עזרה דחופה בענייני נישואין!

מאור היקר

מזדהה עד כאב עם נסיונך.

כמו שכבר ענו כולם זו שאלה לרב מומחה.

רק רציתי להוסיף, שבמידה וכהן נושא אשה האסורה לו הוא מאבד את כהונת בניו ופוסל את בנותיו מלהנשא לכהן עד סוף כל הדורות,
קח בחשבון סיטואציה שבה בעוד עשרים שנה בתך תתאהב בכהן...

צ'אוט,

לו היתה נעלמת הנימה הגועלית מדבריך, הרי שהיה בהם אולי שמץ של אמת. בדרך בה הם כתובים כעת, הם זוקקים בעיקר תרגום לשפת בני אדם -

[תרגום]
התשובה היא לא. הן בתנועה הקונסרבטיבית והן בתנועה הרפורמית (אני מניחה שכך גם בתנועה הרקונסטרקציוניסטית), מחתנים זוגות של כהן וגרושה או כהן וגיורת.
באופן כללי, כאשר זוג מגיע להינשא, אין מבקשים מהם למלא שאלון בדבר השותפים /ות המיניים/ות שלהן/ם. הדבר היחיד שנבדק לגבי "חייהם הקודמים", הוא נושא הנישואים (אם היו נשואים והאם התגרשו/התאלמנו), כמובן, כדי למנוע ביגמיה וממזרות.

ובעניין הכהנים - גם בעליות לתורה, אין בבתי הכנסת הרפורמיים (וברוב בתי הכנסת הקונסרבטיביים) דרגות בעליה לתורה, ואין מחפשים כהנ/ת דוקא לעליה ראשונה.
[סתרגום]

אמשלום:

אני חייב לציין שאני לא מבין על מה יצא הקצף. האם את יכולה לציין מה היה מגעיל או לא אמת במה שכתבתי?

מה עוד שיש לי כמה שאלות על התרגום שלך.

1. זוג שבאים להתחתן ומצהירים שניהם בריש גלי שלבעל יש עוד אשה, האם התנועה הריפורמית תחתן אותם? אם לא, אז למה לא?

2. האם לממזר יש איזה שהם מגבלות בתנועה הריפורמית?

צ'אוט,

1. לא.
א) זה מנוגד לתקנת ר' גרשם, ובאופן עקרוני אין לתנועה הרפורמית בעיה מוסרית/ערכית/אחרת עם תקנה זו (השינויים שנערכים ע"י התנועה הרפורמית, נעשים בשל התנגשות ערכית/מוסרית או אחרת בין המציאות לבין ההלכה). ב) זה מנוגד לחוק המדינה, ואנו מקפידים שלא לעבור על חוקי המדינה בה אנו שותפים.

2. לממזר יש בעיה בעם היהודי. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה. זו אחת הסיבות העיקריות לכך, שהגירושין מנישואין רפורמיים נערכים (במדינת ישראל לפחות) ע"י הרבנות.

[התנועה הרפורמית אינה עניינו של אשכול זה. הרחבת הדיון יכולה להתקיים, לענ"ד, באשכול על הרפורמה. חבל להסיט את הדיון במצוקתו של מאורט.]




תוקן על ידי - אמשלום - 02/01/2006 16:59:50

אמשלום:

התנועה הריפורמית אינו מעניינו של אשכול זה אבל הודעתי המעליבה כן מעניין האשכול. אשמח להבין מה היה פוגע בהודעה שלי.

ובאשר לתשובה שלך, נראה לי שזה לא מה שלימדו אותי. הריפורמה יש לה בעיה מוסרית/ערכית עם מושג מצוה כדבר מחייב, שזה נוגד את האידיאל הקנטיאני של הבחירה חופשית. זאת אומרת, שלדברי קנט בכדי להיות אדם מוסרי חייב אדם לבחור בעצמו מבלי שום הכרח חיצוני. אשר על כן לריפורמים יש בעיה מהותית עם שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכל שאר תרי"ג מצות וכל התלוי בהם כולל תקנת ר' גרשום.

חוזר אני על השאלה המקורית, במדינה שביגמיה מותר כגון בירדן, האם לריפורמים תהיה בעיה להשיא אשה לבעל הנשוי כבר לשלש נשים?

צ'אוט,

מה בדברי לעיל אינך מבין - את העובדה שזה לא שייך לכאן? את שתי הסיבות (במובן של or, כלומר - מספיק שאחת מהן תתקיים) לכך שרבנים רפורמים לא ישיאו איש נשוי לאשה נוספת?

ועוד - אני שמחה שלימדו אותך רפורמיות. זה באמת מרגש. אולי שווה לך לעבור את הקורס שוב, והפעם אצל מישהו שמבין/ה. לחלופין - אתה יכול לקרוא את מצע התנועה הרפורמית שהביא גו"ג באשכול אחר לא מזמן, או לעיין באשכול על הרפורמה, ולהתרשם ממגוון העמדות והדעות הרפורמיות שם (לפחות אחת לכל רפורמי/ת...), שאף לא אחת מהן היא מה שלמדת אתה.
בהזדמנות, העבר גם את המיני-דיון הזה לשם. חוששתני שאת מאורט הוא לא מעניין במיוחד.




תוקן על ידי - אמשלום - 02/01/2006 18:58:31

המשך הדיון בשאלת עמדות הרפורמה ביחס לביגמיה ושאלות דומות, אם יתקיים, לא יתקיים באשכול זה. אתם מוזמנים להמשיכו באשכול "מאפייני התנועה הרפורמית" או באשכול אחר מתאים לכך. כל הודעה נוספת בנושא זה באשכול זה תימחק ללא התראה נוספת.

הפתרון הוא במציאת רב "מתאים".

לפניכם מסקנות שני פסקי דין, מצאו את ההבדל שביניהם.


פסקי דין - ירושלים - דיני ממונות ובירורי יוחסין ז פס"ד בעמוד תה

בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין

חיתה בסביבה נכרית וחזרה בתשובה האם מותרת להנשא לכהן
תיק יוחסין מס' 965 - סא

נושא הדיון:
הגב' א' עלתה לארץ מאוקראינה לפני חמש שנים כשהיא בגיל 21 שנה. לאחרונה חזרה בתשובה ומבקשת להנשא לכהן שומר תו"מ שמחזיק עצמו בכהונה.

הגב' א' מציגה אישור יהדות מבי"ד איזורי, ומביאה עדים על רווקותה. היא לא נחקרה האם היו לה בעבר קשרים עם זכרים מסביבתה שחיתה וגדלה בה.

השאלות לדיון:
א. האם יש לכל בת ישראל חזקת כשרות לכהונה.
ב. בעלת תשובה שחיתה בסביבה נכרית, האם יש לה חזקת כשרות לכהונה.

תשובה

... ובימינו, מי שגדלה בסביבה מנוכרת לתורה שרובה נכרים, ולמדה בבי"ס יחד עם צעירים נכרים ובילו ביחד, כתב בקובץ תשובות למרן הגריש"א סי' קמז דודאי היא בספק בעולה עומדת, ולא יועיל לה שתאמר לכשר נבעלתי כיון דבזמן שהיתה חילונית לא היה קיים אצלה שום הבדל בין גוי ליהודי, אלא דאם נבדקה ע"י רופא ונמצאה בתולה כשרה לכהונה, אבל אם תמצא בעולה כיון שיכולה לומר מ"ע אני יכולה לומר לכשר נבעלתי. ושמעתי בשם מרן הגריש"א שליט"א שאם היא כיום בעלת תשובה ושומרת תו"מ, יש לשאול אותה על ענין זה, ואם אומרת שלא נפסלה לכהונה, נאמנת להכשיר עצמה.

ובנידון דידן שנולדה וחיתה עד אחרי שבגרה באוקראינה, נראה שיש להתירה להנשא לכהן אחר שתחקר ותצהיר שלא נפסלה לכהונה.

מסקנה:

יש לחקור אותה ולוודא שלא נפסלה לכהונה.

_____________

שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד סימן מב

בחורה שאמה קודם שנשאה לאביה היתה נשואה לאחד ברוסלאנד ונפרדה ממנו בלא גט ורוצה לינשא לכהן.

כ"ה שבט תשל"ט. לכבוד ידידי הרה"ג ר' דוד הריס שליט"א.

בדבר הבחורה שבאה לפניו שיסדר לה קדושין עם בחור כהן וספרה שנודע לה מאמה איך שהוריה לא היו שומרי תורה ומצוות והיו חיים ברוסלאנד תחת ממשלת הקאמוניסטן ואמה היתה נשואה ליהודי אחד, ונפרדה ממנו עפ"י חוקי המדינה דשם, ונשאה לאבי הבחורה הזו בחיי בעלה הראשון, ואמה אמרה לה שלא היתה נשואה לראשון וגם לא לשני כדין תורה, אם יש לחוש בזה לאיסור ממזרות או חללות.

הנה פשוט שבאלו שדרו יחד ברוסלאנד תחת ממשלת הקאמוניסטן ליכא חזקה כלל שנישאו כדת התורה אלא החזקה מכח דין הרוב שהיו בלא קידושי תורה ובפרט שידוע שהיו חוטאים ופושעים וגם כופרים בתורה שאין דעתם לבעול לקידושי תורה ולכן אין לחוש לכלום ובפרט שכל הידיעה הוא ע"פ עצמה ממה שאמרו לה והם אמרו לה שהיו ע"פ חוקי הממשלה דרוסלאנד ולכן אין שום חשש ממזרות וגם חשש חללות ליכא כי הרי היו כולם יהודים בין בעל הראשון בין בעל השני, ולחשוש שמא זינתה אמה עם נכרי ונפסלה לכהונה אין לחוש אף שאמה לא היתה שומרת תורה דבלא ריעותא אין לחוש אף לאינם שומרי תורה, ואף אם היתה האם חללה מכיון שהיה אביה ישראל לא נפסלה הבת לכו"ע, דלכן מכיון שהיא בעלת תשובה ובודאי תשמור דיני התורה בנדות מהראוי להזדקק לה ולסדר לה קידושין עם הבחור הכהן.

והנני ידידו, משה פיינשטיין.

_____________

בפסק בית הדין הרבני בירושלים:

"... ובימינו, מי שגדלה בסביבה מנוכרת לתורה שרובה נכרים, ולמדה בבי"ס יחד עם צעירים נכרים ובילו ביחד, כתב בקובץ תשובות למרן הגריש"א סי' קמז דודאי היא בספק בעולה עומדת".

תשובה: לא "סתם בחזקת בעולה" אלא ב"ודאי בחזקת בחזקת בעולה".


בפסק דינו של רמ"פ:

"ולחשוש שמא זינתה אמה עם נכרי ונפסלה לכהונה, אין לחוש, אף שאמה לא היתה שומרת תורה, דבלא ריעותא אין לחוש אף לאינם שומרי תורה"

תשובה: "אין לחוש" שנבעלה.

לא נראה לי, שסיבת ההבדל בפסקי הדין היא, רק בארץ מקורן של הנשים: בפסק הדין של ירושלים עסק היא אוקראינה, ואילו בפסק דינו שרמ"פ היא רוסיה.

לא שבית הדין של ירושלים לא ידע מפסק דינו של רמ"פ, שהרי הביאו בפפסק דינו:

"ב. כתב באגרות משה אבהע"ז ח"ד סו"ס כה: בכלל, כל בעלות תשובה הא יש לחוש עליהן שמא נפסלו לכהונה דנבעלו לנכרים שפוסלין לכהונה. ע"כ. ועיי"ש סי' מב דבלא ריעותא אין לחוש אף לאינם שומרי תורה.

ונראה דיש לתלות השאלה בשני הטעמים המוזכרים באחרונים הנ"ל אות א. דאם זו חזקה הבאה מכח רוב דרוב ישראל כשרים הם, א"כ במי שנולד וגדל בסביבה מנוכרת לתורה שרובה נכרים הפרוצים בעריות, אין לו חזקת כשרות כזו הבאה מכח רוב, אבל אם זה מטעם חזקה דמעיקרא, שלא נולד עם ריעותא זו, אע"פ שגדלה בסביבה מנוכרת ופרוצה בעריות, לא אבדה חזקה דמעיקרא אם אין לפנינו ריעותא".

נזכרתי בסיפורם של שני אנשים שכשחזרו מביקור בוורשא, נשאלו "מה ראיתם בעיר?

האחד ידע לספר על הפריצות שראה, והשני על מקומות התורה הרבים שבהם ביקר.




עולם הפוך אני רואה

לדעתי הכהן פותח האשכול הוא פרי תרבות מודרנית שלא איכפת לו אישית על שטויות כאלה, הרי הוא אינו באמת חושב שכלתו הנה סוג ב' כמו שחשבו בתרבות המקרא, אז בשביל מה לו להצמד לזה?

kisarita:

הכהן מעיד שכן איכפת לו. למה את מחילה את דעתך על הרגשות שלו?