| נשלח ב-6/12/2005 09:04 |
 |
| |
ברכת מציב גבול אלמנה על מקום שעומד להחרב
בשבת נזדמנתי לישוב חדש בשומרון שלא זכיתי להיות בו עד היום. בדרך כלל כאשר אני זוכה לשבת כזו אני מברך בשמחה לפני מנחה בבית הכנסת "ברוך מציב גבול אלמנה".
אולם לצערי הרב הפעם לא יכולתי.
האומנם בתי ישראל אלו בישובן?
וברצוני לשתף אתכם בדיון ההלכתי סביב הנושא.
כאשר לדעתי אלו הן השאלות:
1. האם מברכים "מציב גבול אלמנה" על מקום שעומד להחרב? בבחינת כל העומד להגזז כגזוז דמי...
2. שאלה פרקטית של ישום הדיון ההלכתי על המציאות, האם אכן המצב הינו מצב של כל העומד להגזז כגזוז דמי... 
(אני מקווה שהדיון בשאלה 2 לא יהפוך לדיון פוליטי)
לדעתי לא צריך לברך אף אם לא מדובר במצב של כל העומד להגזז, כיון שברגע שיש עירעור על הישוב, אף אם מדובר בספק קטן ורחוק, ברגע שהיישוב לא בטוח, המצב איננו של ב"ישובן" כהגדרתו של הב"י.
בית יוסף אורח חיים סימן רכד
...ויותר נראה לומר דבתי ישראל בישובן היינו כשישראל מיושבים בלא שטן ולא פגע רע ...
ולכן ממילא אין מקום לדון בשאלה השניה הנוגעת להערכת המציאות.
תוקן על ידי - מרובקה - 06/12/2005 9:05:20
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:07 |
|
| |
האם על ירושלים המערבית ניתן לברך?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 12:10 |
|
| |
מרבוקה
כבר אמרו הקדמונים "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" [בדברים העומדים בכבשונו וחביונו של הקב"ה למה לך לעסוק], עלינו לעשות את המוטל עלינו, לקומם את בנין ארץ ישראל, וה' הטוב בעיניו יעשה, כך ודאי שצריך לברך "ברוך מציב גבול אלמנה" ואם ישתנו הנסיבות והמקום יחרב, וכי כל אותו זמן שהמקום עמד בישובו לא קוימה מצוות ישוב ארץ ישראל.
ועוד נאמר בקהלת "ז,יד בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה; גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה, עָשָׂה הָאֱלֹהִים,"
ועוד נאמר במשלי "כז,א אַל-תִּתְהַלֵּל, בְּיוֹם מָחָר: כִּי לֹא-תֵדַע, מַה-יֵּלֶד יוֹם."
הפסוקים והפתגמים אינם מקור הפסק, הם מלמדים לאדם כיצד עליו להתבונן על תהפוכות החיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 13:14 |
|
| |
דרום חוקר
האם גם על גני טל בי באב תשס"ה לדעתך צריך לברך ברוך מציב גבול אלמנה?
האם זה עדיין מצב של בהדי דכבשי רחמנא למה לך?
חוץ מזה עיקר טענתי הייתה שברגע שיש סכנה זה כבר לא מצב של "בישובן", ולכן לא משנה מה יקרה בסוף כבר כעת לא צריך לברך.
נראה לי גם שכאשר רומל היה בפאתי הארץ לא היה צריך לברך. גם אם הערכה הייתה שסביר להניח שהוא לא יכבוש את הארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 14:06 |
|
| |
מרובקה
כתבתי את דברי ברמת העיקרון, אבל אם ברור שהמקום הולך להחרב, אין מה לברך עליו.
דוגמה- שמעת בודאי על בעיות התחבורה שיש לתושבי בית אל בכביש הגישה לירושלים, וכי מחמת כך נאמר הישוב "בית אל" כאילו נחרב, ולא נברך על יופיו והדרו של הישוב את הברכה.
על כורחנו צריך להסתכל על המצב בעיניים פקוחות ובצורה מאוזנת.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 06/12/2005 14:06:16
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2005 15:45 |
|
| |
דרום חוקר
עיקר מה שאני אומר זה שלאו דווקא אם ברור שמקום עומד להחרב, אלא אפילו אם יש סיכוי קטן אך סביר שהדבר יקרה, כבר לא צריך לברך ברוך מציב גבול אלמנה.
ולכן לא רק בי' אב תשס"ה לא היה צריך לברך אלא כבר באדר.
ואמנם איני נביא אנוכי ולא בן נביא, אך יש סיכוי סביר שכך יקרה לעוד ישובים, ולכן נראה לי (לצערי הרב) שגם עליהם לא צריך לברך...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 01:56 |
|
| |
כבר כשנכנסו בני ישראל לארץ בפעם הראשונה, היה ברור שהם עומדים לצאת לגלות (ע' פרשת וילך).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2005 19:00 |
|
| |
בס"ד
בעניין דומה לזה, הקשור לחנוכה, ראיתי דיון בין הרב עובדיה הדאיה לרב חיים דוד הלוי, האם מדליקים נר חנוכה בחוץ בימינו במדינת ישראל או לא, כמו ששנינו במקום הסכנה וכו'. הרב הדאיה כתב וז"ל: "והנה דבר זה עלול להיות בכל עת ובכל זמן, דלצערנו עוד אין אנו בטוחים בקיום מדינתנו כל עוד שאנו מוקפים אויבים מכל צד", והרב הלוי השיב לו: אין אני מסכים להנחה "שלצערנו עוד אין אנו בטוחים בקיום מדינתנו..." והי"ת שומר עמו ישראל בשלבי "אתחלתא דגאולה" וגו' (נדפס בהליכות גליון 108-109)
|
|
|
|
|
