ספר משלי - פירוש בסגנון ויקיפדיה

קודם כל תודה למתדיינים הנפלאים על הדיון המעניין. סעיף ג' אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שעדיף להיות עשיר או חכם מאשר עני או טפש. זו שאלה מעניינת. מפורסמת הסתירה ברמב"ם, מצד אחד בהלכות תשובה פרק ה כתב "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה הוא שירמיהו אמר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה הוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וגו' וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו'" אך בריש הל' דעות פרק א כתב:(א) דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר יש אדם שהוא בעל חמה כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס כעס מעט בכמה שנים ויש אדם שהוא גבה לב ביותר ויש שהוא שפל רוח ביותר ויש שהוא בעל תאוה לא תשבע נפשו מהלוך בתאוה ויש שהוא בעל לב טהור מאד ולא יתאוה אפילו לדברים מעטים שהגוף צריך להן ויש בעל נפש רחבה שלא תשבע נפשו מכל ממון העולם כענין שנאמר אוהב כסף לא ישבע כסף ויש מקצר נפשו שדיו אפילו דבר מעט שלא יספיק לו ולא ירדוף להשיג כל צרכו ויש שהוא מסגף עצמו ברעב וקובץ על ידו ואינו אוכל פרוטה משלו אלא בצער גדול ויש שהוא מאבד כל ממונו בידו לדעתו ועל דרכים אלו שאר כל הדעות כגון מהולל ואונן וכילי ושוע ואכזרי ורחמן ורך לבב ואמיץ לב וכיוצא בהן:(ב) ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר דעות בינוניות זו רחוקה מזו וכל הדעות יש מהן דעות שהן לאדם מתחלת ברייתו לפי טבע גופו ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם במהרה יותר משאר הדעות ויש מהן שאינן לאדם מתחלת ברייתו אלא למד אותם מאחרים או שנפנה להן מעצמו לפי מחשבה שעלתה בלבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך והנהיג עצמו בה עד שנקבעה בלבו: אז נולדתי כך או שאני מוכרח? מה שלא תהיה התשובה ברור שישנם דברים שנולדתי איתם, עם התכונות שנולדתי אני לא אמור להלחם, אני אמור לנצל. אני אמור לנצל את כוחותי ואת מצבי לשם התקדמות רוחנית. עשירות, יכול שאינה ברכה אלא כח, כח שאתה יכול לנצל או למסמס, להשתמש בו לטוב או למוטב. כך הם הדברים גם בעניות ובכל המצבים השונים בעולם. ניתן להתווכח עם גישה זו. אשמח לשמוע.

אזרחי יקר/ה מרגש אותי לראות את ויתורך על שפע אשר איננו מותאם למידותיך. קל לי להתחבר לתחושה זו. הדבר שמעלה בי תהיה הוא מהיכן כי אני מתחבר דווקא למפיע זה או אחר, האם מפני שסב סבי היה, לדוגמא, חב"דניק הוי אומר שלשם הנני מתחבר ביתר שאת ויתר עוז מאשר כל צדיק אחר? הבדקתי זאת? אולי ביקור קצר בפרמישלן יסחוף אותי על שורשי? האם ניתן ליחס חשיבות כה מהותית לתחושות שאין לי כל סיבה הניח כי יש בהם ממש, אדרבא, יודע אני את מוצאן ולאו דווקא בהגיון הצרוף מושבו?

ולסיום, וכאן אשמח אם גם דורש אמת, פנדורית וכל חברי הפורום המדהימים יחוו דעה, הייתי רוצה להדגיש את הנקודה שלה, אזרחי יקר, בקושי התיחסת, האם מותר לי לוותר על חובתי לבדוק בשכלי הקט כל דבר ודבר העומד לפני, האם לא לשם כך ניתן לי שכלי? האם לא זאת חובתי בעולמי, לשאול ולשאול ולשאול? האם אדם גדול הנותן לי חתול בשק פוטר אותי מחובת הבדיקה האפשרית של תוכנו? תוקן על ידי - oolloo - 26/01/2006 20:27:37

אראל, אני אענה על שתי שאלותיך בתשובה אחת: איזהו העשיר - השמח בחלקו. תחושת השמחה ממה שה' נותן לך היא העושר האמיתי. יחד עם זאת, כסף הוא בריאה עם פוטנציאל לשימוש בהרבה תחומים. הפוטנציאל הזה הוא מעלה. להיות עשיר [בפשטות, היינו אחד עם הרבה כסף] זה מעלה, וזה גם קירבה לה'. [מסכת עירובין (פו, א): רבי מכבד עשירים, ר' עקיבא מכבד עשירים] קרא כאן - http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1519&CategoryID=538 ---------------------------------------- אולו, 1) מה היא דעת הרמב"ם איתה נראה לך שיש למישהו בעיה? 2) סב סבך עם כל הכבוד איננו אתה, ולכן השאלה היא למי אתה מחובר כעת. יתכן ואינך מחובר ולכן ביקור בפרימישלאן יקח אותך עם שורשך. יתכן ואתה כן מחובר ולמרות זאת ביקור בפרימישלאן יקח אותך עם שורשך, ועל כן חסידים נזהרו מביקורים כאלה או מטעימת שיריים כלשהי.. תשקול טוב אם בא לך להמר על הכל עד השורש. אם לא טוב לך עכשיו אולי לא יהיה לך רע בפרימישלאן. אני נזכר בסיפור על כמה חסידים שנפגשו באיזה פונדק. כל אחד סיפר מופת שרבו עשה לו [הצלה או הצלחה וכד'] החבדניק [...] סיפר שהרבי אמר לו לעשות משהו בקשר לעסקים, והוא אכן עשה את זה ו...איבד את כל כספו.. "אז מה המופת???!!!" - שאלו כולם! "המופת הוא שאני עדיין חסיד שלו" ענה החסיד. 3) כבר כתבתי שחובה ומצוה עליך לבדוק כל דבר בשכלך ואפילו לסבור ההיפך מרבך. רק שבכל הנוגע למעשה שאותו חושב רבך שעליך לעשות, עליך לעשות אותו, ואפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין. קשר של חסיד לרבו איננו רק קשר של טעם ודעת. 4) היתה לך עוד שאלה שם בתוך הרמב"ם בהלכות דעות. אולי טוב שתפתח עליה אשכול חדש, אם תרצה, למען הנוחות.

אולו, ראיתי שלא עניתי על עוד שאלה [שאלתך הראשונה]. רבי הוא אדם שיכול לתת ברכה. ברכה היא המשכה של משהוא שקיים כבר בעליונים ומשום מה משהו מונע ממנו לרדת למטה. הרבי יכול להסיר את המניעה ואז ההשפעה יורדת. ולכן, 1) אם מגיע לו, אז הרבי רק צריך לעשות פעולה טכנית שתגרום למניעות להפסיק מלמנוע את הכסף לרדת. 2) אם לא מגיע לו, בגלל שנפשו איננה זכה מספיק, אזי אולי הרבי יכול לגרום לזיכוכה של הנפש ואז אולי יתהפך המצב מנפש שלא מגיע לה לנפש שכן מגיע לה. כאן יתכן והיהודי ידרש לעמוד בנסיונות מסויימים על מנת להתעלות.

אוקיי, ראיתי. כיום אין לי זמן להגיב, אבל בע"ה מקווה במוצ"ש.

אזרחי: "כסף הוא בריאה עם פוטנציאל לשימוש בהרבה תחומים" - נכון, אבל יחד עם הפוטנציאל, באה גם האחריות להשתמש בו בצורה טובה וראויה. אם כך, להיות עשיר זו מעלה, בדיוק כפי שלהיות מלך זו מעלה - העושר נותן לאדם אפשרות לשלוט בעולם (או בחלק ממנו), ובכך למעשה מטיל עליו אחריות כבדה, להשתמש בעושר בצורה הנכונה. ובכל-זאת אמרו חז"ל ש"השררה מקברת את בעליה" - האחריות הכבדה עלולה לפגוע בבריאותו של האדם. גם לגבי העושר אמרו חז"ל "מרבה נכסים - מרבה דאגה". האם אתה בטוח, שאם תהיה עשיר, תדע להשתמש בעושר בצורה הנכונה? האם אתה בטוח שתעמוד בניסיון?

אני בטוח שכפי שניתנים לי היום קצת כוחות להתמודד עם קצת הכסף שיש לי כך אקבל הרבה כוחות להתמודד עם הרבה הכסף שיהיה לי בעזרת ה'.

אזרחי יקר נח לך עם התאוריה שיש בעיות אינסטלציה בשמים והאינסטלטור התורן מגיע עם נחש לפתוח את הביוב? זה סביר בעיניך? לא סביר יותר להשאיר את הג'יפה פה ולהניח לזרמים שם למעלה לפעול ללא הנחת סתימות?