נס פך השמן היה או לא היה?

נס פח השמן - היה או לא היה? ידועה השאלה מדוע אין מסכת או משנה על חנוכה - חג שיש בו מצוות כה רבות ונחוג שמונה ימים, לעומת פורים למשל, שנחוג יום אחד, ללא הלל וכדומה (ללא מהדרין מן המהדרין), שעליו יש מסכת שלמה. תשובת בעמח"ס "טעמי המנהגים" בשם החתמ"ס "כי רבי כעס בית חשמונאי שהמליכו עצמם למלכים כנגד צוואת הזקן יעקב שנאמר לא יסור שבט מיהודה (ראו גם רמב"ן פרשת ויחי על הפסוק). והיות ורבי היה מצאצאי בית דוד מצד אמו סירב לכתבם במשנה". תשובה תמוהה ביותר להעלות אפילו הוא אמינא כזו על רבי?! מה עוד, שלא נמצא כל מקור לתשובה זו בהחתמ"ס. אם כן, שאלה זו נותרת בשאלה. אבל לשם הדיון; אפילו אם נקבל את התשובה, היכן הברייתות בנושא? רק גמרא אחת במסכת שבת תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
אי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה


* * * * * * * * * * * * * מדוע נס פח השמן אינו מוזכר בשום מקור אחר? לא בירושלמי, לא במכילתא, לא בספרא, לא בספרי, לא במדרשי הלכה או אגדה, מסכתות קטנות, ילקוט שמעוני, ספר המכבים (החשמונאים), ספר יוסף בן מתתיהו וכו' וכו'. מאורע כה גדול היה אמור להיות מוזכר לפחות בעוד מספר מקורות או מספר פעמים כשם שהבבלי והמדרשים נוהגים להזכיר מספר פעמים. נהפוך הוא: ברייתות אחרות הסותרות מאורע זה מוזכרות מספר פעמים רבים.פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ב ד"ה ילמדנו רבינו נר
למדנו רבינו נר של חנוכה מאימתי היא מצותו, שנו רבותינו משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק ולהיכן הן מדליקין היה דר בעלייה ובה חלון נוטה לרשות הרבים מדליק ובשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו [ואסור לעשות לאורו מלאכה ר' אסי אמר] אסור לראות לאורו, ולמה מדליק נרות בחנוכה אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון שנאמר ועוררת בניך ציון על בניך יון (זכריה ט' י"ג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות, ולמה קורין את ההלל מפני שכתב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כ"ז) , ולמה אין קורין בפורים כתב להשמיד להרוג ולאבד [
חמתלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף כד עמוד ב
של שה ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה - לא יעשה, אפילו של שאר מיני מתכות. רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי . אמרו לו: משם ראייה? שפודין של ברזל היו, וחיפום בבעץ. העשירו - עשאום של כסף, חזרו העשירו - עשאום של זהב. ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי

* *קטע זה מופיעה גם בע"ז מג מנחות כח
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה ו ד"ה ילמדנו רבינו נר
דנו רבינו נר של חנוכה שהותיר שמן מהו צריך לעשות לו, למדונו רבותינו נר של חנוכה שהותיר שמן כו' כדלעיל עד אסור להשתמש (בו) הימנו. את מוצא זאת החנוכה שאנו עושים זכר לחנוכת בית חשמונאי על שעשו מלחמה ונצחו לבני יוון ואנו עכשיו מדליקין, וכן בשעה שנגמרה מלאכת המשכן עשו חנוכה כמו שכתב זאת חנוכת המזבח (במדבר ז' פ"ד) , ואף בית המקדש בשעה שנבנה עשו לו חנוכה כמה שכתב ויחנכו את הבית וגו' (מלכים א' ח' ס"ג) אימתי חינכו בשעה שנגמרה כל מלאכתו מניין ממה שקראו בנביא ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'.


* * * * * * * * * * * * * שאלה שלישית: מחלוקת בית הלל ובית שמאי על דרך ומקום ההדלקה החלה כמאה שנים לאחר המאורע. ממרד החשמונאים עד הלל ושמאי חלפו כמאה שנים. כיצד נהגו במאת השנים האלו? הוסיפו, החסירו, הדליקו בחוץ או בפנים? אודה לכל בעלי התריסים והאחרים על ביאור שאלה זו.


מודה ועוזב
~~~~~~~~~~~




מודה ועוזב

באבא,

מי שבוחרת לחיות את יהדותה באופן פעיל, ואינה בוחרת לרחף באויר בבגד גוף ירוק, כנראה מתייחסת ליהדות ולמקורותיה מעט יותר ברצינות מאשר לפיטר פן.

אני יודעת, שתשובות מורכבות (כגון: 'לא משנה לי אם היה או לא היה נס, מה שחשוב הוא שהסיפור קיים כבר דורות ארוכים ויש חג ויש לו מצוות מעשיות ויש לו רעיונות עמוקים שאני מחוייבת להם') קשות לעיכול לפעמים. אז יש לי הצעה - במקום לירוק אותן ועל אומריהן מיד, נסה ללעוס אותן קצת לפני כן, בדוק את טעמן, ורק אח"כ - תרצה תאכל, לא תרצה לא תאכל.

לדידך, אם היה מתברר לך שהתנ"ך (ח"ו) הוא בסה"כ עוד ספר מעשיות והתורה היא לא תורת ה', עדיין היית ממשיכה לאחוז מהיהדות כתרבות ולקבל עליך את כל המערכת הזאת ?!

זה לא מורכבות, זה קשקוש ! וסליחה על הבוטות.

באבא,

א. מה אתה שם מילים בפי? האם טענתי שהיהדות היא תרבות ושבזה כל מהותה?

ב. מבחינתי, אין כל רלוונטיות לשאלה ההיסטורית (זולת התעניינות "אקדמית" גרידא). השאלה ששאלת אינה מופנית אלי, כי אם אליך! האם אתה, כאשר יתברר לך מעל לכל ספק, שלא היה משה ולא נברא, ועקדת יצחק הוא סיפור-עם בעלמא, האם תפסיק לקיים מצוות? האם תפסיק להיות יהודי?

ג. לא, אני לא סולחת על הבוטות שלך. גם אם איני מסכימה לאף מילה שאתה אומר, ובטוחה לחלוטין שאינך מבין כלל על מה אני מדברת, לא אכנה את דבריך "קשקוש" ולא אותך "קשקשן".

היידה ירושלמי!

א.ככה הבנתי מדבריך, הרי לשיטתך שאת לא רואה ערך באמינות ההסטורית של ספורי התורה, יוצא שסיפורי התורה הם בבחינת ספורי מעשיות נחמדים בסה"כ, כלו' סיפורי התורה נחשבים אצלך בסה"כ כעניין תרבותי.

ב.לדידי יש בהחלט זיקה בין האמינות ההסטורית של דברי התורה להיותם דבר ה', לפי זה אם כדבריך שהיה מתברר לי בהחלט גמור, אז ח"ו כן.
א"כ ראיתי פה את רעיון השמיים בתורה, אזי הדברים הנ"ל הם בע"מ [כיון שהוא לא התברר לי כל צורכו].

ומה שכיניתי את הדעה הזאת כקשקוש מכיון שלדעתי לקבל עליך "מערכת חוקים ואמונות" כתורה בלי לסבור שהיא אמת אלא רק תרבות יפה שחבל לאבד, זאת איולת גדולה ביותר.

ריב

משלי פרק כו פס' יז.

באבא,

אני רק מזכירה לך, שאתה צריך להודות לקב"ה יום יום שלא נפסק כירושלמי, היית צובר חטאים, אללה יסטור.

גברת ריב

יש פתגם שאומר שמי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים, וד"ל.