| נשלח ב-10/12/2005 22:52 |
 |
| |
מחקר: החרדים חיים יותר
לאחרונה פורסם מחקר שנערך בארץ, שמוכיח שתוחלת החיים באוכלוסיות חרדיות גבוהים באחוזים ניכרים משאר האוכלוסיה.
ישנם אין ספור סיבות הגיוניות ואפוסטריות לכך, כגון פחות אלימות וסמים, בגדים המגינים מקרינה, חוזק נפשי בגלל הסתמכות על כוח עליון וכדו' אך אשמח לקרא את דעת הדר' הלפרין על המחקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2005 23:24 |
|
| |
הם מתפללים שלוש פעמים ביום:"רפאנו ה' ונרפא". אם לא הייתה לכך השפעה סטטיסטית ברורה, מה הייתה התועלת בכך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2005 23:55 |
|
| |
מנהרדט
העלית נושא מעניין ביותר. והוא נוגע לכולנו אישית. אולי אפשר ללמוד מזה איך לשפר את תוחלת החיים הפרטית...
אמנם, מן הראוי היה, ראשית כל, לציין לינק למחקר או לפחות לסיכום אודותיו בתקשורת.
שנית, כדי לנתח מחקר כזה, צריך להיות מצוייד בכלים מתחום הסטטיסטיקה והמדע. ד"ר הלפרין ודאי יכול לתרום לזה, ובתחום הסטטיסטיקה יש כאלו בפורום שמתמצאים ועשויים לתרום.
אם זו שאלה של מה שמכנים "שכל ישר" בלבד, אזי אולי אוכל לתרום כמה הערות.
א.האם מדובר בממצא סטטיסטי בלבד? אם כן, באיזה מקום ובאיזה זמן?
איך הוגדר "חרדי"?
ב. מקובל לחשוב כי אורח חיים דתי ואמונות דתיות תורמים שניהם לשיפור תוחלת החיים.
האדם הדתי, בדרך כלל, רגוע יותר כי יש לו על מי לסמוך. יש לו גם מנגנונים שאותם הוא מפעיל בשעת מצוקה. למשל, תפילה.
אורח החיים הדתי מרחיק את האדם מפעולות שמסכנות אותו. על אחת כמה וכמה בחברה המודרנית (פשיעה, איידס).
אורח החיים הדתי עשוי לתרום גם למבנה משפחתי יציב, לקשרים משפחתיים וחברתיים שמסייעים בעת מצוקה, ועוד.
כמובן, קביעות אלו נאמרות רק באופן כללי. אך יש להודות כי החרדיות והדתיות (ולא דווקא בעם ישראל ולאו דווקא ביהדות) אמורות לכאורה לתרום בכיוון הזה.
ג. החברה החרדית במיוחד רגילה להקפיד על איכות השירות הרפואי המוענק לה. צא וראה עד כמה שכיחות אגודות לייעוץ בתחום רפואיים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 01:10 |
|
| |
החברה החרדית ובמיוחד החסידית ששורשיה בהונגריה התחתית מקפידה על דיאטה בריאה עשירה בסיבים תזונתיים ועל התעמלות ותרגילי יוגה
גזרתם הנאה של גברים ונשים מחוגים אלו היא לשם דבר
לעומת זאת החילונים המסכנים מתאפיינים (בנוסף לחוסר אמונה, העדר תפילת רפאנו, סמים, פשיעה, זנות, נטיה לדחוף מסמרים לתקעים וכו' וכו') בדיאטת עשירת שומנים ועמילנים וחוסר פעילות גופנית
אשרינו החרדים ומה נעים גורלנו! אשרינו בעולם הזה וטוב לנו בעולם הבא!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 17:03 |
|
| |
למיימוני -
"המחקר של חוקרי בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה, שמתפרסם החודש בכתב העת המדעי "אנואל אפידימיולוג'י", השווה בין תוחלת החיים של גברים ונשים ביישובים דתיים לבין זו של גברים ונשים ביישובים חילוניים.
בכל הנוגע לגברים, התוצאות היו חד משמעיות: ככל שהיישוב היה בעל אופי דתי יותר, כך פחת הסיכוי לתמותה. על פי המחקר, הפער בין סיכויי המוות בשכונות וביישובים הדתיים ליישובים החילוניים עומד על 30 אחוז לטובת הדתיים."
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/012/897.html
סיינפלד, הסיינפלדים שומרים על גזרתם עם חושומור יהודי גם מול עובדות?
תוקן על ידי - מנהרדט - 11/12/2005 17:02:17
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 17:09 |
|
| |
הגישה הזו אינה ייחודית לישראל. מחקר בינלאומי שנערך כבר ב-1897 מצא כי נוצרים קתולים מתים בגיל מבוגר יותר מנוצרים פרוטסטנטים, שנחשבים לאדוקים פחות מבחינה דתית.
מתוך הכתבה הזו.
מסקנה, לכו להתנצר! לכו להתנצר! (בטון של אריק שרון קורא לכו להצביע..)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 18:03 |
|
| |
נאך
אני משער שדבריך האחרונים נאמרו בציניות.
ואכן, מחקרים כאלו אינם בהכרח מועילים למי שמבקש לבחור אורח חיים מסויים לעצמו. האם הבחירה בדת מתבצעת מתוך אמונה, שנובעת מעצמה, או מתוך החלטה מודעת, כפי שאדם בוחר מקצוע?
אמנם, הפילוסופים הפרגמטיסטים של אמריקה (כמה מתאים) סברו שאדם יכול וגם בוחר לעצמו אמונות לפי מה שהן מועילות לו. אבל לדעתי גישה זו אינה עקיבה מבחינה פילוסופית. האם ניתן להציע לאדם: כדאי לך להיות דתי למרות שזה שקר?
יתכן כמובן שאדם יחליט לבחור באורח חיים דתי ובמיוחד בחינוך דתי לילדיו, במיוחד בחברה המודרנית על שלל בעיותיה. אך במקרה זה יתכן שמצפה לו התנגשות לא קלה בין ערכיו האישיים, אם יש לו, לבין אורח החיים שבחר לילדיו, במרוצת הימים והשנים. לכל דבר יש מחיר, גם לדת ולחינוך. לטוב ולמוטב.
במקביל, ניתן לטעון כי דת נבחנת בהצלחתה להציע אורח חיים בונה, בריא, ועוד. ואחד הגורמים שמשכנעים אדם לבחון דת היא השם שיש לה ולמייצגים אותה. ואם אנו באים לבחון דתות על הבסיס הזה, שומה עלינו לבחון כיצד ייערך המדגם המייצג ומה ייכלל בו, ומה הן הנחות היסוד שלנו.
בדיקה כזו יש לה מקום בדת שמצהירה על כוונתה לתת חינוך, כגון היהדות על פי הרמב"ם. יש לה פחות מקום בנצרות נוסח קירקגור, שאינה פונה אל הכלל אלא אל הפרט, ואינה מציעה לו אורח חיים שלו של בנין הדרגתי אלא נסיונות, הקרבה, ואבסורד. יש כאלו שיעדיפו דווקא את השני... כוונתי לומר שהסיבות שמושכות את האדם לדת הן רבות ומגוונות, וכפי שיש כאלו שיראו מעלה בחיים ארוכים ובריאים ובחברה עם דרך ארץ, כך יש כאלו שיחפשו בדת סערת נפש יותר מכל דבר אחר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 18:14 |
|
| |
ההשערה שלי היא שהעבודה היא זו שמקצרת את חיי החילונים. המאמץ הגופני, המתיחות, ההתרגזויות וכל שאר המאפיינים של חיי העבודה חייבים להשאיר עקבות והתוצאה - מחלות ומוות. כיוצא בזה השירות בצבא שמקצר את חיי החילונים ואכ"מ.
מעל במה זו אני קורא לחילונים ולמזרוחניקים לחזור לדרך החיים היהודית השורשית ברוח ישראל סבא. הכולל טוב לבריאותכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2005 18:27 |
|
| |
ואיך זה מסתדר עם המחקר שקבע שהאוכלוסיה החרדית היא האוכלוסיה הכי ענייה, ויחד עם זה הכי שמנה בארץ?
דווקא החרדים שמקיימים את כל כל איסורי המאכלות שבאו כנגד יצר הזלילה, אינם מצליחים לשמור על איזון במימדי הגוף?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 01:23 |
|
| |
אבהו,
"הכולל טוב לבריאותכם", נתכוונת ישיבה בכולל?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 09:44 |
|
| |
מלמד לאדם,
אלא מה?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 13:00 |
|
| |
מנהרדט,
א) הסיכוי של אדם דתי (שומר מצוות) למות מהתקף לב, הוא כ 50% מזה של אדם חילוני באותה קבוצת גיל, אותה קבוצת משקל ואותה קבוצת עישון או אי עישון.
מחקרים על כך התבצעו בישראל בשנות השישים והשבעים (ראה מאמרם של Goren JJ, at al שהתפרסם ב
Israel J. of Med. Sci., 4:177, (1968 .
מחקר דומה של מ' שנידר וחב' התפרסם בשנות השבעים.
היה ניסיון להסביר את התוצאות בהנחה שרמת הדאגה של אדם דתי נמוכה יותר מזה של החילוני בגלל היסתמכותו על הרבש"ע, אבל בדיקה שנעשתה אז הראתה שדווקא מדד הדאגה אצל דתיים גבוה יותר מזה של החילוניים! כך שההסבר הרציונלי לתוצאות המחקר עדין חסר, אך העובדות ברורות, חדות ומוסכמות. ההסבר המדעי שלהם טרם נקבע.
ב) הסיכוי של אדם דתי להיות נשא איידס קטן מזה של אדם בעל אורח חיים מתירני. כאן לפחות יש לנו הסבר רציונלי שלא קיים בתוצאות המחקרים דלעיל.
ג) הסיכוי של המתחנך בחינוך דתי להדרדר לשימוש בסמים הוא נמוך באופן מובהק מזה של המתחנך בחינוך חילוני.
גם כאן יש הסברים רציונליים רבים, הקשורים גם לרמת המשמעת בחינוך הדתי/חרדי, וגם לחינוך להרגלי ריסון ושליטה עצמית המוגברים יותר בחינוך הדתי/חרדי.
המחקר שהתפרסם לאחרונה רק אישר את התוצאה ההגיונית של המחקרים הקודמים - תוחלת חיים ארוכה יותר באוכלוסיה דתית (והיו כבר גם מחקרים שהראו רמת "אושר" גבוהה יותר, כלומר, איכות חיים טובה יותר, בציבור שומר המצוות).
אין בדברים הללו משום הטפה לקיים מצוות מטעמי בריאות,
שהרי אנו שומרים מצוות מחמת הציווי.
אבל אודה על האמת, שתופעת הלואי של שמירת המצוות - תוספת שנות חיים ותוספת איכות חיים, נראית לי אישית כבונוס נחמד.
תוקן על ידי - דר_הלפרין - 12/12/2005 13:01:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 13:26 |
|
| |
.
נו, ד"ר, יותר משבנ"י שומרים את השבת, היא שומרת עליהם!
פחות יום בשבוע של עישון - למעשנים.
פחות יום בשבוע של סיכוי לתאונת דרכים.
פחות סיכוי למות מהתחממות יתר של הקרקפת בשל פאה משער ז'בו הודי, ועוד, ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 23:15 |
|
| |
החרדים חיים יותר.... זה פשוט מאד. אספו את הנתונים מפנקס הבוחרים ואצל החרדים גם המתים מצביעים...
(קובי אריאלי בתוכנית משחק מכור)
תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 12/12/2005 23:15:33
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2005 23:22 |
|
| |
אלכוהול מוסיף לבריאות ז"א שאם נלך לבר בכל יום נגדיל את תוחלת החיים, האם זה מלמדנו?
THE WALL STREET JOURNAL
http://online.wsj.com/article_email/SB113408661160817882-lMyQjAxMDE1MzA0OTAwODk2Wj.html
The nation's most cited epidemiologist for the two decades ended in 2002, Dr. Stampfer has been an author on more than 50 research papers measuring the health implications of moderate drinking, which has been found to be associated with lower rates of heart attack, diabetes and other ailments
According to Dr. Stampfer, the health benefits of moderate alcohol consumption -- generally defined as no more than one alcoholic beverage a day for a woman and no more than two for a man -- are "in the same league" as those from exercise, which gets considerably more attention as a health enhancer. Dr. Stampfer says studies suggest that nondrinkers face a 60% higher risk of coronary-artery disease than do moderate drinkers
|
|
|
|
|
