עובדים זרים על-פי התנ"ך

מואדיב,

n מימדים זה קל. מדברים כבר הרבה זמן על מרחבים ובהם אין סוף מימדים, למשל מרחבי הילברט.

.



לעניות דעתי, כמות משמעותית של עובדים זרים בארץ, בתנאים הנוכחיים, מהווה בעיה. הבעיה איננה העובדים הזרים, אלא אנחנו.

חז"ל הרבו בהלכות ותקנות כדי למנוע קרבה בין יהודים לבין נכרים, כשהסיבה המרכזית היא שמירה על גדרות היהדות והקמת גדרות בפני הליכה בחוקותיהם. במקרה של עובדי אלילים, המצב חמור יותר, ולא לנו כאן להכנס למחלוקות הלכתיות לגבי הנצרות בכלל והכנסיה הקתולית בפרט.

עד כאן לגבי הבעיה התרבותית-דתית.


הבעיה החברתית-כלכלית, חמורה לא פחות. בהתנגשות הערכים שבין חופש הקניין והעיסוק (שלפיו, איננו יכולים לכפות על בעל עסק תשלום שכר מינימלי, או הטבות סוציאליות אחרות) לבין זכות האדם לפרנסה בכבוד, מצאה החברה בישראל פתרון ביניים בדרך של קביעת שכר מינימום. מאחר וכיום תקנות הקהל אינן נרשמות בפנקס הקהילה אלא בספר החוקים של מדינת ישראל
.
הויכוח על גובה שכר המינימום יכול להיות ויכוח פוזיטיבי או נורמטיבי (1), ולצורך הדיון אני מוכן לטעון כי יש כאן ויכוח נורמטיבי ופוזיטיבי גם יחד.

הכנסת קבוצת עובדים למשק, הפועלת לפי נורמות שכר ומחיה נמוכות, גורמת לירידה בשכר הממוצע עקב הגדלת ההיצע של כח עבודה לעבודות אלו. נזקים רבים נגרמים למשק בשל כניסה זו, ובראשם, עליה באבטלה וקפאון בהתקדמות הטכנולוגית(2).

אלא שאלו רק חלק מהבעיות. המצב בו יש קבוצה גדולה של תושבים שאינם אזרחים, מובילה לבעיות מוסריות וחברתיות רבות. נוצרים שני מעמדות, מעמד האזרחים – הנהנים מזכויות – ומעמד נטולי האזרחות וזכויותיה. זכויות אלו אינן מתמצות בזכות הבחירה לכנסת, אלא מתחילות ברמה בסיסית הרבה יותר: זכאות לביטוח בריאות ממלכתי מכח החוק (וחברות בקופת חולים, כיוצא ממנה), חינוך, חופש תנועה, ועוד.

מצב זה משפיע, בהכרח, גם על "האדונים". מי שחושב שהוא יכול להעסיק "עבד" במשק ביתו מבלי שהדבר ישפיע עליו, הוא או צדיק, או משלה את עצמו. כח משחית, וזכויות יתר משחיתות לא פחות.


קיימות עוד בעיות רבות, וחלקן אף הוזכר על ידי מר סגל לעיל, אולם די לי באלו.




אם נסכם, עד כאן, הרי ש"בעיית העובדים הזרים" כוללת בתוכה את הנקודות הבאות:

1: השפעה תרבותית-דתית שעלולה להיות לא טובה.

2: פגיעה כלכלית: אבטלה, סטאגנציה בהתפתחות הטכנולוגית.

3: השחתת המידות של האזרחים, הנהנים מזכויות היתר לעומת העובדים הזרים.

.

מואדיב,
גם אני הקטן באתי על החתום.

מואדיב: גם אני מסכים לרוב הדברים שכתבת, אבל יש לי שאלה:

אם הבנתי נכון, אתה לא מציע להעניק אזרחות לעובדים הזרים שנמצאים כאן. אם כך, איך אתה מציע לפתור את בעיה 3 שהעלית למעלה - "המצב בו יש קבוצה גדולה של תושבים שאינם אזרחים, מובילה לבעיות מוסריות וחברתיות רבות. נוצרים שני מעמדות, מעמד האזרחים – הנהנים מזכויות – ומעמד נטולי האזרחות וזכויותיה"?

.

אראל סגל:


חשבתי שהבהרתי את דברי, אחזור שוב:


מי שנמצא כאן שלא כדין, צריך לחזור למקום ממנו בא.

דבר זה לא צריך להעשות בצורה שאיננה אנושית, ובודאי שאין להחרים ממנו את רכושו - כפי שנעשה במדינות מסויימות.

מי שהגיע עם אישור, הרי שאישורים אלו ניתנים במשורה, ולתקופה קצובה.


ושוב, להערכתי, העלאת שכרם ותנאיהם, תתרום - בטווח הבינוני והארוך - לירידה במספר העובדים הזרים בארץ.

מואדיב,

העם היהודי הוא לאורך כל ההסטוריה שלו, מאברהם אבינו ואילך, עם של מהגרים. יתכן שאין עם אחר שנסיון ההגירה טבוע בו כמו אצלנו. המלצותיך מנוגדות כולן לנסיון זה.

1. למרות שהעם היהודי שרד כל השנים בין גויים אתה חושש מהתבוללות בעקבות בואם של גויים לישראל. לחשש יש רגלים, כמובן, אבל עד עתה לא נרשמו נישואי תערובת רבים עם תאילנדים, סינים ורומנים.

2. עובדים זולים מאפשרים פעילות כלכלית שהיא בלתי אפשרית עם עובדים יקרים. למשל חלק גדול מהחקלאות הישראלית תלוי כיום בעובדים כאלה.

3. יהודים שהגיעו ממזרח אירופה למערב אירופה, ארה"ב וישראל היו פועלים זולים בראשית דרכם, כמו התאילנדים בארץ, ותראה איפה הם היום. הצלחת היהודים כמהגרים היא שגרמה למחסור בעובדי כפים בני עמנו.

4. יש עבודות שישראלים לא יסכימו לעשות גם אם האלטרנטיבה היא אבטלה - בחקלאות, בבניין ועוד. זו עובדה, ומצב זה ישתנה רק בעקבות משבר קשה במשק לאורך זמן.

5. הנסיון לאורך זמן הוא שהגירה מביאה ברכה גדולה לארץ שמקבלת את המהגרים. תאר לעצמך את ישראל בלי עליה.

המסקנה - למרות הבעיות עובדים זרים טובים ליהודים ממש כמו שהיהודים בכל הדורות היו טובים לגויים.

אבהו,

1. נכון כי עד כה לא נרשמו נישואי תערובת רבים כאלה (אם כי גם מעטים הם יותר מדי), אולם, טבעם של הדברים הוא שהעובדים הזרים משתקעים בארץ, וילדיהם גדלים כאן והופכים לישראלים לכל דבר; החשש לנישואי תערובת עם ילדים אלה הוא הרבה יותר רציני.

2. נכון; מצד שני, הם גורמים לתמריץ שלילי לעבודה בשיטות ממוכנות ומודרניות. בכל מקרה, הפעילות הכלכלית היא חשובה פחות, בעיני, מההשלכות החברתיות.

3. היהודים הצליחו, וסביר להניח שגם לתאילנדים יש סיכוי לא רע להצליח כאן. אז מה?

4. גם מואדיב לא טען כנגד עבודת עובדים זרים בתחומים אלה; רק שהענין צריך להיות תחת בקרה מבחינת מספר העובדים ומשך שהייתם. תחום בולט עוד יותר, אגב, הוא הסיעוד.

5. יתכן שאם אכניס את השכן לביתי, המשכורת שלו תאפשר לי להעלות את רמת החיים. למרות זאת, אני מעדיף את הפרטיות שלי. לעומת זאת, בני משפחה אני מוכן לקבל בשמחה.

ובקצרה: אף מדינה מערבית אינה מרשה הגירת-עבודה בלתי מבוקרת; ישראל, שהיא קטנה בשטח ובמשאבים ואשר חשופה לסכנת טמיעה, ודאי אינה יכולה להרשות זאת לעצמה. אנו זקוקים לעובדים זרים, אבל חייבת להיות לנו שליטה על המספר, הקצב ומשך השהיה.

.


גום וגם



(הפכת אותי לצדיק...)

נראה לי שכולם מסכימים ש"חייבת להיות לנו שליטה על המספר, הקצב ומשך השהיה". השאלה היא כמתית - כמה היתרים צריך לתת? מי שרואה בעיקר את החסרונות (מואדיב, גם_וגם) ינטה להמעיט, ומי שרואה בעיקר את היתרונות (אבהו) ינטה להרבות. בנושא זה אני (לשם שינוי [:) ) קרוב יותר לצד של אבהו.

לגבי אבטלה - לדעתי זה לא מדוייק להגדיר אבטלה כ"בעיה". בסה"כ ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, יש פחות צורך בעבודה אנושית. כבר היום, רובנו נהנים מכ- 17% של אבטלה - אנחנו עובדים רק 5 מתוך 6 ימים בשבוע, ואף אחד לא מעלה בדעתו שה"אבטלה" הזאת היא בעיה, ואם נגיע למצב שבו כל מלאכתנו נעשית למשל, ע"י רובוטים, ואפשר להתקיים בלי כל עבודה מצדנו - בוודאי לא נראה בכך בעיה.

הבעיה היא שכיום אנחנו לא יודעים לחלק את האבטלה בצורה מאוזנת בין האנשים, וכך יש כאלה שעובדים הרבה ומרוויחים הרבה, ויש כאלה שלא עובדים ומרוויחים מעט.

יותר מדוייק להגיד שהבעיה היא "חלוקה לא מאוזנת של האבטלה", ולא האבטלה עצמה.

ולמה זה חשוב להגדיר את הבעיה? כי הגדרת הבעיה גם מכוונת אותנו לכיוון שבו צריך לחפש את הפתרון.

תוקן על ידי - אראלסגל - 08/12/2005 17:53:42