|
|
| נשלח ב-20/10/2006 15:50 |
 |
| |
וולוזין ומהעבר ועוד,
אבקש ואקוה שתסבירו קטע מ"בתורתו" עמ' קג [לפרשתנו בראשית].
וז"ל [ההדגשות שלי למען בקשתי]:
בלשון חז"ל "גן עדן" הוא המקום המוכן לצדיקים אחרי המוות, בעולם הרוחני. בנביאים הוא מכונה "צרור החיים" וכד'. האם הדבר נזכר בפרשתנו? נראה כי המציאות של חיים נוחים ושלמים שהקב"ה הכין לאדם בגן עדן, בעולם הזה, הגשמי, יש בה כדי לרמוז על "גן עדן" הרוחני: המקום שהקב"ה הועיד לאדם, אלמלא חטאו, הוא מקום נוח, מקום שהאדם מוצא בו נחת ועדנה. מזה אנחנו יכולים להבין שגם בעולם הרוחני יש דבר מקביל לזה, דהיינו שגם בעולם הנפשות שאחרי המוות, יש מציאות של "גן עדן" המיועד לצדיקים.
עכ"ל
איך מזה שהתורה מתארת את האידיאל של האדם בעולם הזה, נלמד למצב כזה לאחר המוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2006 19:33 |
|
| |
ווטו
דעת רג"נ לא אדע, אך מסברא. אם בעולם הגוף - עולם העבודה, ניתן לדבר על מציאות של עדן, לא יהיה עולם שאינו עולם עבודה, נטול מציאות של עדן.
ושמא ואולי יש לומר יותר: רג"ן מניח שהמושג 'עין לא ראתה בלתך' - אין משמעותו שהדבר מחוץ למושגינו, אלא שהתורה רמזה על כל דבר ששייך למושגי האדם ( =בהקשר הדתי). מעתה, כדרך שבמציאות יש באידיאל שלה גילוי של 'עדן' הוא הדין במציאות של אחר המוות (- לאמור, י"ל בשמא ואולי שלרג"ן אחר המוות אינו מציאות שונה אחרת (- ומסתבר שהיסוד הוא הואיל ומדובר עדיין על בחינה של ממשות הנבדלת מבחינת מי שאמר והיה העולם (=הווה), ובדבר זה יש גילוי של ההבדל.
והכל בשמא ואולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 16:04 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | | ממתי עיקר אמונה הוא נושא אגדי?
האם הגשמת הבורא היא נושא אגדי?
לשיטתך מדוע שלא נקצין ונאמר שיש אפשרות ויש יותר ממנהיג אחד לבירה (רח"ל) ורק משיקולים מוסריים של ההמון עדיף שיחשבו שיש מנהיג אחד, אחרת הם עלולים לסגוד לשטן.
בוודאי אתה יודע מה שהרמב"ם כתב בסוף ההקדמה לפרק חלק על מי שאינו מאמין בי"ג עיקרים.
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 13/12/2005 13:37:17 |
|
האם נצחיות תורה היא נושא אגדי?
האם השאלה האם מצוות בטלות לעתיד לבוא היא נושא אגדי?
מתברר שלא, הגמרא דנה האם מותר לעשות בגד כלאים תכריכים למת ע"פ השאלה האם מצוות בטלות לעתיד לבא, והראשונים הרחיבו את הדיון לשאלה האם צריך להטיל ציצית בתכריכים, כדי שהמתים שיקומו יהיו בבגד מצויץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 18:57 |
|
| |
בעב
מדוע אתה חושב שאלתך זו קשה יותר מהשאלה הקצרה ששאלת האם לדעת רג"נ יש אלוקים?
הרי שיטת שמים בתורה בונה על עירפול וטשטוש (עפרא לפומי שלי?)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 00:11 |
|
| |
בעל, האם הרעיון שלא ניתן ללמוד מאגדה להלכה היה קיים כבר בימי הגמ'? אני מכיר אותו רק מתשו' הגאונים והלאה.
לשיטת שמים בתורה הפוסט רמב"מיסטית, אם הבנתי אותה נכון היה ניתן להלביש אותה על כל דת עלי אדמות.
ולעצם נושא האשכול, אני דוקא נהניתי מאד מיסודו של ר' גדליה, הוא טוען שיסודות האמונה הם הם הרגשות היסודיים בנפש (גם זה כמובן רמב"מיסטי). אמנם לא נראה לי שחז"ל חשבו על זה..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 07:15 |
|
| |
ואם רגשותי שונים אני אשם?<
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 09:38 |
|
| |
אריאל
ואם לא השתכנעתי מרג"נ, מה עלי לעשות, האם להבין שאני פגום או לטעון שהוא טעה בהנחותיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 10:17 |
|
| |
הרגשות שלך לא שונים באמת, אתה פשוט מטעה את עצמך. ולך תתווכח עם זה.
ואם לא השתכנעת זה אומר שוב רק דבר אחד, שאתה מרמה את עצמך.
נכון שזה מגוחך אבל כך הוא המצב בכל תזה פסיכולוגית, אם הייתי מגיע לפרויד ואומר לו שאני לא באמת חושק באמי הוא היה אומר שאני פשוט לא מודע לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 10:20 |
|
| |
ולכן קרל פופר טען שהפסיכואנליזה אינה מדעית.
וראה מש"כ אריק123 ב נמצאות שם גם התיחסויות להרגשים של רג"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 17:54 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | בעל, האם הרעיון שלא ניתן ללמוד מאגדה להלכה היה קיים כבר בימי הגמ'? אני מכיר אותו רק מתשו' הגאונים והלאה.
|
|
בוודאי היה מובן מאליו ההבדל בין הלכה לאגדה. על דרך "עקיבא מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות" (חגיגה י"ד)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 23:23 |
|
| |
הבדל כן, היו גם חכמים שעסקו רק באגדה ויש גם אמירות שונות על היחס הנכון אליה, אבל מאיפה הרעיון שא"א ללמוד מאגדה להלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 00:06 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | | אבל מאיפה הרעיון שא"א ללמוד מאגדה להלכה? |
|
כי המדרשים היו נפרדים כל הזמן, מדרשי ההלכה, (ספרא ספרי מכלתא) ומדרשי אגדה.
הגמ' והמשנה באים אחריהם.
המשנה בנויה על מדרשי ההלכה וכן הגמ'.
יש וויכוח מר מה קודם, המשנה או מדרשי ההלכה אבל רובם קובעים (גם הפוסק האחרון החפץ חיים) שמדרשי ההלכה קודמת.
בכל אופן בוודאי שאי אפשר ללמוד הלכה ממדרשי אגדה וזה פשוט.
אבל לעומק כל מדרשי ההלכה באים אחרי מדרשי האגדה הרי בלי תיאוריה\תזה אין חוק\הלכה.
יותר נכון כל המקרא הוא אגדה (סוג של, כלומר הוא לא ספר הלכות) וממנו נוצר ההלכות.
ולכן לעומק תלמיד חכם שלא יודע אגדה, נשאר חמור נושא ספרים של הלכה.
בסוף כל סוף בלי אגדה אין הלכה. בלי מתודה אין חוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 01:22 |
|
| |
אני מבין את ההיגיון שעומד מאחורי זה, אני רק שואל אם יש איזה מאמר חז"ל שאומר לא ללמוד הלכה מאגדה או שהכל סברא של הגאונים/ראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 10:06 |
|
| |
ירושלמי, חגיגה פרק א הלכה ח רב זעירה בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד
|
|
|
|
|
