עובדים זרים על-פי התנ"ך

אראל

העובדים הזרים מועסקים בתחומים כמו בניה חקלאות סיעוד נקיון וכו' , תחומים שבהם ברור שאם לא יהיו עובדים זרים יכנסו אליהם מקומיים . אף אחד אינו מיבא עובדים זרים במפעל כאשר הוא יכול להעביר את המפעל לארץ מוצאם של העובדים הזרים. ואם הוא כן עושה זאת , הרי אין הפסד גדול למשק אם מכריחים אותו להעביר את המפעל לשם, אם בלאו הכי הוא מעסיק עובדים זרים. אבל צמצום שעות העבודה (או העלאת שכר המינימום) תופס גם לגבי מפעלים שיכולים להעביר את הפעילות שלהם למקום אחר.

כתב מציץ

העובדים הזרים מועסקים בתחומים כמו בניה חקלאות סיעוד נקיון וכו' , תחומים שבהם ברור שאם לא יהיו עובדים זרים יכנסו אליהם מקומיים

כנראה שלא. אחד השכנים כאן היה זקוק למטפלת לאמו החולה. היה קושי לקבל אישור של משרד העבודה והאיש חיפש עובדת אזרחית ישראל, ואף בשכר גבוה יותר מזה שמקבלות העובדות הזרות, אך לשווא. הבעיה נפתרה רק כאשר התרצה הביטוח הלאומי ושלח את האישור המתאים למשרד העבודה. חברות כוח האדם אמרו לו שעובדות ישראליות אינן מוכנות לעבוד במתכונת הדרושה - נוכחות של 24 שעות, ששה ימים בשבוע.

בחקלאות המצב דומה, ככל הנראה. למרות מספר המובטלים הגדול תמצא רק ישראלים מעטים שמוכנים לעבוד בחממות ובלולים.

מציץ

העברת מפעל לחו"ל גורמת להפסד למשק אפילו אם רוב עובדיו זרים.

1. חלק מהעובדים הם מקומיים והעברת המפעל תגרום לאובדן מקומות העבודה האלה.
2. העובדים הזרים שגרים כאן קונים בחנויות וצורכים שירותים
3. לכל מקום עבודה יש אקולוגיה תומכת - מתחזקי מכונות, מתקני מכוניות, ספקי צורכי משרד, שירותי הסעדה, ניקיון, ביטחון, חשבונאות, ביטוח, בנקים וכדומה.

מציץ ידידי,
אני סבור שבעובדים המצויים כאן באופן חוקי יש לנהוג בצורה הגונה ומכובדת, ובכלל זה תשלום הוגן עבור עבודתם; מצד שני, אני סבור שיש לצמצם את מספרם של אלה. לא מובן לי מה כאן סותר.

חברה בה יש מעמדות של עובדים, כלומר - אנשים שעושים אותה עבודה ומקבלים שכר שונה רק משום מוצאם (או משום שהם בני מגדר מסוים וכו') היא בעיני חברה לא צודקת. העובדה שהעובד מן הפיליפינים יקנה לו אחר כך בית גדול שם בכסף שיחסוך אינה רלבנטית לכך. שיקבל שכר כמו משה מחולון שעובד לידו, ויקנה לו מצדי ארמון גדול כפליים. מעבר לכך, ברור שבמקום בו יש מעמד רחב של עובדים בשכר נמוך מאד, הדבר גורם להנמכת שכרם גם של האחרים, כלומר: אם אתה משלם לצ'אנג משנחאי אלף וחמש מאות ש"ח בחודש ויש אפשרות להביא מספר גדול של פועלים כמוהו משם, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה שאיש לא ישלם למשה מחולון או מדימונה את ה-3300 ש"ח של שכר המינימום. התוצאה - שכר המינימום הופך לבלתי רלבנטי; משה ייאלץ להסכים גם לעבודה בשכר נמוך מהמינימום, אם הוא רוצה לנסות להתקיים. כיוון שלמשה אין אופציה לקנות בית-מידות בשנחאי לאחר שנתיים, והוא חייב לפרנס את משפחתו במחירי הארץ, הרי אתה יוצר כאן חברה שבה גם אדם שמוכן לעבוד ולהתאמץ לא יוכל להתקיים מעבודתו.

מואדיב,
אין להשוות בין מתן הנחה לקניה בכמויות גדולות - שיש מאחוריה שיקול מסחרי ברור - לבין אפליה על פי מוצא, מגדר וכו'. אפליה כזו היא פסולה אוטומטית.

מואדיב: סליחה, באמת לא כתבת שגירוש עובדים זרים יצמצם את האבטלה. אולם, מדבריך השתמע שאכיפת חוק שכר מינימום על מעסיקי עובדים זרים תצמצם את האבטלה (ציינת את האבטלה כאחת הבעיות הקשורות לעובדים הזרים, והצעת את אכיפת שכר המינימום כפתרון). אם כך אשאל שוב, מדוע אי אפשר לטעון כאן טענה דומה לזאת שציטטתי בירוק למעלה?

למיטב הבנתי הדלה, חוק שכר מינימום, גירוש עובדים זרים
זולים, וצמצום שעות העבודה, משפיעים על המשק באופן די דומה: הם משפרים את תנאי העובדים, אך מגדילים את עלות ההעסקה למעסיק.

לכן אולי אפשר לצמצם את שעות העבודה, לא בכל המשק, אלא רק בענפים שמושפעים ישירות מהעובדים הזרים, כתחליף לגירושם / העלאת שכרם, ולהשיג השפעה דומה.

לדוגמה, נניח שיש חברת בניה שמעסיקה 10 בנאים ועוד 5 עובדי משרד, כולם ישראלים ומשתכרים 5000 ש"ח לחודש. כעת מגיעים 10 תאילנדים המוכנים לעבוד כבנאים תמורת 1000 ש"ח לחודש (נניח שזה חוקי). במקום לפטר את 10 הבנאים הישראלים, אפשר לעשות להם הסבה מקצועית לעובדי משרד (דבר שרוב האנשים מסוגלים לבצע), וכך יהיו 15 עובדי משרד, אבל כל אחד יצטרך לעבוד רק 2 ימים בשבוע. כדי לממן את העסקת התאילנדים, יהיה צורך לקצץ 1000 ש"ח מהמשכורת של כל בנאי, כך שהוא ישתכר רק 4000 ש"ח לחודש, אבל יעבוד יומיים בשבוע ובעבודה קלה יותר - עיסקה משתלמת. גם התאילנדים מרוויחים, כי הם מקבלים שכר גבוה יותר משכר המינימום של תאילנד. בעל החברה מרוויח, כי התאילנדים הם חרוצים ויעילים, והוא יכול לבנות יותר בתים בפחות זמן. הצרכנים מרוויחים, כי היצע הדירות גדל, ולכן מחירן יורד. אז מה רע?

(וסליחה מראש אם שוב כתבתי שטויות...)

גם_וגם: דווקא יש סיבה הגיונית להפליה: אם התאילנדי אינו מרוצה מהשכר שהוא מקבל, הוא יכול לחזור לביתו ולדרוש מהממשלה שלו שתדאג לו; אבל לישראלי אין לאן ללכת, כאן הבית שלו, ולכן יש מקום לטענה שהממשלה חייבת לדאוג לו לפרנסה מכובדת. אמנם, לדעתי חוק שכר מינימום אינו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת גם לגבי עובדים ישראלים, אבל זה כבר עניין אחר.

מובן שאין בדברים אלה הצדקה לעבירה על החוק. כל עוד יש חוק, צריך לקיים אותו.

.


אראל סגל:

צר לי, אך אני נאלץ לעשות זאת שוב...



הבה ננתח את הדוגמא שהבאת בכלים כלכליים בלבד:

בחברת הבניה שלך, היחס הנכון בין הבנאים לבין עובדי המשרד, הוא 1:2, על כל שני בנאים צריך עובד משרד אחד.
הבה נניח – למרות שהנחה זו אינה כל כך סבירה – כי הבנאים הישראלים באמת יכולים לעבור ולהיות עובדי משרד, וכי כישוריהם מתאימים גם לכך.

במצב הראשון, 15 העובדים הישראלים עובדים כרגיל, איש על מכונו.

כעת הגיעו עשרת הבנאים הזרים שלך, המוכנים לעבוד בחמישית השכר.


כל בעל חברה סביר, בדוגמא שלך, היה נשאר עם עשרת הבנאים הזרים ועם חמשת עובדי המשרד הישראלים, כשהוא במצב אופטימלי מבחינת יחס הבנעים/עובדי המשרד, ובמצב משופר מבחינת רווחיו (שלא להזכיר כי בדוגמתך הם גם חרוצים יותר, וכו').

הצעתך, היתה מבלבלת את העסק וגורמת לבעיות. ראשית, עובדים המתחלפים ביניהם כל יומיים, צריכים להצליח לשמור על רציפות העבודה, דבר קשה. חשוב, למשל, על מסמך אותו מחברים שלושה אנשים שונים במשך שבוע, במקום אדם אחד, ושווה בנפשך איך יראה. כך גם חישוב כמויות או הצעת מחיר.

שנית, להעסקת עובד יש עלויות נוספות קבועות. העסקת עובד אחד בשכר של 5, זולה יותר מהעסקת חמשה עובדים בשכר של 1 (מס מעסיקים, זכויות סוציאליות, הפרשות שונות וכו').

אגב, במקרה של חברה ציבורית, מנהל החברה היה אף מחוייב לפעול כפי שאמרתי לעיל, ולא להעסיק – באופן מלאכותי – 15 עובדי משרד. פתח, למשל, את חוק החברות וראה כי "תכלית חברה לפעול לשם השאת רווחיה" (השׂאה = מכסימיזציה).

אראל,

סליחה אם אני בוטה מדי, אבל כתבת שטויות.

הסבת מקצוע מפועל בניין לעובד משרד אפשרית אולי, אך לא מעשית. למה שיטרח הקבלן בנסיון מפוקפק כזה כאשר הוא יכול למצוא בשוק העבודה עובדות משרד מיומנות? אני מתכוון לכאלה ששבניגוד לפועלי הבניין יודעות קצת אנגלית ומסתדרות עם Excel. עבודה של מספר עובדים רק חלק מהשבוע משגעת את המעביד. שום מנהל שפוי לא יסכים לכך אלא כהסדר זמני (למשל כשיש לו עובדת לאחר לידה שעומדת לחזור בקרוב למשרה מלאה).

שיקול זה גם מסביר מדוע קיצור שבוע העבודה בצרפת לא הביא את התוצאות המקוות. ההנחה של הצרפתים היתה שיש כמות עבודה קבועה וכל הבעיה היא לחלק אותה בין יותר אנשים. במציאות בכל נקודת זמן יש עבודות שבהן יש עודף עובדים ועבודות אחרות שבהן יש מחסור. באלה האחרונות המעביד יטיל את העבודה על אלה שכבר עובדים אצלו ויודעים מה צריך לעשות. קיצור שבוע העבודה של עובדים אלה הוא עבורו אסון, במיוחד בשיטה הצרפתית שבה שעות נוספות אסורות. עד שהמעביד יכשיר עובדים נוספים עברה חלפה לה שעת הכושר וההזמנה עברה למתחרה.

בעיה נוספת בצרפת (וגם בגרמניה) היא ההגנה המופרזת שמעניק החוק לעובדים. קשה מאד לפטר עובד בארצות אלה, ולכן חברות נוטות להשקיע בארצות אחרות, שבהן העובדים פחות מוגנים, כגון אנגליה ואירלנד. כך קורה שבאנגליה ובאירלנד שיעור האבטלה נמוך יותר מאשר בצרפת ובגרמניה.

גם וגם

כל אחד מסכים שיש לנהוג בכל אחד ואחד בהגינות ובצורה מכובדת. אין צורך שתחזור על כך. הויכוח הוא אם יש משהו לא הוגן בכך שמעסיקים עובד זר במשכורת נמוכה במונחי המקום.

השאלה אודות אפליה בשכר פשוט איננה רלוונטית לכאן. נניח שיש מוסד ששקוע בחובות ומנסה לצמצם את הוצאותיו כמה שיותר , האם יש משהו לא הוגן ולא צודק בכך (אני מדבר על הגינות , לא על חוקיות) שהוא מחפש את מי שמוכן לקבל את השכר הנמוך ביותר עבוד עבודות ניקיון. אין כאן שום אפליה ושום גזענות , רק ניסיון רציונלי לצמצם הוצאות. והרי אמרת בעצמך שגם למשה מחולון לא יהיו מוכנים לשלם יותר מאשר לעובד הזר , אז תניח את נושא האפליה בצד.

בדרך כלל כאשר מישהו מעניק שכר נמוך במיוחד אנו חושבים שמדובר בניצול , כי אף אחד לא היה מסכים להשכיר את עצמו בשכר נמוך שכזה , אם לא היו מרמים אותו ועובדים עליו. אבל זה לא המצב , כי לעובד הזר העיסקה הזאת כדאית. זה זהה ממש למצב שבו קונים בזול מוצרים שמיוצרים על ידי עובדים במדינות מתפתחות . ההבדל היחיד הוא שהעובדים נמצאים פיזית פה . יש לנו בסך הכל מצב שבו אנחנו יכולים לקנות משהו בזול ממדינה אחרת .

אז אתה אומר שצריך להגן על השוק המקומי מפני התחרות. בסדר , אבל אין לזה שום קשר עם הגינות כלפי העובדים הזרים.

אבהו

הכל שאלה של מחיר. בטוח שיש מחיר שבו החבר שלך היה מצליח למצוא מטפלת , אלא שזה אולי מעבר ליכולותיו , אבל זה לא מעבר ליכולותיהם של אנשים עשירים יותר . ברור שאם לא יהיו פועלי בניה זרים בשום פנים ואופן , יכנסו לתחום הזה ישראלים , שהרי בניה צריך, אלא שזה פשוט ייקר מאד את הבניה . יתכן שאין בזה שום הגיון כלכלי מסיבות אחרות, אבל ברור שמחסור בידים עובדות בתחומים שאי אפשר להעתיקם למקום אחר ,יכול רק להוריד את רמת האבטלה.