למה לא פורשים מן החברה

מיכי

הרמב"ם מזכיר את העניין של תשע שעות כדוגמה , כאשר הוא עוסק בשאלה כיצד יש לחלק את הזמן המוקדש ללימוד תורה. הוא אומר שאם מישהו מקדיש 9 שעות ללימוד תורה הרי שעליו לחלק את אותן 9 שעות כך וכך. הוא אינו אומר בשום אופן שבעל אומנות צריך באמת לחלק את היום שלו כך ואינו נותן שום שיעור , לבד מהקביעה שעל אדם לעשות תורתו קבע ומלאכתו ארעי.

מייציץ,

לזה לא שמתי לב.

מיכי

מיכי ומייציץ

זוהי התממות לומר שהרמב"ם לקח סתם דוגמה בלתי מציאותית . הרמב"ם סובר כי יש להקדיש זמן מינימלי ורק ככל ההכרח כדי להתפרנס ושאר הזמן ללמוד , כפי שהבאתי לעיל

הלכה ו
מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי ולהיות מוכתר בכתר תורה, לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת, כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, ולא עליך הדבר לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה ואם הרבית תורה הרבית שכר, והשכר לפי הצער.

הלכה ז
שמא תאמר עד שאקבץ ממון אחזור ואקרא, עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקי ואחזור ואקרא, אם תעלה מחשבה זו על לבך אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם, אלא עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי ולא תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה.

לגבי המונח גמרא הרי שאמנם הרמב"ם כולל בתוכו פרד"ס ומעשה מרכבה . אולם הפרד"ס אינו מוגדר בהלכות יסודי התורה כפילוסופיה ומתימתיקה אלא תיאולוגיה . ואילו מעשי המרכבה הכוונה לעיסוק במלאכים וצבא מרום ושניהם- אינם ללימוד אלא ליחדי סגולה ורק איש מפי איש כדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה כך שאינו רלוונטי לכלל לומדי התורה

לדבי חישוב השעות שאתה כל כך מתקשה להבין להיכן נעלמו לו לרמב"ם שעתיים מתוך 24 שעות , אתה פשוט לא מציאותי צריך גם לעסוק בעניני הבית, הבנק, החינוך, האשה, קופ"ח לכתוב בעצכ"ח לשמוע מוזיקה , חדשות, עיתונים - לילה טוב


תוקן על ידי - talmid - 25/12/2005 1:11:10

בתקל

מה שלא עוזבים את החברה החרדית אלה המשכילים את בעיותיה ופגיעותיה בנפש האדם (שאין להם ענין משפחתי/פרנסתי שמחזיק אותם שם), נראה משום שהם חשים בצורה מעורפלת שהחברה הזו נתנה להם עוצמה מוסרית וחושבים שבלעדיה הם יפסידו את העוצמה הזו. כמי שניתק מחברה זו בצורה הדרגתית ולא בלי להביט אחורנית בכל צעד, אומר שהחשש הוא רק אם יוצאים בצורה מרדנית שמסרבת להכיר את המעלות של החברה הזו ומה שהיא נתנה למי שגדל בה. הדבר הנבון הוא פשוט לגדול (ז.א. לא לפחד משום שאלה ומשום תשובה גם אם היא משכנעת לשנות כיוונים). גדילה כזו מוציאה בהדרגה מהחברה הזו ומאפשרת לראות את הדברים החיוביים בחברות אחרות ושלפעמים גם חילוניים וגם גויים חינכו למסירות מוסרית והשכלתית.

תלמיד, מה כ"כ נפלא בעיניך בחברה הזו? שהיא מלמדת שעל ידי פלפול אין בעיה לבגוד באשה 'ובלבד שעל ידי חציצה'?

בוגי, אני מכיר כמה וכמה שמה שמחזיק אותם בקהילה זה לא העוצמה מוסרית ולא נעליים. התבונה באה בגיל מאוחר, יש להם כבר ילדים בגילאים שונים, המעבר –מכל חברה- הוא קודם כל נזק וודאי. הרווח מוטל בספק. צריך להיות מהמר די רציני כדי להזיק לילדים במידי מתוך הנחה ש"בסוף" יהיה הרבה יותר טוב.
יש גם כאלה שדי נוח להם הפורמאליות של החיים הדתיים. אלה חיים מוגנים גם אם בשמורת טבע.

בוגי
נכון גם אצלי, אבל אני מוצאת קושי לגבש לעצמי מערכת ערכים של עצמי וללכת לפיה

אבל לא אני פורשת, אלא מרגישה את עצמי מועפת
הייתי מעדיפה להשאר שמה, אבל להיות עצמי אבל אי אפשר גם זה, וגם זה

הרמב"ם עצמו עבד יותר משלוש שעות ביום ככתוב באגרתו לר' שמואל אבן תיבון.
גם בהלכות שכירות הרמב"ם כתב שפועלים יוצאים בבקר וחוזרים בערב. פועל שעובד שלוש שעות ביום אינו צריך לקצר ברכת המזון.
מה שכתוב בהלכות תלמוד תורה זו לכל היותר המלצה.

חקומר, הדגשתי בסוגריים: 'שאין להם ענין משפחתי/פרנסתי שמחזיק אותם שם'.

קיסריתה, טוב לך הקושי של גיבוש מערכת ערכים ברורה מאשר הקלות לחיות בזיוף אדם כרובוט.

תלמיד,

מעבר לבוקי סריקי שאתה תולה ברמב"ם (3 שעות - זו ההלכה ואין בלתה!) שלפיה יוצא שהרמב"ם רמס ברגל גסה את ההלכה (עיין בסדר יומו כפי שפירטו באיגרת שציין בעלבעמיו), שעליה אני יכול ללמד זכות כיון שיש מקומות שבהם לא מקובל לעיין בכתבים של הרמב"ם שאינם 'משנה תורה', משום מה.

אגב, בפרק ה' בהקדמה לשמונה פרקים הוא הציע למי שהתעוררה עליו מרה שחורה ש"יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, ובטיול בגנות ובבנינים נאים, ובישיבה עם צורות נאות, וכיו"ב ממה שירחיב את הנפש".

מה שאני לא מבין זה איך אתה מעז להוציא לעז על לא מעט אנשים שכן משוייכים לחברה החרדית (לרבות פלגיה הקיצוניים ביותר), ואפילו מקבלים את הילדים שלהם למוסדות החינוך 'הטוב ביותר' (שכידוע לא כל תלמיד מכל בית יכול להתחנך בו) ועובדים, ר"ל, יותר משלוש שעות ביום. האם כל אלו לשיטתך עוברים על ההלכה? האם היד לא רועדת לך כשאתה כותב דברים כאלו על לא מעט אנשים יראי שמים, לומדי תורה ומדקדקים על הקלה כעל החמורה?



תוקן על ידי - ממללא - 25/12/2005 9:15:06

תלמיד,
שים לב למה שמקלדתך מצטטת.
"מי שנשאו ליבו וכו'"
האם כל ילד בחברה החרדית "נשאו ליבו"???
האם בחור אחד שם "נשאו ליבו" ??
האם המושג "נשאו ליבו" שייך בכלל בחינוך החרדי.

כהכללה גורפת דומני שהתשובה הפשוטה היא לא.
באופן פרטי אני יודע בודאות שאמנם יש אחוז קטן שאכן נחשף לתורה ונכנס לגדר של "נשאו ליבו", אלא שכאן נידון החינוך של הציבור כולו, ולכן אפילו אם נקבל את הנחותיך (הלא לגמרי מוכחות, בלשון המעטה) ברמב"ם הרי שלגבי ציבור שלם ודאי אינם מתאימים.
ודי בזה.

ה ב ה ר ה

לכל הכותבים הכועסים על הרמב"ם שלטענתם לא נהג בעצמו כך או שטוענים שדבריו בי"ד החזקה הינם " המלצה " בלבד , נא לפנות אליו לפי הכתובת - "קבר הרמב"ם טבריה" .

אולי דרום חוקר יביא את חברו המומחה לסייאנסים שיעלה את הרמב"ם בסייאנס ויוכלו לשאול אותו ( יתכן שהרמב"ם שאינו מאמין בסיינס לא יסכים לשתף פעולה עם המומחה לסיינסים )

לגבי טענות שזה לא רלוונטי לימינו , ושרוב האנשים יראים ושלמים עובדים כל היום ורק קובעים עתים לתורה , וכו' וכו' . אני מצהיר בזה כי כוונתי הייתה שזו צריכה להיות השאיפה , והחינוך החרדי מחנך לשאוף לכך . זה שרק מעטים יכולים לעמוד במשימה עדיין לא הופכת אותה ללא רלוונטית.

אין ספק בליבי שצריך להקנות לתלמידי הישיבות אפשרות להשיג פרנסה מכובדת שתאפשר להם ולמשפחותיהם חיי רווחה . והסיבה העיקרית שעד היום הדברים לא התאפשרו היא החובה לשרת בצה"ל כתנאי ליציאה ללימודים ועבודה . אין סיכוי שהיהדות החרדית תאפשר לתלמידי הישיבות שירות בצה"ל ( ללא קשר להשקפה על המדינה ) אלא מסיבות חינוכיות ברורות . השינויים בעמדת המדינה וההקלות לגבי מתן האפשרות לצאת לעבודה וללימודים ללא שירות בצה"ל יוצרים כבר עתה את השינוי בחברה החרדית . האדמו"ר מבלז , מצד אחד והרב שטיינמן מצד שני מובילים מהפך בנושא , ולמרות ששינויים בחברה החרדית הינם תהליך איטי מאד , המציאות חזקה מכל אידיאולוגיה .
עכ"פ אם החינוך החרדי לא יחנך לשאיפה לאידיאל של רצוי - לימוד תורה , ומצוי- צורך בפרנסה , אנו עלולים למצוא את הדור הצעיר עם אידיאל להיות ד"ר לסקסופונים עם דף יומי ( באינטרנט ) וכתיבת מאמרים על הסקסופונים בבית המקדש השלישי או סקסופונאוטומטי לשבת .

החינוך החרדי לא נתון לאילוצים אלו או אחרים - החינוך היהודי החרדי האמיתי הרמבמסטי מחייב מלאכה לצד התורה וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון

תלמיד,
אם כולם צריכים לעסוק בתורה פרט לשעות בודדות ביום, בשביל מה התורה קבעה את שבט לוי ש"יורו משפטיך ליעקב וכו'" האם הפרש של שעתיים שלוש ליום יוצר את ההפרש בין שבט לוי לשאר השבטים?
קיי"ל שהתורה אמורה להיות ישימה. תאר לי חברה שכל הגברים עובדים שלוש שעות בלבד והנשים ספונות בביתם ויוצאות פעם בחודש (החברה האידיאלית להבנתך בדעת הרמב"ם).

תוקן על ידי - בעלבעמיו - 25/12/2005 11:38:40