וכשה' רוצה שיהיה אתה, אז זה כמו שהחבר רוצה לחבק אותך אז הוא רוצה שתהיה שם בשביל לקבל ולתת את החיבוק.
נשלח ב-5/1/2006 18:33
תודה...זה סידר לי כמה דברים בראש..
ועכשיו לשאלה היותר מורכבת...מהו רצון השם?
התורה?
נשלח ב-5/1/2006 20:30
כן עמית ,אני מבין שאתה צודק.
עכשיו נשאלת השאלה של מה רצונו ממני ספציפית?
תורה ומצוות ברור לי עכשיו שהוא רוצה ממני.
אבל באיזה משקל? האם אני צריך להכנס לישיבה וללבוש שחור לבן? או האם אני צריך למשיך במקצועי (מטפל) ולשלב את התורה והמצוות בתוך חיי ולשמור על צבעים מגוונים יותר.
נשלח ב-6/1/2006 00:43
רצון ה' זה המצוות.
רצון ה' ממך, זה שתישאר אתה ותקיים מצוות.
נשלח ב-7/1/2006 22:30
"שחור לבן" וכד' נוגע לשייכות חברתית, דבר חשוב לכשלעצמו , אך הרבה פחות חשוב מעקרון שמירת המצוות.
נשלח ב-8/1/2006 01:06
אני חושב ששחור לבן מסמן הרבה יותר מדפוס חברתי,הוא מסמן דפוס מחשבה שחור לבן כאשר שחור הוא העולם {וכל תענוגיו} ולבן הוא התורה והמצוות. וכל התנהלות העולם של מי שלובש בגדים אלה גם בגוף וגם בלבושי הנפש היא לבן ושחור.
אך האם זהו רצונו של השם מאתנו או האם הוא רוצה שגם אנו נהנה מין העולם וצבעוניותו?
לי יש הרגשה שהאופציה הראשונה היא רצונו יתברך אבל אני לא בטוח.
ועמית כאשר אתה אומר "היה אתה" למה אתה מתכוון?
כי אני תמיד אני. ותמיד אשאר אני גם בשחור לבן וגם בצבעוני.
אני מקווה שהבילבול שלי לא מבלבל יותר מידי.
נשלח ב-8/1/2006 01:18
לכו לישון...
אגב, במדרש נאמר שהתורה ניתנה אש שחורה על גבי אש לבנה.. אז - לא הכל שחור לבן..
והעולם הוא לא צבעוני בכלל, בדיוק כמו שהתורה לא שחור לבן.
נשלח ב-8/1/2006 13:02
חי,
ה' רוצה שכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
גם הנאה מתענוג יכולה להיות לשם שמיים.
זה נכון שיותר קל לאכול סלט בריא לשם שמיים אבל אפשר לאכול גם גלידה לא בריאה עם קצפת לשם שמיים.
להיות אתה פירושו לחיות את חייך במקום שלך ולפי הבנתך ולא לעשות מה שאחרים עושים או אומרים אם אתה חושב שזה לא לשם שמיים.
להיות אתה זה "אני נבראתי לשמש את קוני", על ידי לימוד התורה וקיום המצוות, ולנצל את המקצוע שאתה מתעסק בו על מנת להפיץ את היהדות לכל אלה שאתה בא איתם במגע.
ועל אחת כמה וכמה אם אתה מטפל באנשים, הרי למטופל יש באופן טבעי רגש של אהבה וכבוד אל המטפל וזה מכשיר את המטופל לקבל את דברי המטפל ואת הנהגותיו אפילו שלא בשטח המקצוע.
