"צפנת פענח"

התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/maamarim/hatanach3-2.htm

לעיל (בפרק א') זיהינו את יוסף עם המשנה למלך בימי פרעה ג'וסר ששמו היה אמחתפ. אך בתורה נאמר ששמו של יוסף היה "צפנת פענח"8, כיצד מתיישבים הדברים? לשם כך עלינו להבין את השם "צפנת" ובכדי להבין שם זה נעיין בסיפור יציאת מצרים.

כאשר יצאו בנ"י ממצרים הם נצטוו לחנות "לפני בעל צפון"9. "בעל צפון" התפרש כשמה של אלהות: "בעל צפון נשתייר מכל היראות שלהם"10. מיהו האל המצרי הקרוי בתורה "בעל צפון"?

מסתבר שזהו האל "סופד" (בכתובות אשוריות "צפת") שתוארו היה "אדון ארצות הנכר"11: "הוא שומר על דרך ים סוף... לעיתים הוא מתואר כיצור אנושי בעל לבוש של בני אסיה. בדמות זו הוא מופיע כבר בימי הממלכה העתיקה... מקדשו הראשי היה ליד דרך חשובה לסיני וא"י"12. בתקופת הממלכה העתיקה פולחנו היה משותף עם אל החכמה "תחות" שאף הוא היה "אדון ארצות נכר" והכהן נקרא גם "כהן-תחות" וגם "כהן-סופד".

הכינוי "בעל צפון" יובן יותר כאשר נכיר את מקומו של סופד במערך האלים המצרי. הוא השתייך ל"משפחת אלים": האב - האל סח, האם - האלה ספדת (סותי) והבן - האל סופד. הם זוהו עם כוכבי מזל אוריון. סח זוהה עם אוריון עצמו, ספדת זוהתה עם בן הלויה הדרומי סיריוס וסופד עם בן הלויה הצפוני "כלב קטן"13. תרגום המילים סופד וסופדת הם "הקצה המחודד" והאגיפטולוגים התקשו להסבירם, אך הם יובנו היטב כאשר צופים במזל אוריון. סופדת היא הקצה הדרומי וסופד הוא הקצה הצפוני ועל כן יאה לו השם "בעל צפון".

מסתבר ש"צפנת" שעל שמו נקרא יוסף הוא הוא "בעל צפון", כלומר סופד. את יוסף זיהינו עם אמחתפ , ומכאן שיש שייכות בין אמחתפ לסופד. האם נמצא קשר בין שניהם? כן. שהרי לאחר מות אמחתפ התרכז פולחן תחות-סופד בסקארה, עירו של אמחתפ, ואמחתפ עצמו זוהה עם האל. זיהוי אמחתפ עם יוסף מסביר היטב מדוע המצרים תיארו את סופד כאל שהגיע מאסיה.

מצאנו את צפנת-סופד, אך מהו "פענח"? פענח פירושו: החי, ו"צפנת פענח" פירושו: האל סופד החי. אך יתכן שהכוונה אחרת, שכן בפירמידה שבנה אמחתפ נמצאו שתי כתובות הנוקבות בשם האיש של עיר סופד: "פרינך" (Pri-n-k)14, שמסתבר שהוא אמחתפ עצמו. כינויו של אמחתפ היה "סופד-פרינך" שהוא הכינוי צפנת-פענח שבמקרא. (ואולי זהו המקור לשם העברי "פרנך"15).

אך אם שמו היה סופד-פרינך מדוע הוא ידוע בשם אמחתפ? התשובה היא שאמחתפ היה השם שניתן לו ככהן און, שהרי מצאנו שם זה בין כהני און בדורות מאוחרים16. מכיון שעל יוסף מסופר שקיבל את השם צפנת-פענח ולאחר מכן נשא את בתו של כהן און, יוצא שאת השם אמחתפ קיבל מאוחר יותר, כשירש את תוארו הנכבד של חותנו. השם אמחתפ שהיה יוקרתי יותר דחק את השם סופד-פרינך (או סופד-פענח) וזכרו השתמר רק בשתי כתובות בפירמידת המדרגות ובגירסה המקראית: צפנת פענח.
___________
8. בראשית מא, מה.
9. שמות יד, ב.
10. מכילתא שם.
11. Giveon, Lexikon der Ageptologie, V, Wiesbaden 1980, p. 1107.
12. גבעון, כנ"ל הערה 52, עמ' 126. אמנם דרך זו אינה מגיעה לים-סוף עצמו אלא לאגם תמסח, אך יש לזכור שבימי קדם ים-סוף התפשט צפונה והגיע עד אגם תמסח (הראל, מסעי סיני, ת"א 1986, עמ' 105). או אולי השם "ים סוף" כולל גם את האגמים הצפוניים.
13. Shaw and Nicholson, Dictionary of Ancient Egypt, London 1996, p. 276.
14. Giveon, ibid.
15. במדבר לד, כה.
16. Clayton, Chronicle of the Pharaohs, London 1994, p. 81

עולם הפוך אני רואה

נ"א

ישר.

מאמר מרתק.

תמהני איך מסתדרים הדברים עם מה שהביא החכם המימוני בראש.