|
|
| נשלח ב-19/12/2005 10:08 |
 |
| |
בוגי,
כבר הסטייפלער אמר שאלמלא אנשים היו לומדים תורה הם היו נהיים רוצחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 10:14 |
|
| |
בוגיעלון:
על מה יצא הקצף? אכן יש ת"ח שהם רשעים אבל אלו הם היוצאים מן הכלל, ואין דנים מן הפרט אל הכלל באופן שהם מיעוט שאינו מצוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 11:09 |
|
| |
ממללא.
<"אני חושב ש'יש עניין' להתייעץ עם גדולי תורה בהכרעות פוליטיות">
ומה ערך לעצותיהם בתחום שאין להם כל מושג בו?
גם אני מאמין שאם ר' אלישיב ישמע את כל הפרטים הוא יכול להגיע להחלטה יותר נכונה מסתם אדם מהרחוב.
עולם הפוך אני רואה 
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 11:11 |
|
| |
נישטאיך
<מסתם אדם ברחוב>
האם גם יותר ממומחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 11:22 |
|
| |
בעלבעמיו
<"האם גם יותר ממומחה?">
לא! ולא!
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 11:35 |
|
| |
נישטאיך,
אבל הנחת היסוד היא שהתורה נותנת מומחיות בכל תחום יותר מאשר למומחים עצמם.
כמובן שאין זו הפעם הראשונה, אבל כל פעם חוזרת ועולה השאלה על כוחה, יכולתה וסמכותה של דעת תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 12:41 |
|
| |
הרב מיכאל אברהם: "מומחיותו של פוסק ההלכה"
http://www.kedma.org/halacha5.pdf
[אין בהבאת הדברים כדי להסכים עימם, ולמרות זאת, דומני כי הם יכולים בהחלט להוסיף לדיון]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 15:10 |
|
| |
בעל בעמיו
<"אבל הנחת היסוד היא שהתורה נותנת מומחיות בכל תחום יותר מאשר למומחים עצמם">
היא אולי "הנחת יסוד" שחלחלה לתוך חוגים מסויימים בזמן האחרון, אך לא נראה לי שהיא היתה הנחת יסוד שהיתה ידועה בעם היהודי בעבר אף הלא רחוק.
פעם ידעו הגדולים, שכדי לדעת צריך ללמוד, אך מאז שהלימוד הפך למלה מגונה, והגדוילים שלא למדו דבר מחוץ לתורה, מביעים דעה בכל דבר, היה מי שיצר עבורם את תיאוריית ה"סייעתא דשמיא", הטוענת, שאם לומדים תורה יודעים את הכל, שמשום מה לא "עבדה" אצל הרמב"ם או הגר"א, אך עבדה שעות נוספות אצל מרן ראש הישיבה, ועובדת אצל ממלא מקומו, הדיין לשעבר בבית הדין הרבני הממשלתי.
מי היה זה שהתחיל את ה"תיאוריה"?
ייתכן שהיה זה החפץ חיים.
הרב שמואל גרינימן, כותב בשמו (חפץ חיים על התורה, חלק ראשון עמ' ל)::
"הוא היה אומר מי שדעתו דעת תורה יכול לפתור כל בעיות העולם בכלל ובפרט".
ואין לי אלא לשאול:
אם הם יכולים, מדוע אין הם עושים זאת?
"אלא שתנאי התנה, שהדעת תורה תהיה צלולה בלי איזה פניה או נטיה כל שהיא, ואם יש לך אדם שדעת תורה לו, אלא שמעורבת אפילו מעט עם דעות אחרות מן השוק או מן העתונות, הרי דעת תורה עכורה היא, מעורבת עם פסולת, ואין ביכולתה לרדת לסוף הענין".
היום כשלכל ראש ישיבה יש דעת תורה, שוב אין פירושה של דעה זו אפילו הבנה צלולה.
עולם הפוך אני רואה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 15:20 |
|
| |
נישטאיך
< הדיין לשעבר בבית הדין הרבני הממשלתי>
איך באמת הוא נהיה גדול הדור החרדי.
התנאי שהתנה החפץ חיים כמובן הופך את כל המושג לריק מתוכן או לפחות לבלתי ניתן להפרכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 15:28 |
|
| |
אמשלום,
למה מדבריי במאמר אינך מסכימה? הרי הכל מילה בסלע.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2005 18:14 |
|
| |
מיכי,
איני רוצה לחלוק בפומבי, כי אני חוששת לחלוק על השכינה ולהסתכסך עימה (והיא תדע, כי השכן יספר לה...) 
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 03:16 |
|
| |
בעל בעמיו
<"איך באמת הוא נהיה גדול הדור החרדי">
בעבר היה מאמר ב"מקור ראשון" שתיאר את הפיכתו לגדול ע"י הרב אפרתי, הממשיך לשלוט בו עד היום.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 04:32 |
|
| |
שבו"ד יכול לטעות וגם נביא בזמן שנגזר שרוה"ק תסור ממנו, הרי אין ספק לרגע, ומוזר וזר לטעון אחרת. ומי לנו נביא גדול ממשה שגם טעה, ברי לכל כי מידת "וה' העלים ממני" והסתר פנים קיימת בחשיבה התורנית.
אך שאלה אחרת לי,
האם הקב"ה יכול להיות בגדר "טועה" ולהופיע ככזה במקורותינו? כמובן באופן רצוני.
ואם תימא שאי אפשר, מה משמעות הפסוקים כגון "וינחם ה'" "ניחמתי כי המלכתיו" או מאמחז"ל כגון "ניצחוני בני"
"הקב"ה גוזר צדיק מבטל" וכדו'.
ואף אם תאמר בשעתו רצה ולא טעה ובהגיע הזמן ניחם ושוב אינו טועה (כי בחירה נתן ביד האדם ועתה המצב דורש) וצפה מראש כשרצה שינחם לעתיד ואינו סתירה, קשה לתרץ כן כי א"כ אינו חרטה אלא אופציה בתכנית ולא שייך לשון "ניחם". וכן א"ת "ניצחוני" וכדומה, כך רצונו מלכתחילה שיגזור כך וחכמים או צדיק יבטלו בבחינת מאמחז"ל עה"פ "לא-ל גומר עלי", גם זה קשה, כי א"כ אינו מתאים הלשון כמנוצח כביכול וכגוזר, כי הרי ידע ורצה שלא יגזר לבסוף ורצה שינוצח ממילא אינו מנוצח ולא גזר באמת.
אך אולי י"ל שדיברה תורה בלשון בני אדם וכך הדבר מזווית ראיה אנושית בה "כן" סותר "לא" אבל הוא יתברך "א-ל דעות ה'" ונושא הופכים. רוצה ומתנחם בהשוואה ואין הדבר סתירה לפניו. ואין בכח שכל אנושי החי בפרספקטיבות של יחס לתפוס מצב של נמנע הנמנעות לאמיתו.בדומה לזה - מצב בו כשר וטרף אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ושבעים פנים לתורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2005 19:26 |
|
| |
אחד מגדולי המגידי שיעורים של דף היומי בבורא פארק דיבר פעם אודות הרבנות הראשית ובי"ד הגדול. כמובן שלא חסך שבטו מהם ומהמונם, היותם ציונים וכו' ושכל פסקיהם הם לא עפ"י תורה, וכל הרבנים שם הם משוחדים, יותר גרועים מרבני מטעם שבדור העבר וכו' וכו'.
וכמה דקות אחרי זה הזביר את ה"פוסק הדור - שר התורה הרב אלישיב".....
ומוזר שלא זכר שהרב אלישיב עבד שם עשיריות בשנים.
הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל. (וכ"ש להיות גדול)
תוקן על ידי - חושבשחושב - 20/12/2005 19:27:19
|
|
|
|
|
