הארץ, מדומיין שפרמריס יביאו יותר חרדים

איך מביאים את החרדים לקלפי? עושים פריימריס

מאת יאיר אטינגר




ישיבת פוניבז' בבני ברק, אתמול. "מה מעניין אותי רביץ וגפני והמלחמות שלהם?" שאל ש"ר, תלמיד ישיבה בן 20 מירושלים (למצולם אין קשר לכתבה)

תצלום: ניר כפרי


ברחובות ירושלים, בסמטאות של שכונות בית ישראל סביב ישיבת "מיר", ברחובות שערי חסד וקטמון, מחישים את צעדיהם חרדים מסוג חדש. רבים מהם עולים חדשים ובחורים שבאו מארה"ב, מצרפת, מקנדה וממדינות אחרות לתקופת לימודים של שנה-שנתיים. הם לא מכירים, בטח לא התרגלו, לפוליטיקה החרדית עתירת הסכסוכים. ציבור גדול של עולים חרדים, חלקם אוחזים בתארים אקדמיים, הם רק דוגמה אחת לחרדים החדשים. הציבור החרדי גדל ואופיו משתנה, הקווים הקשיחים והזרמים שהרכיבו אותו בעבר מיטשטשים.

העסקנים החרדים חוששים לקראת הבחירות הקרבות: איך מביאים את ההמונים לקלפיות ומצמצמים את שיעור הנמנעים והמחרימים? איך מגייסים את הציבור כששינוי, האויב המר, נדחקה לשולי הסקרים? איך להתגונן מהמפץ הגדול שגלי הדף שלו עשויים לזעזע גם את המערכת החרדית?

אלה מבין תלמידי "מיר" שיש להם זכות בחירה אולי יישמעו בקול ראש הישיבה ויתמכו ב"דגל התורה" או ברשימה חרדית משותפת, אבל בין סדר לשיעור אפילו תלמידי המוסד הליטאי היוקרתי לא מסתפקים במה שיש. "מה מעניין אותי רביץ וגפני והמלחמות שלהם?" שאל ש"ר, בן 20. הבחור השווייצי מספר, שלו היתה לו זכות בחירה ספק אם היה מצביע למפלגה חרדית. "אבל תגיד", ניסה לעורר את השיחה, "מה אתה אומר על שרון? הוא באמת ייקח בסוף?"

אצל החרדים, שנוהגים להתעורר סמוך לקו הסיום, עוד מוקדם לדבר על מערכת בחירות. דגל התורה תנסה הפעם להתחיל מוקדם ולעורר את הרחובות הרדומים עם ועידה מפלגתית בשבוע הבא בזכרון יעקב. הפעם האחרונה (והראשונה) שהמפלגה כינסה ועידה כזאת היתה לפני 15 שנה. בוועידה הנוכחית, שתוכננה עוד לפני הקדמת הבחירות, יידונו החינוך העצמאי, פתרונות דיור, בכלכלה, ביטחון ותקשורת, אבל בראש סדר היום יעמדו הבחירות. "בפעם הראשונה ננסה להקים סניפים ומזכירות מסודרת ופעילות שטח, להיות מפלגה", אומרים מארגני הוועידה.

לוועידה הוזמנו חברי מועצת גדולי התורה, חברי הכנסת, ראשי ערים ועסקנים מדרגים שונים. מאות הזמנות חולקו למה שמוגדר כ"פעילים". היסטוריה קטנה תירשם ביום שלישי, בהופעה פומבית נדירה מאוד של הסמכות הליטאית העליונה, הרב יוסף שלום אלישיב. נאומו יועבר לבאי הוועידה בשידור וידיאו מביתו בירושלים. "נעשה הכל כדי שזה יהיה מפגן כוח רציני", מכריזים במפלגה.

מפגן כוח כלפי מי? קודם כל מול אגודת ישראל, מפלגת החצרות החסידיות ש"דגל" נפרדה ממנה בגירושים מכוערים וכעת, לקראת הבחירות, רוצה להתפייס. שתי המפלגות מעוניינות לחדש את רשימת "יהדות התורה" מחשש שהתמודדות לחוד תותיר לפחות אחת בחוץ. יוקרתה של דגל לא מזהירה ערב המו"מ עם "אגודה", וח"כ משה גפני, מזכיר המפלגה, משער שהוא יהיה "קשה וארוך" על רקע הפערים הגדולים בין הצדדים.

אחד הנושאים המסקרנים שיעמדו על סדר היום בוועידה תהיה יוזמה של גפני ובכירים אחרים לקיים פריימריס בדגל התורה. בריאיון לעיתון החרדי "יתד" הביע ח"כ אברהם רביץ תמיכה ברעיון, בתנאי שגם הרבנים יתמכו בו. לפי היוזמה, חברי המפלגה ידרגו בבחירות פנימיות קבוצת מועמדים שמועצת גדולי התורה תסמוך עליהם את ידיה מראש. מעין פשרה בין "גדולי ישראל" לבוחרים.

אנשי דגל התורה הסכימו השבוע שאף שרעיון הפריימריס לא מעשי, עצם העלאתו נוגעת בתהליכים גדולים המתרחשים בחברה החרדית זה שנים. האחד הוא "דעת הקהל", מושג כמעט זר לפוליטיקה החרדית האשכנזית שהוכתבה תמיד בידי גדולי תורה. היוזמים סבורים שרשימה מעודכנת וייצוגית תקסום לבוחרים ותענה על הביקורת כלפי הח"כים. בעוד שבעבר "מועצת גדולי התורה היתה יכולה גם לשים מטאטא כמספר 1 ברשימה", כפי שנוהגים להתבדח בדגל, כעת מחלחלת ההכרה שחברי כנסת צריכים לתת דין וחשבון גם לבוחריהם ולהשיג הישגים מישיבתם בכנסת או בממשלה.

התהליך השני, חשוב לא פחות, הוא מעמדם של הגופים המכריעים ביהדות החרדית: מועצות גדולי התורה. יוזמי הפריימריס לא יודו בכך, אבל סוד גלוי הוא שמעמד המועצות נפגע בעידן של פלגנות בציבור החרדי, ורבים מסרבים להצביע אוטומטית. בזמנו של הרב אליעזר מנחם שך, קודמו של הרב אלישיב בהנהגה הליטאית, קשה היה להעלות על הדעת דיון פומבי ברעיון כזה.