|
|
| נשלח ב-30/1/2006 16:03 |
|
| |
מיכי,
את התשובה הזו כתב הרמב"ם לבעל (שעזב את משפחתו לאנחות וחזר אחרי כמה שנים לראות שאשתו, רח"ל, נאלצה לפרנס עצמה בהוראת ילדים, או משהו כזה). בתשובה לאישה (המאוחרת יותר), הוא כתב ההפך.
לגבי טענתך העקרונית - אין לי ויכוח על העובדות, וגם אני חושבת שצריך להסכים עליהן לפני שמתחילים בדיון החשוב באמת - "אז מה עושים עם זה עכשיו". להנאתך, וכדי להראות לך שלא רק ריב אינה מסכימה איתך על העובדות, אתה מוזמן לעיין בספרו של וינרוט "פמיניזם ויהדות" (שכבר "המלצתי" עליו כאן בעבר).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 16:53 |
|
| |
הרב עובדיה אכן יחיד בדעתו אף בקרב גדולי רבני הספרדים וע"מ בדורותינו, בהתנגדותו לברכות המצוות בשם ומלכות ע"י נשים, כדעת השו"ע (ודומני שגם זו דעת הרמב"ם?). פוסקים רבים כותבים שגם בקהילות אלו נהגו שהנשים מברכות על לולב וכו'.
בעלבעמיו,
הרב עובדיה רחוק מלהיות פמיניסט. בכל אופן, האם אתה מכיר רב בשיעור קומתו (לאו דוקא מהציבור החרדי, אגב) שישב על במה אחת עם אשה? הוא כבר הותקף בעבר בעיתונות הליטאית על כך שבכנס של אל-המעין, הושיבו את שרת החינוך לימור לבנת בבמת הכבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 18:37 |
|
| |
מיכי,
אני מפנה אותך לדברי בדף הקודם שם כתבתי לך שגם צפרדע יכולה לראות מה שיחזקאל לא ראה בלי ההכנות הנדרשות..להפנות אותך למורה נבוכים לא יעלה על דעתי שכן עיון בו משול אצלך לביטול תורה
מי לא מקבל את דברי התושב"ע? מי אמר שהגברים שכתבו אותה סתומים? מי אמר שזה שהתושב"ע היא יצירה גברית גורע מסמכותה או פוסל אותה? רק אמרתי שאני מקבלת את דבריהם ואת סמכותם לפסוק למרות שלא היו מושלמים - אף על פי שאני תקווה שגם רבנים כמוך יפנימו שאין לשלול משום אדם את הזכות ללמוד תורה, אין לי שום רצון להילחם על קיום מצוות שהבורא פטרני מהם, ואינן תורמות להיותי יהודיה מאומה
לפלא הוא לי, איך בנחרצות כזו אתה קובע שבלעם היה נביא לכל הדעות, ואם אלך בדרכך בהפרדת התושב"כ והתושב"ע ( שלדעתי אין להפריד ביניהם בשום אופן ) הרי שבתושב"כ בלעם מופיע כקוסם ותו לא - לפלא הוא לי איך בנחרצות כזו אתה קובע שבלעם היה נביא לכל הדעות, בעוד שהדבר נתון לפרשנויות ולמחלוקת בלשון המעטה - והרי חז"ל חשדו בו במשכב בהמה - אינני מכירה שום אדם שיקבל עליו להאמין בדברי נביאים אם הנביא הוא בעל פחיתויות מוסריות
מעבר לכך, אתה טענת שלא בצדק שהרב עובדיה מודה על דבר שהוא אינו נכון - ולא מדובר על הבדלים שאף אחד לא יכול למחוק שידועים לכל בר בי בין איש לאישה - מדובר על שיוויון בהזדמנות ללמוד תורה, ובכך אין שום הבדל בין גבר לאישה ואף על פי שחז"ל קבעו מה שקבעו, אני מצפה לשינוי שיבוא במהרה בימינו . אמן.
שמתי לב שלא פעם אתה מביא את דברי הרמב"ם מתוך ההקדמה לפרק חלק - את דבריו שם( שאתה מקבל בנסיבות מסויימות כשהם משרתים את אמונותיך - תשליך לכאן, ותבין, שיתכן וחכמים ידברו ברמות שונות לציבורים שונים - כך שיתכן שהרב עובדיה ידבר בשפה מסוימת לשוטים שמקשיבים לו.
כל אדם חייב ללמוד תורה בין איש ובין אישה "וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול" - הקביעה שאישה לא תלמד תורה אינה תורה מסיני - אותה קבעו חכמים שנטו לדעת רבי אליעזר, ולא לדעת בן עזאי - וראה בתוספתא ירושלמי ברכות פרק ב', יב - שם מניחים כמובן מאליו שלנשים מותר לקרות בתורה ולשנות במשנה, במדרש בהלכות ובאגדות, והבעיה היחידה שעומדת על הפרק, היא האם הן מורשות ללמוד גם במצבים פיסיולוגים מסוימים - השאלה היא כיצד קרה הדבר שההלכה שנקבעה מאוחר יותר אוסרת על לימוד תורה לנשים - והתשובה לכך היא, שהמקור הארצישראלי הולך בעקבות דעתו של בן עזאי, ואילו התלמוד הבבלי הולך בעקבות רבי אליעזר, וכמה אירוני, התלמוד הבבלי הוא מקור הסמכות ההילכתית בתקופות מאוחרות יותר.
ואני מסכימה איתך, הכרה בעובדות היא בסיס חשוב לכל דיון משמעותי -
אני עומדת בין מדרגת הגוי לבין מדרגתו הנישאה של זכר יהודי ? - עד כמה שזה עצוב לשמוע על כך מרב בישראל - התפוצצתי מצחוק.
תוקן על ידי - riv - 30/01/2006 19:27:37
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 19:48 |
|
| |
ממללא,

באותו הכנס המדובר, הושבו כל הנשים , כולל שרת החינוך לימור ליבנת, לצד בעליהן באותו השולחן בו ישב הרב עובדיה בלי שום מחיצה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 19:59 |
|
| |
ריב, כבר מזה זמן אני שם לב שאנחנו כנראה לא מבינים זה את זו (זה ודאי בגללי, שהרי לנשים יש יותר פתיחות ויכולות כמו שאמר הרב עובדיה).
1. ראשית, אם אני חוזר לדברי הרב עובדיה, פרט למשאלות לב שלך איני רואה כל עדות לכך שהוא דיבר על לימוד תורה לנשים. הוא דיבר על עשייה, ועל מחוייבות לתורה. בציטוט שהבאת לא ראיתי מאומה מזה. באופן מפתיע, זה עומד בהתאמה מופלאה לעמדתו אצל היזדים, על אף שכידוע אין צורך לדבר לשוטים הללו כמו שמדברים לאנטליגנטיים כמוך שיודעים/ות להבין דבר מתוך דבר.
2. עקב ההתאמה המופלאה שיצרת בין תושב"כ לבין תושבע"פ, את ודאי יודעת שחז"ל דורשים 'לא קם בישראל נביא עוד' - אבל באומות העולם קם, וזהו בלעם. אפילו לדברייך שיש מחלוקת בזה (איפה?), כיצד תסבירי את דעת החולקים, הרי מוסכם על הכל שללא עבודה ומדריגה רוחנית לא ניתן להגיע לנבואה. זה הרי לא רק רמב"ם זה מוסכם על כל מי שזז (לדברייך). ועוד לא דיברתי על שו"ת הרשב"א ועל השפחות על הים שזכו לנבואה ללא כל הכנות. זאת בניגוד לכל ההלכות למשה (רבנו, או בן מיימון) מסיני שהמצאת לצורך העניין. משום מה לא התייחסת לטענותיי אלו.
3. אני דיברתי על המחוייבות ללמוד תורה ולא על ההיתר לעשות כן (שהרי לכך הסכמתי כבר מלכתחילה). במובן זה מדריגת הנשים על פי התורה הליברלית שלנו הוא בין מדריגתו הנישאה של הזכר היהודי לבין מדריגת הגוי. שלא לדבר על דיני קדימות בהצלה של גבר לאישה בסוגיית הוריות (שמוכיחה נגד דברייך שכתבת שהמצוות היתירות אינן נחוצות לאישה, ולא שזה מצביע על נחיתות כלשהי). ואילו את, משום מה, כותבת שכל אדם חייב ללמוד תורה, בניגוד להלכה.
4. הטענה שמשום אירוניה היסטורית, כזו או אחרת, נפסקה הלכה, ולכן את לא מקבלת אותה, פירושה הוא אי קבלת מרות ההלכה. העובדה שיש ויכוחים אינה מצביעה על מאומה, כפי שודאי ידוע לתלמידת חכמים שכמוך. ב"ש וב"ה נחלקו האם צרת הבת מותרת או אסורה, האם את חושבת שיש כאן בסיס לא לקבל את ההלכה? או שמא לגבי זמן ק"ש בתחילת ברכות? על כך דיברתי כשאמרתי שקבלת ההלכה שלך מזכירה לי את הדלאי למה. אגב, לא הבנתי ביחס למה הזכרת ששכחתי שהתושבע"פ היא יצירה גברית, אם לא בכדי להטיל ספק בסמכותה?
5. סוף דבר, הרב עובדיה לא הודה במאומה, פרט להמצאות שלך שאין להן ולו רמז בדבריו. משפטי האפולוגטיקה שלו נאמרים על ידי רבים בפורומים שבהם הם נחוצים, אך מקריאה חוזרת שלהם ניתן תמיד להיווכח שאין בהם שום סטייה מעמדותיו הברורות, והממש לא פמיניסטיות. וכל הרואה בהם אחרת, אינו רואה אלא מהרהורי ליבו. ואחזור ואוסיף כי גם אם הוא היה מודה בכך, הרי זוהי הודאה בדבר שקר.
6. לגבי מדריגתו הנישאה של הזכר היהודי, היתה לי תקווה שתביני את האירוניה, אך לצערי התבדיתי. שוב, כנראה אין הדבר תלוי אלא בי (פתיחות, יכולות...שם, שם).
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 23:00 |
|
| |
ריב
סתם הערה קצרה
למיטב זכרוני דוגמת הצפרדע ננקטת במורה דווקא כמי שאין להעלות על הדעת שתתנבא
המאירי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 23:11 |
|
| |
מיכי,
מכל הררי המילים שאתה שופך, רק דבר אחד מטריד אותי: איך זה שאתה מבין מתוך דברי שמשום אירוניה היסטורית, כזו או אחרת, נפסקה הלכה, ואני לא מקבלת אותה ? אני מקבלת כל הלכה שתכליתה היא מעשה מן המעשים, במה שקשור לדעות אם מותר לי ללמוד או לא, הרי שאני תמיד יכולה להיתלות על דברי בן עזאי שחייב אדם ללמד את בתו תורה, ולקוות שדעת מיעוט זו - היא זו שתחזור להיות המקובלת - וכל זה לפי דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה, או בפירושו למשנה - מעבר לזה כל הטענות שלך בדבר טעות ההבנה שיש לי בדברי הרב עובדיה, אתה יכול להבין את שאתה מבין, ואני יכולה להמשיך לחיות באשליות ולפרש את דבריו כראות עיניי, תן לי, מה אכפת לך?
אבל בתכלס, היות שמתנהל בינינו דוח שיח של חרשים - ואני מי אני? אפילו את הרמזים העבים שלך אינני מבינה, ולמה לי לאכזב אותך, וחס וחלילה שלא תתבדה שוב, ואתה רב גדול בישראל, במילים אתה יותר חזק ממני, מקורות אני יכולה להביא לך לרב, לפחות כמה עשרות בין אם הלכות משה לסיני (רבינו, או בן מיימון) כדי להוכיח שלא אני המצאתי אותם, ובין אם לדברי חכמי ישראל - על בלעם: קוסם או נביא - ולאו דווקא מהרמב"ם, ובמיוחד לא מהמו"נ - ובכדי לא להסיט את נושא האשכול אציין רק למקצתם:
שבת צב: משה דאמר מר אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה"
נדרים לח: "אין הקב"ה משרתו שכינתו אלא על גבור עשיר וחכם ועניו וכולן ממשה" -
רמב"ם הלכות יסודי תורה פרק ז הלכה א רמב"ם הקדמה למסכת אבות פרק ז'
*******************************************
וודאי שאני יודעת שחז"ל דורשים 'לא קם בישראל נביא עוד' - אבל באומות העולם קם, וזהו בלעם. ויש לי לתקן אותך שאמרתי שהמחלוקת היא בלשון המעטה, ואם אתה שואל איפה? אז הנה:
רמב"ם פירוש המשניות – (אבות פרק ה משנה יט).
"והתפרסם לבלעם הרשע החריצות על הממון והוא בואו מארם נהרים בעבור הממון אשר נשכר בו לקלל את ישראל, והוא אמרו יברך אשר שכר עליך את בלעם בן בעור וגו'. ואמנם רוב תאותו בענין המשגל היא סיבת עצתו לבלק שיפקיר הנשים לזנות עם ישראל וישים זונות מפורסמות, כי לולי רוב התאוה אשר היתה לו והיות הזנות טוב בעיניו לא היה מצוה בו, שמצות בני אדם אינם רק לפי דעתם כי הטובים לא יצוו ברע אבל יזהירו ממנו, ולשון הכתוב הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וגו' וחכמים אמרו (סנהדרין קה. ברכות י. ע"ז ד) בלעם בועל אתונו היה, ואין ספק בו שמי שזה דעתו בזה תהיה פעולתו".
בסנהדרין, דף קה עמודים א- ב:
"שתם העין, קוסם באמתו היה, (רש"י: " קוסם באמתו - כגון מעלה בזכורו"), כתיב הכא נפל וגלוי עינים וכתיב התם (מגילת אסתר ז') והמן נפל על המטה וגו'. איתמר, מר זוטרא אמר: קוסם באמתו היה, מר בריה דרבינא אמר: שבא על אתונו. מאן דאמר קוסם באמתו היה - כדאמרן, ומאן דאמר בא על אתונו היה - כתיב הכא (במדבר כ"ד) כרע שכב, וכתיב התם (שופטים ה') בין רגליה כרע נפל שכב וגו' (ברש"י: "כרע נפל - מה כריעה דהתם דאית ביה נפילה - בעילה היא, אף כריעה דהכא דכתיב נופל - בעילה היא, שבא על בהמתו)". "וידע דעת עליון", השתא דעת בהמתו לא הוה ידע, דעת עליון הוה ידע? מאי דעת בהמתו ? - דאמרי ליה: מאי טעמא לא רכבת סוסיא? - אמר להו: שדאי להו ברטיבא. - אמרה ליה הלא אנכי אתנך, - לטעינא בעלמא. אשר רכבת עלי - אקראי בעלמא. - מעודך עד היום הזה ולא עוד אלא שאני עושה [לך] מעשה אישות בלילה,(ברש"י: "מעשה אישות - שאתה בועלי"), כתיב הכא (במדבר כ' פסוק כ"ב) ההסכן הסכנתי, וכתיב התם (מלכים א' א') ותהי לו סכנת. אלא מאי וידע דעת עליון - שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה".
המאמרים בחז"ל, המבדילים בין נבואתו של משה ונבואת בלעם:
המאמר בספרי (דברים פיסקא שנז ד"ה (י) המובא גם בבמדבר רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה כ), "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה זה בלעם בן בעור אלא הפרש יש בין נבואתו של משה לנבואתו של בלעם משה לא היה יודע מי מדבר עמו, ובלעם היה יודע מי מדבר עמו, שנאמר (במדבר כד טז) נאם שומע אמרי אל משה לא היה יודע מתי מדבר עמו עד שנדבר עמו ובלעם היה יודע מתי מדבר עמו שנאמר ויודע דעת עליון, משה לא היה מדבר עמו אלא כשהוא עומד שנאמר (דברים ה כז( ואתה פה עמוד עמדי ובלעם היה מדבר עמו כשהוא נופל שנאמר (במדבר כד ד) מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים משל למה הדבר דומה לטבחו של מלך ויודע כמה הוצאות יוצאות למלך על שולחנו",
והמאמר במדרש רבה (במדבר פרשה יד פסקה יט), נשמע כאילו היה בלעם נביא, "ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו תני (דברים לד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה בישראל לא קם אבל באומות העולם קם כדי שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר אלו היה לנו נביא כמשה היינו עובדים להקב"ה ואיזה נביא היה להם כמשה זה בלעם בן בעור אלא הפרש בין נבואתו של משה לנבואתו של ...".
את ההסבר שהיה קוסם, אך השם נביא אינו אלא "השאלה", גם בפירושו למשנה (הקדמתו לפירוש המשניות), כותב הרמב"ם "ויהיה הגון לה, כגון שיהיה מאנשי החכמה והאמונה והנזירות והשכל ונועם המדות, כאשר העיקר אצלנו שאין הנבואה שורה אלא על חכם, גבור ועשיר (שבת דף צב.). ויתרונות רבות בזה הענין, אי אפשר לכנוס אותם יחד, והדבור בהם והראיה על כל אחת מהם, בפסוקים מספרי התורה ובדברי נביאים, ויצטרך לענין הזה ספר בפני עצמו, ואולי השם יסייענו עליו, עם מה שראוי להתחבר לענין ההוא".
בבבלי (סנהדרין דף קו עמוד א), "ואת בלעם בן בעור הקוסם קוסם נביא הוא אמר רבי יוחנן בתחלה נביא ולבסוף קוסם".
מקורות בהם נאמר במפורש שלא היה נביא אלא קוסם:
הרמב"ן, (במדבר פרק כב פסוק לא): "ויגל ה' את עיני בלעם - מזה הכתוב נלמד כי בלעם לא היה נביא , אלו היה נביא איך יצטרך לגלוי העינים בראיית המלאך כאשר יאמר הכתוב במי שלא הגיע לנבואה כנער אלישע (מ"ב ו יז) והגר המצרית (בראשית כא יט) , ולא יאמר כן בנביאים, וכך קראו הכתוב (יהושע יג כב) בלעם בן בעור הקוסם. ומה שאמר הוא (פסוק ח) כאשר ידבר ה' אלי, יקרא ידיעתו העתידות בקסמיו "דבר ה'". אבל לכבוד ישראל בא אליו השם בלילה ההוא, ואחרי כן זכה לגלוי עינים בראיית המלאך ודבר עמו, ובסוף עלה למעלת מחזה שדי (להלן כד ד טז) , והכל בעבור ישראל ולכבודם. ואחרי ששב לארצו היה קוסם, כי כן יקראנו הכתוב במיתתו (יהושע יג כב) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בחרב, וחלילה שישלחו יד בנביא השם. וכך אמרו במדרש במדבר סיני רבה (כ יט), בלעם נזקק לרוח הקדש, וכשנזדווג לבלק נסתלקה ממנו רוח הקדש וחזר להיות קוסם כבתחלה, לפיכך צווח רם הייתי והורידני בלק".
האבן עזרא,(במדבר פרק כב פסוק כח): "ויש מהם אומרים, כי בלעם נביא היה. והאמת, כי נבואתו היתה בעבור כבוד ישראל, כי קוסם היה, וכן קראו הכתוב. וי"א, כי היה יודע דעת עליונים לקבל כחם למטה בצורות. וזה טעם ואשר תאור יואר (ו). והנכון בעיני, כי היה יודע מזלות, ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו. ובבא הרעה אל המקולל. יחשבו הרואים והשומעים הנמצאים, כי בעבור קללתו באה הרעה".
הרלב"ג, (מלכים א פרק יג פסוק יח): "וידמה שכמו שהשרה הש"י השכינה על בלעם בעבור ישראל, ואע"פ שלא היה נביא כ"א קוסם".
תוקן על ידי - riv - 30/01/2006 23:53:36
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2006 23:47 |
|
| |
ימי,
אתה צודק במו"נ פל"ב חלק שני מביא הרמב"ם שלוש השקפות בני אדם על הנבואה: "והסכלים מן ההמון לא יתכן זה אצלינו כלומר שיתנבא אחד מהם אלא כאפשרות שיתנבא חמור או צפרדע" - וראה בהערות הרב קאפח: ראה גיטין מה א. ושם טוב ואפודי כתבו שהוא רומז לאתון בלעם ודג יונה שאינם כפשוטם ושהכל היה במראה הנבואה...אבל לך תסביר לרב מיכי את זה
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 12:06 |
|
| |
ימי, אני התייאשתי. בהזדמנות תסביר את זה גם לרשב"א.
ועוד הערת הבהרה. לבעיות בהבנת הנקרא יש אופי קשה מאד, כמו חור שחור: לא ניתן לפתור אותן באמצעות הסבר כתוב.
מיכי
תוקן על ידי - mdabraham - 31/01/2006 12:15:21
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 13:45 |
|
| |
ריב שלום, מכיון שנראה לך (ואולי יכול להיראות גם לאחרים) כאילו איני מודה על האמת, אנסה להסביר את עצמי שוב.
שטף המקורות הדמגוגי שהבאת, כדרכך, אשר מצביעים על מחלוקת לגבי בלעם, אינם נוגעים לנדון דידן. אכן שאלתי, כבדרך אגב, וזה היה בסוגריים (כדאי שתקראי מדי פעם את מה שכותבים לך, זה עשוי להועיל לכתיבת תשובה עניינית), היכן המחלוקת על בלעם. חלק הארי מן המקורות שהצפת אותי בהם בתשובתך, שהתרכזה, משום מה, רק בנקודה השולית הזו, כלל לא מצביעים על מחלוקת, בניגוד למה שאת חושבת. וחלק אחר (קטן) אכן נראה שכן. אני מודה ולא בוש בזה.
על אף השגותיי, אין לי כוח להתייחס לצבר המקורות שהבאת בגלל שלא זו היתה השאלה העיקרית שלי.
השאלה העיקרית שאני העליתי לא היתה האם בלעם היה נביא, אלא האם ניתן להגיע לנבואה ללא עבודה. התשובה היא בהחלט כן, לפחות לפי כמה וכמה מקורות שלא טרחת להתייחס אליהם. 1. תשובת הרשב"א. 2. שפחה על הים. 3. המדרש לגבי בלעם ורוב מוחלט של המקורות שכן ראו אותו כנביא. גם אם יש מקורות אחרים, ה'הוכחה' שלך שאין נבואה ללא רמה רוחנית, ובפרט הקביעה שאין חולק על כך, אינה יכולה לעמוד.
ההטייה של הדיון מהשאלות העיקריות לשאלה הצדדית שעלתה בסוגריים היא בעיניי חוסר הבנת הנקרא, או למצער חוסר רצון להתייחס.
ועוד הערה. את מבחינה בין נביא לבין מי שה' מדבר עמו ונגלה אליו, ולכן כל ראיה נגד טענתך שאין נביא בלא מעלה רוחנית נדחית בסמנטיקה שזה אינו נביא. זהו טיעון מעגלי ומניח את המבוקש. הרי זה גופא מה שטענתי, שיש התגלות ללא מעלה רוחנית. אז מה חשוב השם 'נביא'? לטענתך אין מי שיש לו מעלה רוחנית אם אין לו מעלה רוחנית. זו טענה יפה! אפילו מקורית ומחודשת! זה רק נוגע לנדון דידן.
דברי הרב עובדיה שהובאו באשכול כלל וכלל אינם עוסקים בלימוד תורה לנשים, כפי שכתבתי, ואת כמובן שוב לא התייחסת.
אני דיברתי על חובה הלכתית ללימוד תורה ואת חוזרת על כך שיש היתר. שוב ללא כל התייחסות לטענותיי החוזרות ונשנות. מכאן גזרתי את המעמד של האישה בין גוי לזכר יהודי, מה שגרם לך להתפוצץ מצחוק היסטרי, אך ללא תגובה עניינית כמובן.
אני טענתי טענות על אפלייה ברורה וחד משמעית של האישה בהלכה (דיינות - לרוב הדעות, עדות לכל הדעות, חיוב במצוות), ואת שוב לא מתייחסת ענינית (פרט להפטרת אמירות עמומות על מינם של חכמים, ואחריהן הכחשה).
לעניין האמירות שאת חוזרת ומביאה על כך שאין נבואה בלא עבודה רוחנית, הרי ישנן אמירות של חז"ל על כך שכל המבדיל על הכוס הוויין לו בנים זכרים. כידוע, החזו"א הבדיל על הכוס ולא היו לו בנים כלל. התשובה לכך היא שפעמים רבות אלו אמירות שנאמרות על דרך הרוב, וכשיש נסיבות שונות אז יש חריגות.
לא טענתי שאין נשים נביאות, שהרי אילו הייתי אומר זאת היה בכך הכחשה של אמירות מפורשות של חז"ל. את חוזרת על העניין הזה כל הזמן, ללא קשר לנושא המקורי של הדיון. אני טענתי שזה אינו מהווה ראיה הכרחית למעלתן מכיון שיש נבואה גם בלי עבודה (ראי לעיל).
אגב, היו גם נשים תלמידות חכמים, כמו ברוריה אשת רבי מאיר. אז למה ללכת רחוק לנבואה.
ועדיין האפלייה הברורה בעינה עומדת, ולא תועיל שום הכחשה. זה מה שהתכוונתי כשאמרתי שיש להכיר בעובדות לפני הדיון.
אני מקווה שכעת יצאתי ידי חובת התייחסות הולמת.
וכבר אמרו חז"ל שלפעמים כדאי לא לומר דבר שאינו נשמע. ומני שהראיתי שדבריי עד כה לא נשמעו, ולכן בחרתי להפסיק לומר אותם.
מיכי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 14:45 |
|
| |
מיכי, הרמב"ם לשיטתו שנבואה היא שלמות אינטלקטואלית חייב לסבור שאין הבנה ללא הכנה. הרמב"ם גם אינו יכול להסכים שרבש"ע לפתע יחכים בן אדם כדי לעשותו נביא שהרי תהיה זו שלילת הבחירה וכפי שכתב במו"נ ח"ג פל"ב. אולם אם עיקר הנבואה היא שליחות, וכדברי רש"י בפרשת וארא על הפסוק "ואהרן אחיך יהיה נביאך", אזי הנבואה היא לא הישג אינטלקטואלי ןממילא גם אם יש צורך בהכנות, הם הכנות מסוג אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 14:47 |
|
| |
בעל,
(איפה האייקון המסכים? אני מתפטר)
האם היעדרו של האייקון המסכים מצביע על שינוי חינוכי בעצכ"ח? או בהייד פרק? אולי מעודדים ויכוח ומדכאים הסכמה?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 16:48 |
|
| |
אמשלום,  מצאתי את האייקון, ראה באשכול על טריפות.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2006 17:45 |
|
| |
אם עיקר הנבואה היא השליחות מה פשר הזכרת מאה הנביאים אותם החביא עובדיהו במערה וכלכלם לחם ומים? (מלכים ט\ה)
|
|
|
|
|