם הם לא היו מושלמים
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 00:53 |
|
| |
1. גם האפיפיור עושה בהם שימוש, וגם הדלאי למה. 2. גם בלעם היה נביא.
3. אינני מבין מדוע הקריטריונים של הרמב"ם לנבואה הם תורה מסיני שאין לחלוק עליה, הרי גם הוא היה גבר ,לא?
כידוע, מה שאמרו כבר כמה גברים סתומים בעבר הרחוק, גם שפחה על הים ראתה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, אז למה מרים/דבורה הנביאה לא יכלו לראות זאת? ועל מה זה מעיד?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 05:49 |
|
| |
עפ"י פסקי הגרע"י יצ"ל "סידור לבת ישראל", בסידור זה נמחק שם ה' מברכות ק"ש כיון שלדבריו
ברכות ק"ש הם ברכת המצות אשר נשים מנועות מלברך כפי פסק מרן המחבר. (אע"פ שמרן המחבר פסק כן
לא התקבל פסקו זה בכל הקהלות ובמספר קהלות ספרדיות נהגו הנשים לברך על הלולב כנגד מרן).
סידור זה לא התקבל ונשות הספרדים ממשיכים לברך ברכות ק"ש בשם ומלכות.
וכך היה גם המנהג מעולם. ולא היה פוסק שערער על כך שברכות ק"ש הם חלק מהתפלה ואפי' אם נוסדו
כברכת המצות למעשה דינם שונה והם כתפלה.
נימוקי פסק דין זה הרי הם בשו"ת יבי"א, וכל דכפיין ילך וילמדו ואם ישתכנע תע"ב.
למעשה קשה להאמין שאלולא שמחברו היה אובססי ביצירת קו הפרדה בין אשכנזים לספרדים, היה מגיע
לאותה מסקנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 09:58 |
|
| |
הרשבא,
חוששני שאתה צודק. בנות ישראל או שלא התפללו כלל או שהתפללו מהסידור הרגיל. חידושו של הרב עובדיה בנושא מאד מרחיק לכת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 10:37 |
|
| |
מיכי,
1) תמהני שאתה לא עומד על ההבדל ה'דק' בין שימושם של האפיפיור והדלאי למה, בדברי תורה לבין מי שמקבל עליו עול תורה ומצוות והוא נכלל בגדר 'קהילת יעקב'.
2) זה שה' יכול להתגלות גם לצפרדע על זה אין עוררין, מכאן שזה שה' נגלה לבלעם לא הופך אותו לנביא - כמו שזה שה' נגלה ,לאשת מנוח, להגר, ולאבימלך לא הפך אותם לנביאים.
את הקריטריונים לנבואה הרמב"ם לא המציא - ואני יכולה להביא לך אין סוף מראה מקומות בדברי חז"ל שגם הם כמותו (= גברים)קובעים את אותם קריטריונים. נביא מהותו שהוא הגיע להכרת ה' ומבלי להגיע לשלמות אנושית - במידות ובחוכמה אי אפשר להגיע להכרת ה' וזו תורה מסיני שאין לחלוק עליה.
מה שהשפחה ראתה על הים לא עזר לה כל כך כי אחרי ארבעים יום היא רקדה סביב עגל הזהב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 10:58 |
|
| |
בלעב..
הרב עובדיה לא חידש שום דבר, הוא בסך הכל הודה, ש"אין משוא פנים בין איש לאישה [בלימוד התורה] בתורה"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 11:17 |
|
| |
ריב,
בעל בעמיו כינה (בצדק רב) "חידוש" את חיבור הסידור המיוחד לנשים, שאינו כולל שם ומלכות בברכות השחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 11:37 |
|
| |
אמשלום,
הסידור נועד לקהל חסידיו של הרב עובדיה, אותם אלה שמאזינים לדרשותיו ב'היזדים' וכבר כתבתי שלא יתכן ש'יודה' בפניהם.
להם הוא פוסק שלא לתת צדקה למי שלא נוטל ידיים!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 11:52 |
|
| |
לא ידעתי על חבר חדש בתנועה הפמיניסטית הישראלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 12:11 |
|
| |
זה תלוי כיצד דורשים פמינזם - אם מדובר בשיוויון הזדמנויות, אזי שה'הודאה' הנ"ל היא 'בת קול'  - גם אם היא נאמרה בפורום המסויים הזה, ואפשר להתחיל לחשוב על זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 15:05 |
|
| |
ריב,
אני מפנה אותך לדברי הרשב"א בתשובה ח"ד סי רל"ד. ראי ותרווי רוב נחת דקדושה. שם מבואר מה שכתבתי לך (ותשובתך מראה שלא הבנת), שאפילו שפחה על הים ראתה בנבואה מה שיחזקאל לא ראה בלי ההכנות הדרושות. אין לכך כל קשר לזה שחטאו אח"כ בעגל. אם כבר אז להיפך, זה מורה לך שנבואה אינה עניין בלתי הפיך. טוב, גם הרשב"א היה גבר...
כאשר לא מקבלים את דברי התושבע"פ כי אמרו אותם גברים, זה כמעט אותו שימוש כמו של הדלאי למה. כיצד זה מתיישב עם התיאור סוחט הדמעות (מרוב התרגשות) אודות הכפיפות והמחויבות לתורה ולהלכה? לא זכיתי להבין.
ואם כבר מדברים על חוסר הבחנה בין נביא לבין מי שה' מתגלה אליו, אז את היא שלא מבחינה בין מי שה' נגלה אליו לבין נביא, שהרי בלעם היה נביא לכל הדעות.
מעבר לכך, באופן כללי את מטה את הדיון מנקודת המוצא שלנו (לא של האשכול כולו). אני טענתי, ובצדק (!), שה'מודה' בכך שהתורה היא שוויונית הוא מודה בשקר. יש הבדלים שאף אחד לא יכול למחוק (אפשר רק לא לקבל, כמוך), כולל הרב עובדיה. הביאו לך דוגמא מברכות קריאת שמע, ואת מסבירה שהוא אמר זאת ליזדים שלו. לפי ה ייתכן שגם משה רבנו שפסל אישה לעדות (ואולי גם לדיינות) אמר זאת רק לשוטים שמקשיבים לו.
העובדה שאת לומדת תורה אינה נוגעת לכאן כמלוא נימה, שכן השאלה היא האם את חייבת ללמוד ולא האם את לומדת. העובדה שמותר לך ללמוד תורה מורה לכל היותר על העובדה המשמחת כי את עומדת בין מדריגת הגוי לבין מדריגתו הנישאה של זכר יהודי.
האירוניה אינה מעידה על שמחה (ואפילו לא על שמחה לאיד), אלא על כך שהכרה בעובדות היא בסיס חשוב לכל דיון משמעותי.
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 15:07 |
|
| |
ונזכרתי בעוד משהו.
כמדומני שפעם ראיתי שדווקא הרמב"ם החביב עליך כל כך, כתב בתשובה (כעת אינני זוכר מקור מדויק) שהעובדה שאישה יוצאת ללמד היא עילה לגירושין. אשמח אם מישהו יוכל להביא כאן את המקור.
מיכי
|
|
|
|
|
