האם גדול או צדיק יכולים לטעות?

לחושב שחשב שחשב כמו "בעל'ה'באת" והשווה את טעותם של:

הנביא , השופט, חבר בי"ד הגדול, הגאון, הראשון, האחרון, האדמו"ר, הפוסק – (ובדורינו) ראש ישיבה ליטאי, ולדבריו אין הם יכולים לטעות, מפני שזה מה שהדת ושכל הישר מחייב שנאמין בו. אחרת אנחנו מקעקעים את עתיד אומתינו.

איני יודע מהי הדת המשווה אותם כולם, וטוענת ש"הם יכולים לטעות", אך בטח לא הדת היהודית, אשר בה כל המנויים לעיל יכולים לטעות, (עולי מלבד הנביא שייתכן שטעות אצלו הופכתו לנביא שקר.

השופט וחבר בית הדין הגדול והאחרים יכולים לטעות, וכשטעו (אפילו בדבר משנה), ואין הדבר מפחעת מסמכותם.

כך זה היה השכל הישר בעבר, אך לא כיום, היום השכל הישר הוא שאינם יכולים לטעות, אחרת אנחנו מקעקעים את עתיד אומתינו.

לדבריך, פעם היה אפשר לחנך דורות של ילדים שמנהיגי הדור אינם לגדוילים לטעות. ובלשון הש"ס "אפי' על שמאל ימין כו'.

איני יודע לאיזה מאמר ש"ס אתה מתכווין אך בטח לא לזה הבא:

"יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל". (תלמוד ירושלמי הוריות פרק א ה"א).

ואף לדברי הספרי (דברים פיסקא קנד ד"ה (יא) , (וממנו לרש"י):

"ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, מצות עשה. לא תסור מן התורה אשר יגידו לך, מצות לא תעשה, ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם",

השמאל אינו הופך לימין, אלא נשאר שמאל, ואעפ"כ עליך לשמוע להם, מפני שייתכן שמה שנראה בעיניך כשמאל אינו אלא ימין שנראה כשמאל, וראה מפרשי הירושלמי שם.

ראש ישיבה צריך להנהיג את ישיבתו באופן שהמשמעת שלו תהי' כפופה על תלמידיו, אולם משמעת זו אינה צריכה להיות ללא שאלה, אחרת לא נצליח לגדל יותר מאשר מאמינים ברמת אמונתם של אנשי ג'ונס טאון.

אף אם הבורא ית' הטביע, שילד עד גיל מסויים סומך על הוריו ללא סיג, הוא לא הטביע שלעומדים בצד – אף שרואים את טעות ההורים עליהם לשתוק.

העומדים בצד שותקים מפני שכך יותר קל, ולא מפני שכך יותר טוב.

שבוע טוב.



עולם הפוך אני רואה

נישטי,

שבוע טוב.


דברי הרמב"ם דווקא מוכיחים שדרכי הגדויילים ה'קדושים' להזכיר תמיד שהם טעו או חוזרים בהם היה ה'מצוי'.ומנהג החכמים שהם מודים על האמת ומצהירים:"דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי",כשהם מודעים לכך שבתוקף היות תורה שבע"פ אנושית ומעשה יצירי חומר, לא יתכן שתהיה נקיה מטעויות.

לעניות דעתי, אי אפשר להתייחס לדברי רבי אברהם על אביו מבלי להתחשב, ובמנותק מהמציאות המרה בה היה שרוי, כידוע אביו, הואשם בכפירה, והוחרם על ידי חכמים כמאה שנה אחרי מותו - ובמקביל דברי הרמב"ם לתלמידו "שכשתיפול הקנאה ובקשת השררה כולם יתאוו רק לו".(= יחזרו בהם, ויודו שהם טעו)

ובשולי הדברים, יש לזכור שהשקר איננו נכלל בשבע המצוות לבני נוח, מכאן שכל התורה היא בבחינת הרצוי ולא המצוי, אך מהותם של אלה שהולכים בדרכה של תורה, שהם מתעלים מעבר למצוי, ובזה הם נעשים לקדושים, וזה איננו תלוי בכמה 'קדושים' כאלה 'אנו' מכירים.

הא דאמר שאינם טועים בדותא היא.

עד לפני כמה שנים חשבתי שלהגיד על רב גדול ש'אינו מבין בפוליטיקה' זו מחמאה, כיון שאת מרצו הוא משקיע רק בתורה.

עם השנים למדתי שבציבור החרדי התפתח פרדוכס הגדוילים לפיו כגודל הניתוק של הגדול מהעולם/הפוליטיקה והיותו שקוע בלימוד, כך גודל הצלחתו בניבויים פוליטיים.

השיא מבחינתי היה כשיספרתי למכר חרדי על טענתו של פוליטקאי חרדי לשעבר (אולי גם לעתיד?) שהמפלגות הדתיות צריכות לחדול מלהתקיים ויש לנסות ולהשתלב במפלגות הכלליות. אותו מכר לא הבין איך אותו פוליטיקאי מעז לצאת נגד שיטת הגדוילים לרוץ במפלגות חרדיות.

נישטאיך-

בזכרוני שעל "ימין שהוא שמאל" וכו'. ישנו הסבר נפלא ב"משך חכמה". ונלאתי כעת למצוא מקומו. אולי יש תח"י מהדורה החדשה עם מפתחות ותאיר אותנו.

ממללא,
אני חייב לומר לך שלענ"ד דווקא הניתוק לא מזיק, ולדעתי אף מועיל, לקבלת החלטות פוליטיות וגם לניבויים. יש לי ניסיון מה בזה, בדוק למדיי.
אין כוונתי ליריות באפילה, או הוקוס פוקוס, אלא להסתכלות שמנותקת מהיומיומי והשוטף, וראיית המציאות במבט רחב שמתרכז בסקאלה הגדולה ולא בניואנסים הקטנים.
שקיעה בפרטים אינה ערובה לניבויים טובים, ויש אלפי דוגמאות לכך.
כמובן שדרוש ידע אלמנטרי, הבנה מסוימת במערכות ומוכנות להתייעץ (וגם שיהיה עם מי להתייעץ). אבל לא צריך להגזים בצורך בידע מפורט, ולענ"ד מקצוענות כמעט אינה שייכת לעניין זה.



מיכי

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך וכו' (משך חוכמה, דברים, שופטים, יז, יא.

ראיתי לברר בזה דעת הרמב"ם בשורשיו, דעל כל דבר מדברי חכמים הוא עובר ב"לא תסור". והרמב"ן האריך בעוצם פפולו לדחות זה מראיות רבות מספור. וכללי השגתו, דאם כן היה ראוי להחמיר בספיקן, וביטול דרבנן מפני דאורייתא, ואתי דרבנן ומבטל דאורייתא בתערובת. והאריך למאוד בעניינים אלו וחידש בהם שיטה אחרת. ואנכי עפר ואפר תחת רגליו, אומר כי לשיקול דעתי האמת כדברי הרמב"ם. והעיקר הוא זה: כי התורה רצתה אשר מלבד עניינים הנצחיים הקיימים לעד, יתחדש עניינים, סייגים, ואזהרות, וחומרות, אשר יהיו זמניים, היינו שיהיה ביד החכמים להוסיף על פי גדרים הנמסר להם [שבאופנים אלו ניתן להם רשות. ואם יעמוד בית דין אחר גדול בחוכמה ובמניין ובהסכם כלל ישראל כפי הגדרים שיש בזה, הרשות בידם לבטל. ולמען שלא ימצא איש אחד לאמור אני הרואה ואינני כפוף לחכמי ישראל, נתנה תורה גדר "לא תסור וכו', שאם לא כן יהיה התורה מסורה ביד כל אחד, ויעשו אגודות אגודות, ויתפרד הקשר הכללי, מה שמתנגד לרצון השם, שיהיה עם אחד לשמוע לחכמים.ואם לא ישמעו עוברים ב"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". ואם כן המצווה דוקא לשמוע מה שיאמרו. אבל העניין בעצמו שאמרו וחידשו, אפשר דאינו מתקבל אל רצון הבורא, ואם יעמוד בית דין אחר הגדול ויבררו טעותם, או שהוא דבר שאין הציבור יכול לעמוד, ויעשו היפך מזה, מותר. וכמו: ר' יהודה דשרי משחא, ופרוזבול דאמר שמואל אבטלינה, וכן מאמר ר' גמליאל: על הישנות אנו מצטערים. ואם יכוונו האמת, כפי מה שהוא רצון הבורא באמת, ובכל זאת לא רצה השם יתעלה לעשותו חוק נצחיי מטעמים הכמוסים בחקר אלו-ה, רק שיהיה מעצת החכמים וברצונם, ורצה דווקא שנשמע בקולם, אבל לא בפרטי הדברים. ומצאנו דוגמתו בתורה עניין הדומה לזה, מה שהחמירה תורה לשמוע בקול מלך יותר ממה שהחמירה לשמוע בקול חכמים..

ויקרא, אמור, כג, כא.

...וכמו שאמרו (דברים רבא ב, ט): נרד אני ואתם לבית דין של מטה ונדע אימת ראש השנה יום הכיפורים. ו"אתם"(פסוק לז) - אפילו שוגגים (ראש השנה כה,א). ו"לא תסור..ימין ושמאל" , וכמו שפירשו הך דאמרו 'השליך אמת ארצה'. שכפי הוראת בית דין כן האמת....

ר' מיכי,

אני מסכים עם כל מה שאמרת. אני חושב ש'יש עניין' להתייעץ עם גדולי תורה בהכרעות פוליטיות. אני לא מקבל את הטענה שגדול לא יכול לטעות בחוות דעת פוליטית. אם מומחה ביטחוני יכול לטעות (והוא יכול), ודאי שאדם חכם שאינו מומחה בטחוני ושיתכן והוא חסר ידע בסיסי ביותר בענייני ביטחון יכול לטעות.

מיכי,
לו יצוייר שהיית בא, נניח, לרב אלישיב, ובפיך שאלה: האם לפעול להדחת ראש עיריית ירוחם. האם, לדעתך, יש לו יכולת לתת תשובה טובה יותר בזכות התורה שלמד, מעבר ליתרון שבהיותו אדם זקן וחכם, שמאחר שאין לו נגיעה ישירה למתרחש הוא נקי מפניות?

אני מוכן לקבל שיש ענין להתיעץ עם גדוילים בנושאים בטחוניים, כלכליים וכו' אך בתנאי שהם יקחו גם אחריות מיניסטריאלית על התוצאות של עצותיהם ושל פסיקותיהם.

גם_וגם:

אני מאמין שאם ר' אלישיב ישמע את כל הפרטים הוא יכול להגיע להחלטה יותר נכונה מסתם אדם מהרחוב, משום שהתורה שהוא למד יישר לו את השכל.

chouteng
האם הנחת היסוד הזאת עמדה במבחן ההיסטוריה.
דוגמא בולטת - הצלת ישיבת מיר ע"י הבעל בית ד"ר וורהפטיג, בניגוד לדעתו של ר' חיים עוזר.
האם התורה תמיד מיישרת את שכל לומדיה? הלוואי.

החזו"א אמר שמרובות השגיאות מאי הכרת המציאות מהשגיאות ההלכתיות וד"ל.

תוקן על ידי - בעלבעמיו - 19/12/2005 9:17:41

וואו איזה שכל לצעטונג שיודע למי התורה יישרה את השכל (זו לא פעם ראשונה)!

בעלבעמיו:

אני לא יודע את ההיסטוריה של הצלת ישיבת מיר לעומק, כך שאני לא יכול להביע דיעה בקשר למה ששאלת. אני גם לא עשיתי מחקר לבדוק אם החלטות הרבנים צודקות ברוב המקרים. למען האמת, אני לא עשיתי מחקר אם החלטות המבוססות על ההיגיון צודקות ברוב המקרים. מה שכתבתי הוא התרשמות שלי.


בוגיעלון:

תשובתי הופניתה לגם_וגם שהזכיר את ר' אלישיב בפירוש. אני הייתי אומר את זה לגבי כל ת"ח אחר שממית עצמו באוהלה של תורה. (חוץ אם אני יודע שת"ח זה מסיבה זו או אחרת באמת אינו יודע להשיב על שאלות שאינם נוגעות ישירות לתורה.)