ספר משלי - פירוש בסגנון ויקיפדיה

אולו: לגבי הניסיונות, ע' משלי ל: "ריש ועושר אל תתן לי, הטריפני לחם חוקי. פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'? ופן איוורש וגנבתי ותפשתי שם א-להיי". כלומר, גם העושר וגם הריש הם ניסיונות: הניסיון של העשיר הוא לזכור את ה', והניסיון של הרש הוא לא לגנוב. אבל מי שיש לו "לחם חוקו", אין לו ניסיון בתחום זה. מובן שיש לו ניסיונות בתחומים אחרים, למשל, יצר אכילה, יצר שינה, וכו'... אך לא בתחום הזה. פנדורית: באותה מידה אפשר לומר שבעוני יש יתרונות בטוחים, כגון: העני הוא שפל רוח ואינו מתגאה, יודע שחבריו אמיתיים, וכו'...

א. כל שבוע מיום חמישי בערב עד יום ראשון אני בהפסקה. ועכשיו לענינינו. 1. לגבי העושר. הרצון שיהיה הרבה כסף הוא פסול מעיקרו היות וזה נוגד את מאמר המשנה איזהוא עשיר השמח בחלקו . יש לשאוף לשמוח עם מה שיש , אבל כשרבי מציע לחסידיו עשירות כוונתו שעל ידי העשירות יסיעו לדברים שבקדושה ועל כן הרבי מחפש את השליחים המתאמים שמוכנים לקבל על עצמם את העשירות עם העול לממן פעלויות של תורה, כנראה כשהרבי הציע את העשירות החסידים לא ירדו לעומק כונתו , ופירשו זאת כשאלה למילוי רצון , ועל כן אף אחד לא רצה להראות לרבי כי חפצו בעשירות , וזה מעשה נכון , אסור לרצות כסף, אבל אם היו מתעמקים בדבריו וחושבים הרי גם הרבי יודע שאסור לבקש , וא"כ למה הוא מציע , ואז היו מגיעים למסקנא שכונתו , שהוא מחפש אנשים שיהיו מוכנים לשאת על שכמם את אחזקת התורה , אבל היות ואנשים באמת לא מוכנים לשאת בעול על כן העמקות הזאת לא עלתה בדעתם , רק מי שבאמת בתוך ליבו מוכן להשקיע לזולת כנראה הרים את היד , ואני חושב שהרבי בחן בזה את חסידיו , ואכזבתו היתה מרובה שלא ירדו לעומק כוונתו. 2. לגבי איך להשתמש בשכל , או כוונת הרמב"ם להיות כמשה. צריך לומר שהדבר ברור שלא כל אחד יכול להגיע לדרגה האמיתית של משה רבינו , אלא כל אחד יכול למצות את יכולתיו כמשה שמיצה את כל יכולתו. לגבי השימוש בשכלינו אני חושב שישנה כאן נקודה שצריך להבהיר , אין ויכוח שאדם צריך להשתמש בשכלו , כי הרי לכך הוא נועד, אבל כשאנו מתעמקים במערכת הבריאה אנו רואים שהשכל הוא מושג יחסי , כלומר הוא לא זהה אצל כל אחד ברמה שוה , ואבאר זאת: השכל הוא בהתאם לרמה הרוחנית והמשמעות היא שככל שאדם רוחני יותר שיכלו משיג השגות גבוהות יותר , ומ הם הדרגות הרוחניות , אם נביט על משה רבינו הדגה הגבוה היתה התבטלות "ונחנו מה" כלומר מה שאדם מתבטל יותר לבורא השגותיו גבוהות יותר , והיות ולא כל אחד יכול להתבטל ישירות לבורא , על כן אמרו חכמינו הדבק בתלמידי חכמים , כלומר כשאנו נכנעים לחכמי הדור אנו מקבלים את הכלים השכליים להשגת השגות. כשלומדים את פנימיות התורה מבינם את המשמעות "ההכנעה" בצורה יותר עמוקה , כלומר שהשתלשות הדרגות היא בעצם שכל דרגה מתבטלת לגרגה מעליה , ורק כך היא יכולה לקבל את השגותיה . כלומר השכל הוא יחסי למידת התבךטלותו אל האלוקים מה שאדם מבאל את עצמו יותר אל האלוקים השגותיו גבוהות יותר , ועל כן אם ברצונינו להשיג את רצון האלוקים ,עלינו לברר זאת אצל האנשים המתבטלים לבוראם , ובלשון העם אלו ה"רביים" , כלומר "רבי" הוא אחד המבטל את דעתו לבוראו ועל כן השגותיו שונות משלנו , ואנו צריכים לקבל ממנו את ההשגות כדי שאנו נוכל להתקדם בסולם הערכים. תוקן על ידי - דורש_אמת - 29/01/2006 8:30:15

אראל רציתי לחדד יותר את הענין של עושר ועוני. הרי את כל המעלות של העני גם העשיר יכול לקנות על ידי עבודת המידות , ואת מעלות העושר אין העני יכול לקנות הרי אני חושב שעשירות עם עבודת המידות היא טובה בהרבה מעניות.

אראל, השאלות שלך בסגול האם אתה בטוח, שאם תהיה עשיר, תדע להשתמש בעושר בצורה הנכונה? האם אתה בטוח שתעמוד בניסיון? ומדוע אתה חושב שלאותו מיליארדר שמציע לך כסף בחינם, לא ניתנו מספיק כוחות כדי להתמודד עם הכסף שלו? אולי לו ניתנו יותר כוחות מאשר לך? מובן שכאשר ה' מעמיד את האדם בניסיון, הוא נותן לו מספיק כוחות להתמודד עם הניסיון, אולם, מדוע בכלל להיכנס לניסיון? והרי אנחנו מבקשים "אל תביאנו לידי ניסיון"?! 1)לגבי אנשים שמקבלים מה' הרבה כסף אעתיק מדברי הרבי - בוודאי נותנים להם כוחות גדולים שיוכלו לעמוד בניסיון (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"), וגדולה זכותם שעומדים בניסיון.... עשירים, אנשים אשר ההשגחה העליונה נתנה בידם האמצעים לפעול רבות טובות בעולמו של הקב"ה, בוודאי גם כוחות נפשם מתאימים למילוי תפקיד זה, תפקיד העולה פי כמה על תפקידו של איש הבינוני ועל-אחת-כמה-וכמה של איש העני...... ביחד עם זה האמין באמונה שלימה שהקב"ה (עצם הטוב) אין כוונתו כלל להכשיל את האדם ואינו מבקש אלא לפי כוחו. זאת-אומרת שאדם העשיר שפגע בו - יש לו "כוח" נפשי עצום כל-כך שביכולתו לעמוד בכל הניסיונות האמורים ואדרבא להשתמש בעושרו אך ורק בכדי אשר "ישב עולם לפני אלוקים" (כהסיום בסוגיא שם). ואיש בעל כוח נעלה כזה - בוודאי ראוי לכבדו. ומזה עלינו ללמוד לעשיר באיזה שטח ומובן שיהיה - בנוגע ל"כוח" שלו ובמילא גם בנוגע לאחריות שלו]." 2)עוד כתב הרבי : ואם בכמה תקופות מוכרח היה גיוס כל כוחות בני ישראל לשמירה ולהגנה על התורה ומצותיה - סוד קיומו של עם ישראל - בתקופתנו לא כל-שכן, תקופת הרת עולם ותקופת משבר ונסיון, מהנסיונות הכי גדולים, של עמנו ישראל. ואלו העשירים ביכולת ואפשריות, אשר מתאים לזה גם אחריותם גדולה פי כמה, חובתם חוב קדוש וגם זכותם לנצל את האפשרויות במילואן להגן על הקדוש לעם ישראל היא תורתנו הנצחית ומצוותיה, ובפרט בפלטין של מלך היא הארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. וכיוון שהועמס תפקיד זה בוודאי ניתנו מראש כל העניינם הנדרשים למילוי התפקיד במילואו, אלא שרצון הבורא הוא שיהיה זה בבחירה - ובחרת בחיים. 3) לסיכום : עניין העשירות הוא מעלה! וכמו כל מעלה אפשר להשתמש בה לטובה ולרעה. עושר הוא ברכה ויש בו אפשרויות חיוביות הרבה יותר מאשר עוני [שהוא חוסר ברכה] תכלית הבריאה אולי לא ממש תלויה בעשירות אבל יש בעשירות תרומה לזה. אני מוצא את העשירות הרבה יותר מוכשרת לגילוי האלוקות בעולם מאשר העניות וגם מאשר הבינוניות. ------------------------------------- אולו, אתה מכיר את הסיפור עם רבי יוחנן וריש לקיש בבבא מציעא [בסביבות דף פ"ה אם אינני טועה] שרבי יוחנן הקפיד על ריש לקיש [שמת מזה] ואחר כך התחרט? שם ריש לקיש סבר סברא שונה [באשר לגמר הכלי (ממתי הכלי מקבל טומאה) מאשר קבלת רבותיו של רבי יוחנן. רבי יוחנן הקפיד ונידה את ריש לקיש כי באותו הזמן הוא חשב שאסור לסבור נגד הקדומים. אחר כך הוא הבין שמותר ומצוה לסבור סברות [וזה אפילו יגדיל תורה ויאדיר] אך אסור לפסוק ההיפך כשמעמידים סברא שלי מול סברא שלהם. אתה יודע על מה אני מדבר?

פד. אשמח על הפניה למקור שמפרש שזה מהות הקפידא. (ע' ריטב"א) וכמובן אני מדבר על מצב של העדפת המקובל בבית הורי על המקובל בבית הורי השכנים...מאי אולמיה האי מהאי? תוקן על ידי - oolloo - 29/01/2006 14:05:13

ת'אמת, ככל שאני חושבת על זה- אתה צודק.

אולי באמת אין עניין להעדיף את הדרך הרוחנית המקובלת בבית אבא, ולנסות להתחבר לדרך שאנו מרגישים שיותר מתאימה לנו כאינדיבידואלים ושיותר תקדם אותנו.

מצד האמת זה נשמע לי נכון יותר.

דורש_אמת כתב: "אני חושב שעשירות עם עבודת המידות היא טובה בהרבה מעניות". אני מסכים. ומצד שני: עשירות בלי עבודת המידות היא גרועה בהרבה מעניות. כי ככל שאדם עשיר יותר, הוא עלול לגרום יותר נזק אם מידותיו אינן מתוקנות. לכן, גם אם מיליארדר/רבי מציע לך מתנה גדולה שתהפוך אותך לעשיר - עליך לדעת שלמעשה אין זו מתנה, כי כנגד המתנה הזאת תצטרך לעבוד קשה (עבודת המידות), ולכן לענ"ד אתה צריך לקבל את הכסף, רק אם אתה מוכן לעבוד קשה תמורתו. ואולי זו הסיבה שאמרו בספר משלי "שונא מתנות - יחיה", ופירש הרמב"ם בסוף הלכות זכיה ומתנה: "הצדיקים הגמורים ואנשי מעשה, לא יקבלו מתנה מאדם; אלא בוטחים בה' ברוך שמו, לא בנדיבים; והרי נאמר "ושונא מתנות, יחיה"". כי מי שאוהב מתנות, חושב שהוא יכול לקבל מתנות בלי לעבוד (על מידותיו), וסופו שהוא נעשה עשיר עם הרבה כוחות ופוטנציאל - אבל בלי מידות...

כל מה שאמרתי אמרתי לגבי עשירות הבאה שלא ממתנת חינם , אבל עשירות שבאה ממתנת חינם ברור שעל זה נאמר שונא מתנות יחיה , וכבר ראיתי כתוב שמתנת חינם איננה מתנת שמים , אלא מהצד הרע כי הרע נותן בחינם.

ועל כן מה שהרבי הבטיח עשירות איננה נקראת מתנה כי העשירות באה בפעול על ידי עמל האדם  שמבורכת בברכת השם, אבל הדוגמא שאזרחי שאל מה ההיית עושה אם עשיר היה מציע לך כסף? , על זה נאמר שונא מתנות יחיה.

אני גם מסכים שעשיר בלי מידות גרוע מהעני ועל זה נאמר עשיר יענה עזות.

וכמו בכל דבר טוב כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי , ועל כן מי שמוכן לקחת את סיכון העושר יש לו סיכוי מצד אחד לעלות מעלה מעלה ,ומצד שני לרדת מטה מטה.

ואיש עסקים מחושב עם חוש בריא יקח את סיכון העושר , ואדרבה יראה בזה אפשרות לעליה בעבודת השם , וכגודל הסיכון כך הסיכוי. תוקן על ידי - דורש_אמת - 30/01/2006 8:20:30